"הרגשתי שהפנים שלי מתנפחות. קמתי מהמיטה, הלכתי למראה ופתאום קלטתי: כל החלק הימני של הפרצוף שלי התעוות כמו דמות של מפלצת בסרט.
"חזרתי למיטה. התחלתי לראות כל מיני הזיות בחלל האוויר, נצנצים על הווילונות והבזק אור בצורה של פרפר, אבל הכל נראה מפחיד. לא יפה ולא כיפי. הראש בינתיים ריחף, כאילו לא מחובר לכלום. זה הגיע למצב שבשארית כוחותיי הלכתי לדלת של הבית ופתחתי את לשונית הנעילה כי עברה בי מחשבה שיש אפשרות שאני לא אגיע ליום ראשון, ואם כבר יצטרכו למצוא אותי, אז עדיף להקל על צוות ההצלה. שלא יצטרכו לעקור את הדלת מהצירים.
"חזרתי שוב למיטה והרגשתי שאני משותקת על המזרן. היה לי חם, היה לי קר, היו לי זרמים, ופתאום היה לי גם פיפי. זאת לא דירה גדולה, אבל אני מאמינה שלקח לי בערך 20 דקות להיגרר על הרצפה עד לשירותים, מרחק של מטר וחצי. בסוף טיפסתי על האסלה, ואיכשהו כל השתן יצא עליי. אפילו לא הרגשתי שאני משתינה. נשכבתי על הרצפה, סחבתי מגבת מלוכלכת ממכונת הכביסה וניסיתי לנקות את עצמי. עברו עוד 20 דקות עד שהצלחתי לחזור למיטה ולשלוח הודעה לד"ר רועי צוקר".
מיכל מתל אביב חשבה שהיא לקחה "ממסי", אחד משמות הרחוב של ה-3-MMC, שנקרא בישראל גם "דוקטור". החומר הפעיל בו מופק מצמח הגת, והוא גורם לערנות מוגברת, תחושות של אהבה וקרבה רגשית ועוררות מינית חזקה – שילוב שהפך אותו לפופולרי מאוד במסיבות. מדובר בסם מסוכן שמוזכר בפקודת הסמים, הוא ממכר ומזיק, אבל במינונים נמוכים רעיל פחות מממריצים אחרים, קוקאין למשל. לממסי יש כמובן תופעות לוואי; התחושה הטובה חולפת לאחר כשעתיים ואז צצות סחרחורות, חרדות וצמרמורות. זה גם מה שהופך אותו לממכר: אנשים רוצים את הטוב, לא את הרע, אז אחרי שעתיים הם מסניפים עוד מהאבקה. ועדיין, משתמשים ששוחחו איתנו טוענים שהרע לא נורא ושהטוב שווה את זה. אבל אחרי חמש שנים של פופולריות גוברת בחיי הלילה בישראל, לאחרונה מציפה את השוק גרסה מזויפת של ממסי – ובה יש רק הרבה מאוד רע.
ש', בליין: "עם הממסי המזויף הייתי מומרץ יותר, פעיל יותר, לא הצלחתי לישון. הרגשתי גם משמעותית פחות סבלני לאנשים, ממש עצבים על מי שמסביבי. גם החברים שלקחו הרגישו ככה"
לא במקרה בחרה מיכל לפנות לד"ר צוקר, מומחה ברפואה פנימית, מחלות זיהומיות ורפואת להט"ב. משתמשי ממסי מקהילת הלהט"ב פנו לצוקר בטענה שמשהו השתנה בחומר ושהוא עושה להם רע; הסם שרכשו נבדק במעבדת הטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שיבא תל השומר, וצוקר מיהר ליידע את הציבור כי אבקה הנמכרת כעת בארץ כממסי אינה מכילה כלל קתינון, החומר המופק מצמח הגת, וכי במקומו היא מכילה מתאמפטמינים ותאופילין – שני מרכיבים פעילים בקפטגון. החומר שבישראל מוכר כ"סם הנוח'בות".
