מבעיות בתפקוד ועד פגיעה בחשק: המלחמה פוגעת בחיי המין של הגברים

המציאות הישראלית הפכה עבור רבים לשגרת חירום מתמשכת. בין אזעקות לריצה למרחב המוגן, הגוף נמצא במצב דריכות כמעט קבוע. הלחץ הכרוני הזה הוא אינו רק תחושה נפשית, יש לו גם השפעות פיזיולוגיות עמוקות.

אחת מהן היא ירידה ברמות הטסטוסטרון, הורמון מרכזי בבריאות הגבר. הירידה מורגשת בייחוד בקרב גברים מבוגרים, שרמות הטסטוסטרון שלהם לעתים נמוכות מלכתחילה. התוצאה יכולה להתבטא בעייפות מתמשכת שלא נפתרת גם לאחר מנוחה, במצב רוח ירוד ולעתים אף בנטייה לדיכאון, לצד ירידה בחשק ובתפקוד המיני.

מה קורה בגוף בזמן לחץ?

מצבי לחץ גורמים לגוף להפריש כמויות גבוהות של קורטיזול, המכונה גם "הורמון הלחץ". כאשר רמות הקורטיזול נשארות גבוהות לאורך זמן, הן עלולות לפגוע בתהליך הייצור של טסטוסטרון, מה שמוביל למעין מעגל: לחץ מתמשך מעלה את הקורטיזול, הקורטיזול פוגע בטסטוסטרון, והירידה בטסטוסטרון מגבירה תחושות של עייפות, ירידה באנרגיה ובמצב הרוח. גברים רבים, בייחוד מבוגרים שרמות הטסטוסטרון שלהם ממילא גבוליות, מדווחים על החמרה בתסמינים בתקופה זו. מדובר בפגיעה שכמעט אינה נראית לעין, אך היא בעלת השפעה משמעותית על איכות החיים.

"היום שאחרי": יש אור בקצה המנהרה

החדשות הטובות הן שהגוף שלנו יודע להתאושש. כאשר רמות הלחץ יורדות והחיים חוזרים לשגרה, גם רמות הקורטיזול נוטות לרדת, מה שמאפשר למערכת ההורמונלית לחזור בהדרגה לתפקוד תקין. עם זאת, התהליך אינו תמיד אוטומטי, ולעתים ניתן לסייע לו באופן פעיל. אז מה אפשר לעשות?

• ניהול לחץ – מצאו דרכים קצרות אך קבועות להרגיע את הגוף. תרגילי נשימה, מדיטציה קצרה או אפילו האזנה למוזיקה יכולים לסייע בהפחתת רמות הקורטיזול.
• שינה איכותית – שינה של 7–8 שעות בלילה חיונית לתהליכי התאוששות ולייצור תקין של הורמונים.
• פעילות גופנית מתונה – אימוני כוח מתונים והליכות קבועות עשויים לתרום לייצור טסטוסטרון ולהפחתת לחץ. מנגד, חשוב להימנע מאימון יתר שעלול דווקא להעלות את רמות הסטרס בגוף.
• בדיקה וייעוץ רפואי – אם העייפות, הירידה באנרגיה או הפגיעה בחשק המיני נמשכות לאורך זמן, כדאי לפנות לייעוץ רפואי. בדיקת דם פשוטה יכולה לאבחן חסר בטסטוסטרון, ובמקרים מסוימים קיימים טיפולים יעילים שיכולים לסייע בשיפור איכות החיים.

האם טסטוסטרון יכול לנבא טראומה?

הקשר בין טסטוסטרון לבין טראומה הקשורה ללחימה עשוי להיות עמוק אף יותר. מחקרים חדשים מצביעים על כך שרמות הטסטוסטרון של חיילים לפני יציאה לקרב עשויות לשמש כסמן ביולוגי המנבא את הסיכון לפתח תסמיני פוסט־טראומה (PTSD) שנים לאחר מכן.

המשמעות היא שרמות הורמונליות מסוימות עלולות להעיד על פגיעות גבוהה יותר של המערכת העצבית וההורמונלית למצבי לחץ קיצוניים. מעבר לכך, חשוב להבין כי אצל חלק מהאנשים הפגיעה אינה תמיד זמנית. לחץ כרוני או טראומה מתמשכת עלולים להוביל לחסר ממושך בטסטוסטרון. מצב כזה יכול להתבטא בעייפות מתמדת, עלייה במשקל, בעיקר באזור הבטן, ואובדן מסת שריר וכוח. במובן זה, הפגיעה ההורמונלית עשויה להפוך למעין "צלקת" פיזיולוגית בלתי נראית, שמתווספת להשפעות הנפשיות של חוויות מלחמה.

פרופ' אברהם קרסיק, אנדוקרינולוג בכיר ומנהל מרפאת Comeback המתמחה בבריאות הגבר