על פי דיווחים בארץ ובעולם, כמויות גדולות של קפטגון – סם שמכונה גם "קוקאין לעניים", ושמשטר אסד היה היצרן העיקרי שלו – נמצאו ברכביהם ועל גופותיהם של מחבלי הנוח'בה שחדרו לישראל בטבח 7 באוקטובר. מצד אחד מדובר בסם ממריץ, ומצד שני הוא נוטה להעלים עכבות; מחבלים של דאעש השתמשו בו וקראו לו "סם אומץ", וגרסה קדומה שלו שימשה כוח אחר שביקש להמריץ את חייליו ולהקהות את כושר השיפוט המוסרי שלהם בעת ובעונה אחת: הצבא הנאצי. אחד מהמפיצים הסורים של הסם סיפר עליו לפני כשנתיים באתר Intelligencer: "לא משנה כמה אתם עייפים, תוכלו להישאר ערים אפילו 48 שעות [...] אם תצרכו כמות גדולה תהיו אלימים ומוטרפים, פרנואידים ונטולי עכבות. תאבדו את האמפתיה שלכם ותוכלו לירות באנשים בלי שיהיה לכם אכפת".
מיכל (שם בדוי): "לקחתי דגימה קטנה, להרגיש איך זה. איך החומר עובר בגוף, איך הוא כשבולעים, כל הסממנים שמי שמסניף יודע לבדוק. וזה נראה לי בהתחלה מאוד בסדר"
בליינים לא רוצים להיות תוקפניים. הם רוצים לחוש אמפתיה, לא לאבד אותה. הפער בין השפעת הממסי שהם מכירים לקפטגון שלקחו ללא ידיעתם הפך את החוויה שלהם לקשה מנשוא ברמה הנפשית, וזה עוד לפני ההשפעות הפיזיות הקשות – או ההתמודדות עם הידיעה שנטלו חומר שגוזל מהאדם את אנושיותו.
הכל היה קיצוני
"את הממסי המקורי הכרתי דרך חברים. הייתי עושה קוקאין במסיבות, וכשהתחלתי להתלונן שזה יקר סיפרו לי על הדוקטור, שהוא גם יותר זול וגם דורש פחות 'תחזוק' לאורך הערב. אני לא יודע בדיוק להגיד מתי זה נכנס לשוק, אבל אני וכל החברים שלי ויתרנו על קוק לטובתו. ההשפעה של זה מיידית, וההרגשה היא משהו שמשלב בין פוקוס לווייב טוב כזה של ביטחון עצמי גבוה, חברותיות, חדות והנאה מוגברת מכל דבר. זה גם מחרמן בטירוף. ביום הבא יש כמובן עייפות, כי זה משבש לך את השינה ויוצר מין תחושת ריקנות, אבל זה כלום בהשוואה לסמים אחרים. על התמכרויות של אחרים קשה לי להעיד, אבל אני אף פעם לא הרגשתי תלוי בזה פיזית.
"את תחליף הממסי, או הממסי המזויף, קיבלתי ממישהו במסיבה. לקחתי כרגיל, בלי חשש, אבל אחרי סוף שבוע שלם של מסיבות הבנתי שמשהו השתנה, כי הכל היה קיצוני בהרבה. הייתי מומרץ יותר, פעיל יותר וגם לא הצלחתי לישון יותר מ-48 שעות, דבר שבחיים לא קרה לי עם הדוקטור. חוץ מזה, הרגשתי משמעותית פחות סבלני לאנשים. כל התחושה הזו של וייב טוב וחברות לא הייתה, ובמקומה הייתה תוקפנות. ממש עצבים על כל מי שמסביבי. כשדיברתי אחר כך עם חברים שלקחו את זה הבנתי שכולם הרגישו ככה".
סם שנמכר לבליינים בארץ כ"ממסי" נבדק במעבדת הטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שיבא תל השומר, שם נמצא כי האבקה מכילה מתאמפטמינים ותאופילין – שני מרכיבים פעילים בקפטגון
את הדברים האלה מספר ע', בליין מתל אביב. כמו אחרים שהתראיינו לכתבה הזו, הוא מספר שההשפעה של הממסי "האמיתי" אינה מאוד דרמטית במינון נמוך: לדבריו הוא משחרר, נותן אנרגיות ומשאיר את המשתמש בשליטה יחסית. אלא שגם החומר הבטוח כביכול הוא הכל מלבד בטוח: בסופו של דבר זו גרסה משודרגת של ה"חגיגת" שהרוויח ביושר את המוניטין הרעים שלו. "הכרתי את הממסי דרך קבוצת החברים הצמודה ביותר שלי, חבר'ה איכותיים – רופאים, בכירים במשק, הייטקיסטים ועוד", מספר ש', בליין שנכווה מהדוקטור עוד לפני שנפל על הזיוף. "רק בדיעבד למדנו כמה הוא ממכר".
בעוד בישראל יש בליינים שלמדו לשמור מרחק מהממסי, בחלק ממדינות ערב התאהבו הבליינים בקפטגון. על פי דיווחים בתקשורת העולמית, ה"קוק לעניים" נפוץ גם במסיבות של שועי העם וגם בקרב פועלי בניין שמחפשים אנרגיה להמשיך לעבוד. בערב הסעודית, למשל, פורסמו כתבות שהזהירו צעירים מפני צריכת קפטגון כדי ללמוד כל הלילה או כדי לרדת במשקל, משום ששימוש בסם עלול לעורר הזיות ולפגוע במוח; לפי פרסומים אלה, שמישראל קשה לוודא את אמינותם, 65% מהמאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים בסעודיה הם משתמשי קפטגון.
על ההבדל בין החומרים מספר ש': "השימוש שלי בדוקטור הפך עם הזמן למוגבר. הייתי משתמש בסופי שבוע בלבד, אבל יותר ויותר. העברתי ימים בחגיגות שונות שפגעו בי רגשית, כלכלית וחברתית. אחרי תקופה הגעתי למסקנה שאני צריך שינוי, ולפני בערך ארבעה חודשים התחלתי תהליך של הפחתת השימוש. קבעתי לעצמי חוקים אישיים, מתי ואיך מותר לי לצרוך סמים. אפשרתי לעצמי שימוש אחד בכל חמישה סופי שבוע, ובתחילת ינואר הגיע סוף שבוע שבו היה 'מותר' לי לצרוך. בחרתי לחגוג, וככה הגעתי לסם החדש. תוך כדי השימוש לא הרגשתי הבדל גדול, אבל ההחלמה אחריו הייתה בלתי נסבלת. עברתי ימים רבים ללא שינה שהביאו אותי למצב של אי-תפקוד. בהתחלה חששתי שסוממתי בחומר אחר ללא ידיעתי, אבל אחרי שבוע סיפר לי חבר קרוב שגם הוא השתמש בשקית שקניתי וחווה תופעות דומות".
המצב התחיל להיות נורא
בשבועיים האחרונים, מאז דיווח על חדירתו לישראל של "סם הנוח'בות", ביקש ד"ר צוקר מעוקביו באינסטגרם לספר על חוויות שעברו הם וחבריהם לאחר השימוש בו. בין העדויות הקצרות שהעלה לשם היו התיאורים "חבר לא היה מסוגל להירדם אפילו עם כדור שינה. יותר משבוע היו לו דאון, דיכאון, עצבים"; "דפיקות לב מהירות בטירוף, קוצר נשימה, חרדות"; "חוסר פוקוס או יכולת להירדם במשך יומיים, תחושה שהראש לא מחובר לגוף"; "השפעות ותסמינים שלא נעלמים. סיוט, זה עשה לי משהו לא בסדר במוח"; "דאון שבחיים לא היה לי, משהו ריקני ברמות קשות".
ע', בליין מתל אביב: "הכרתי את הממסי דרך קבוצת החברים הצמודה ביותר שלי, חבר'ה איכותיים – רופאים, בכירים במשק, הייטקיסטים. רק בדיעבד למדנו כמה הוא ממכר"
כאן ב-mako סיפר לפני כשבועיים יוני (שם בדוי), שהסניף במסיבה את מה שחשב שהיה ממסי: "פתאום היה חסר לי אוויר ויצאתי לחלון לנשום. גם החברים שהיו איתי סבלו מקוצר נשימה". יוני סיפר שלא הצליח לישון במשך שלושה ימים למרות שלקח כדורי הרגעה, ושביום השלישי "היה לי דאון קשה, בכיתי כל היום. היו לי דאונים מסמים, אבל מה שהרגשתי היה ממש נורא. לא ידעתי מה קורה לי".
מכל העדויות שהגיעו לידי מגזין mako, הקשה מכל היא זו של מיכל מתל אביב, טרנסג'נדרית בת 35. מיכל לא חוותה תחושות של תוקפנות, ומצד שני היא מדווחת על תסמינים פיזיים קשים שהסתיימו באשפוז. קשה לדעת מה בדיוק גרם להם – בין השאר מפני שהממסי המזויף שנטלה לא נבדק במעבדה, ומפני שנטלה גם חומרים אחרים — אבל הסיפור שלה הוא תמרור אזהרה מפני שימוש בסמי מסיבות באשר הם.
"אני עושה סמים תקופה ארוכה, אבל מה שנקרא באירועים מיוחדים. יש לי עבודה, אני פעילה בהמון תחומים. סמים זה לא החיים שלי", מספרת מיכל. "הייתה לי תקופה מסוימת שעשיתי יותר, אבל היא הייתה קצרה ועברה מהר. אין לי גם יצר התמכרות. אני כמעט לא נוגעת באלכוהול, לא עשיתי וויד. יש שיגדירו אותי סחית. אבל אז הגיע אירוע: יום הולדת של חברה.
"הגעתי לסיטואציה הזאת אחרי תקופה ארוכה שבה המציאות היום-יומית שלי הייתה מאוד אינטנסיבית. לא יצאתי, לא ביליתי, לא היה לי זמן לזה. אז התחלנו עם כמה דרינקים, ממש בקטנה, בבית של החברה, לא באיזה בר. בסוף המסיבה הייתי ככה מבוסמת, ראש טוב כזה, ואז יצאתי עם חברים אחרים והתגלגלה אליי שקית שהובטח לי שהיא הממסי הישן והטוב.
"כמובן שאמרתי לא. אני עוקבת אחרי ד"ר צוקר, כאישה טרנסית אני פציינטית שלו ואני גם מכירה אותו מהקהילה, מודעת למסרים שהוא מעביר בנושא ומאוד חשוב לי לא להתקרב לזה. אבל שכנעו אותי שמדובר בסחורה שהגיעה הרבה לפני שהחומר המזויף הזה התחיל להיות משווק בארץ, ושאני יכולה להיות רגועה. אז לקחתי דגימה קטנה, להרגיש איך זה. איך החומר עובר בגוף, איך הוא כשבולעים, כל הסממנים שמי שמסניף יודע לבדוק. וזה נראה לי בהתחלה מאוד בסדר.
על פי דיווחים בארץ ובעולם, קפטגון נמצא ברכביהם ועל גופותיהם של מחבלי הנוח'בה שחדרו לישראל ב-7 באוקטובר. מחבלים של דאעש השתמשו בו, וגרסה קדומה שלו שימשה את הנאצים
"היה אחלה ערב. קצת ריקודים, קצת הסנפות, שמח. והשקית הזאת נשארה איתי לאורך כל סוף השבוע – סידרתי את הבית, כביסות, עניינים, מכולת, וככה בין לבין. ביום חמישי ביליתי עד הבוקר, כי פתאום זה השאיר אותי ערה, אבל ערה בסדר. היו גם קצת ג'י (GHB, סם מסיבות שבמינונים נמוכים גורם לעוררות, עלייה בחשק המיני, הנאה ממגע וביטול עכבות – א"ג) שחברה הביאה, קצת קוק שחבר אחר הביא וכל אחד כיבד את השני. בשלב הזה עדיין הרגשתי בסדר עם הממסי, עשיתי את זה בעבר ואני יודעת איך החוויה אמורה להיות. באמת חשבתי שזה החומר המקורי ולא העיוות הזה שכרגע משווק באופן שקרי כ-MMC.
"ואז הגיע יום שישי בערב. שפכתי לי את השקית לצלחת והתחלתי לקחת שורות, ומשם זה התחיל להידרדר. לקחתי כמות גדולה יותר ובתדירות גבוהה יותר, ובלילה כבר הרגשתי שהאף שלי קצת סתום וקשה לי להסניף. יש גם שיטה של לפורר את זה באיזה משקה מתוק, להמיס את זה ולשתות בשלוק. עשיתי את זה בעבר עם ממסי והיה אחלה, אבל לא הפעם. מרגע ששתיתי את זה, המצב התחיל להיות נורא".
מאוד שונה ומאוד מסוכן
התסמינים הגופניים של מיכל הופיעו לראשונה בסביבות השעה שלוש וחצי בלילה שבין שישי לשבת, דקות לאחר ששתתה את החומר. "פתאום קלטתי שקו הלסת שלי בצד ימין מתחיל להתנפח, ושבחך מתחיל להתפתח איזה פצע שמזכיר אפטה. לא שמתי לב לזה מיד, הייתי בראש טוב וישבתי עם שני ידידים וצוחקים ומדברים, ופתאום אחד מהם אומר לי, 'מה קרה לך פה?'. אז הסתכלתי במראה וראיתי שהאזור קצת מנופח, אבל לא רציתי להדאיג או לדבר על מה כן ולא עשיתי, אז שיקרתי. אמרתי לו, 'אתמול הייתי אצל רופא שיניים, כנראה שעכשיו זה קצת מתנפח'. בלב אמרתי לעצמי, אני לא אתעסק בזה כרגע. לא רציתי להיכנס לדרמות.
בחלק ממדינות ערב התאהבו הבליינים בקפטגון, שנפוץ במסיבות של שועי העם וגם בקרב פועלי בניין. בערב הסעודית הזהירו את הצעירים מהסם ודיווחו על משתמשים שאושפזו במחלקות פסיכיאטריות
"לקראת הבוקר הלך ידיד אחד, השני נשאר, ובסביבות שבע הוא אמר לי, 'תקשיבי, משהו פה לא נראה לי, זה מאוד נפוח'. אני הרגשתי כבר 'לא אני', שלא בא לי שום דבר, שאני לא רוצה אנשים לידי. גם איתו דיברתי על טיפול שיניים ואמרתי שאני כנראה צריכה לנוח, אז עדיף שנסגור את הלילה. הוא הזמין לי מונית, חזרתי הביתה, ואיך שנשכבתי על המיטה התחילו לי זרמים לא טובים בכל הגוף. זה היה כאילו שאני מחושמלת, שעובר לי חשמל בכל הגוף.
"קמתי לשטוף פנים, הסתכלתי במראה וראיתי שכל החלק הפנימי של לחי ימין מלא פצעים. גם הלשון וכל החניכיים בין השיניים לשפה. אני מאוד אסתטית, השיניים שלי מתוקתקות, אני חודש אחרי הזרקות בפנים, מאוד מתוחזקת. ופתאום אני עומדת שם וקולטת שהפרצוף מעוות".
אחרי הניסיון לחזור למיטה והזחילה הנואשת לשירותים, מיכל התעשתה מספיק כדי לצלם את עצמה ולשלוח את הסרטון לד"ר צוקר. "התנצלתי שאני מפריעה לו בשבת, והוא הנחה אותי להגיע מיד לבית חולים. יצרתי קשר עם מד"א, דיברתי עם המוקדנית, נתתי לה את כל הנתונים. בשיחה עניינית עם אנשי המקצוע הצלחתי טיפה להתפקס, אבל עדיין לא ממש. אני זוכרת שהאחות במוקד ביקשה ממני נתונים יבשים – מספר טלפון, כתובת, קוד בבניין – ומאוד הסתבכתי עם זה. לקח לי 30–40 שניות להיזכר מה מספר הדירה שלי.
"אחרי שהצלחתי לתת את הפרטים הגיע אמבולנס. ראשת הצוות של הפרדמיקים, שהייתה גם הנהגת, לא הפסיקה לתשאל אותי כל הנסיעה כדי להשאיר אותי בתקשורת. פרמדיק שני ישב לידי כל הזמן והיה איתי בקשר עין, הם דאגו שאני כל הזמן אדבר וניסו לגרום לי להיזכר בכל מיני דברים כדי לחדד את הדיבור ואת הזיכרון. הם היו מקצועיים ברמה שאי אפשר לתאר, כל כך הרבה חמלה וכל כך הרבה רצון לעזור.
מיכל: "התחלנו עם כמה דרינקים, ואז התגלגלה אליי שקית שהובטח לי שהיא הממסי הישן והטוב. בשלוש וחצי בבוקר קמתי לשטוף פנים, הסתכלתי במראה וראיתי שהפרצוף שלי מעוות"
"במיון דיברו עם הצוות כדי שאהיה הראשונה בתור לטיפול, כי זה מצב קריטי. מתוך המחלקות הגיעו עד אליי רופא עור ומומחה לסת, נתנו לי נוזלים וגם סטרואידים. זה התחיל להרגיע את כל הגוף, הפסקתי להרגיש את הזרמים, אבל עדיין הרגשתי שמבחינה קוגניטיבית אני לא חוזרת לעצמי. זה כבר היה שעות אחרי שנטלתי את החומר בפעם האחרונה, ועדיין היו לי קצרים בתקשורת.
"הייתי שם איזה שש-שבע שעות. אחרי שבאמת התייצבתי יכולתי ללכת לבד, הרגשתי שאני כבר לא אפופת סטלה, אבל עדיין לא הייתי קוהרנטית ב-100%. הדיבור שלי לא היה רציף, לא הייתי לגמרי עניינית, קצת שכחתי מילים, כאילו הלכתי לאיבוד עם הקשרים. אבל כשהגעתי הביתה באמת נחתתי לישון. מחמישי בערב לא ישנתי, ואפילו לא קלטתי את זה עד שנפלתי למיטה ביום ראשון.
"אחרי הצהריים הייתי צריכה להגיע למרפאת החוץ. הצלחתי לקום, להתקלח ולייבש את השיער, לקחתי מונית לבית החולים, ושם כבר נתנו לי תרופות לקחת הביתה. נתנו לי גם נוזל שמרדים את הפה והנחו אותי רק לגרגר את זה, חלילה לא לבלוע, כי הפה שלי היה מפוצץ פצעים. נתנו לי גם כדור שינה. אחרי כל זה הרגשתי שמשהו בגוף נרגע, ושמתי משחות שנתנו לי לכל הפצעים, אחת לשימוש חיצוני וגם משחה אחת פנימית. צמיגית, סמיכה, כמו לדחוף גרב צמיגית לתוך הפה ולסגור. כל כך דוחה. מזל שכדור השינה עבד נורא מהר, ופשוט נפלתי לישון עד למחרת. משש בערב עד שמונה בבוקר ישנתי.
ד"ר רועי צוקר דיווח על חדירתו לארץ של הקפטגון, ועוקביו באינסטגרם סיפרו על מה שעברו. "חבר לא הצליח להירדם גם עם כדור שינה", כתב אחד מהם. "יותר משבוע היו לו דיכאון ועצבים"
"חוויתי באיכילוב חוויה מאוד מאוד טובה, מקצועית, מכילה. כאישה טרנסית הרגשתי כל כך מוגנת, כל כך נתמכת, כל כך שווה בין שווים. לא הרגשתי פחד לשתף ולהיות כנה, לחשוף את כל מה שהכנסתי לעצמי לגוף ועברתי ביממה הזאת, כי לא פחדתי. ידעתי שיש שם צוות רפואי שיודע ורוצה להכיל ולתת שירות מקצועי. חשוב לי להגיד את זה, וחשוב לי לספר מה עברתי עם החומר הזה.
"מאוד כעסתי על עצמי בגלל מה שקרה. יומיים קודם עוד ראיתי את אחד הסרטונים שהעלה ד"ר צוקר, שמעתי עדויות של אנשים ואמרתי, 'איזה אנשים סתומים, איך אתם נופלים לזה?'. ואחרי 48 שעות גם אני שם. עם כל מה שידעתי ועם כל ההיכרות המוקדמת עם הממסי. עברתי באירוע הזה סדרת שיעורים אינטנסיבית.
"אם הייתי לוקחת ממסי אמיתי, לא הייתי מגיעה למצב כזה. יש מצב גם שלא הייתי בסטלה בכלל מרוב שנמרחתי עם זה. אבל היה פה חומר מאוד מאוד מאוד שונה, מאוד מסוכן, מאוד עוצמתי ומאוד נורא".
מיכל מאוד מודעת להקשר הקשה של "סם הנוח'בות". היא גם שומעת שמועות על הפצתו בישראל על ידי גורמים עוינים; אין להן אישור, אבל הן לא הופכות את ההתמודדות לפשוטה יותר. "אני מרגישה שזה פיגוע לכל דבר ועניין, ושהרשויות לא מתייחסות לזה בהתאם. אני לא מסירה אחריות אישית לזה שרציתי לתפוס ראש, אבל בחרתי לקחת סם שאני יודעת שבמינון נמוך הוא לא מזיק. בפועל קיבלתי סם אחר לגמרי שמטרתו לפגוע עד מוות, כחלק מלוחמת הטרור של אויבי העם היהודי בארץ ישראל".