הכניסה לשירותים ציבוריים היא סיטואציה די מאיימת ומעטים האנשים שיוכלו להתחמק ממנה במהלך היום. מה שכן, כל אחד מתמודד איתה אחרת. יש כאלו שירפדו את האסלה בנייר טואלט, את אלה שממש יעלו עם כפות רגליהם על מושב האסלה, אלה שיורידו את המים עם שרוול החולצה או עם נייר טואלט ויש את אלה שפשוט יכנסו לתא, ירגישו בבית ואפילו יצאו כשהם שוכחים לשטוף את ידיהם וחושבים שאף אחד לא רואה.
אפשר להידבק גם בשפעת
בגדול, אתם יכולים להיות רגועים. סיכויי ההידבקות במחלה בשירותים ציבוריים הוא מאוד נמוך וככל הנראה בביתכם הפרטי יש כמה אזורים לא פחות מזוהמים מהשירותים הציבוריים, למשל סמרטוט המטבח או קרש החיתוך. ולמרות שכולם חוששים להידבק במחלות מין שונות, הסיכוי לחטוף אותן בשירותים הוא אפסי. פרופסור מיקי גלעדי, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי תל אביב - איכילוב, מרגיע: "כשמדברים על שירותים ציבוריים הקונוטציה הראשונה שעולה בראש היא אולי מחלות מין, אבל מה לעשות - במחלות מין נדבקים אנשים שמקיימים יחסי מין. גם אם יש למישהו זיבה או עגבת - לא נדבקים בזה בשירותים בשום מצב".
אז באילו מחלות כן ניתן להידבק בשירותים?
"יש קבוצה של מחלות זיהומיות שדרך ההדבקה שלהן היא מגע של צואה-פה", מסביר פרופ' גלעדי. "זה יכול להיות חיידקים כמו שיגלה - חיידק שעלול לגרום לדיזנטריה, סלמונלה שעושה מחלת מעיים, אי-קולי - שלרוב מתבטא בחוסר נוחות ושלשול, וירוסים שונים שיודעים לגרום למחלות זיהומיות ויש גם טפילים כמו אמבות או ג'יארדיה". אם התמזל מזלכם וישבתם על מושב אסלה שהחיידקים נכחו בו ולא שמרתם על היגיינה ושטיפת ידיים לאחר מכן, כן תוכלו לקחת אתכם את החיידק הביתה.
בנוסף לחיידקי מעיים מסתבר שגם בנגיף השפעת יש סיכוי להידבק בשירותים. "אם מישהו שיש לו שפעת ייכנס לשירותים ואנחנו ניכנס מיד אחריו יש אפשרות שנידבק במחלה", מסביר פרופ' גלעדי. "לכן, גם פה רחיצת ידיים תוריד את הסיכון. בשפעת אנחנו בדרך כלל נדבקים כשמישהו משתעל עלינו אבל פה אין מגע ישיר - כך שזה מקטין את הסיכויים, אבל הם עדיין קיימים" אומר פרופ' גלעדי.
"אין הבדל בין שימוש בשירותים ציבוריים לבין אלה שבביתנו"
"כמובן שההבדל העקרוני הוא שאצלנו בבית אנחנו יודעים מי היה בשירותים. אבל בכל אופן, סיכון ההדבקה לא תלוי ברמת ההיגיינה של השירותים אלא רק ברמת ההיגיינה שלנו. ייתכן שככל שהשירותים מגעילים ומלוכלכים יותר ככה אנחנו נקפיד יותר אחר כך לרחוץ ידיים ובכך אנחנו מורידים את הסיכון, אבל יכול להיות שניכנס לשירותים שנראים לנו מטופחים ושם דווקא היה נשא של המחלה".
>> בריאות מהטבע: 16 צמחי מרפא שאתם חייבים בבית
ומה לגבי כיסוי מושב האסלה בנייר טואלט?
"אני חושב שזה בעיקר בא לענות על המחסום האישי של כל אחד במגע ישיר עם השירותים הציבוריים. כמובן שמי שמחליט לשבת על קרש שהוא מלא בצואה אז אני מניח שהוא בסיכון יותר גבוה להדבקה, אבל אותם מנגנונים טבעיים שלנו יביאו לכך שנעמוד באוויר ולא ניגע בזה. אני ממליץ לכל אחד שיהיה לו בתיק תכשיר של ג'ל עם אפקט אנטיספטי שהורג חיידקים, כי הסבון שיש בשירותים הציבוריים הוא לא תמיד סבון איכותי". מסביר גלעדי.
למרות ששטיפת ידיים בשירותים ידועה כפעולה היגיינית הכרחית, לא כולנו דואגים למלא אחריה. האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה מצאה כי רק 77 אחוז מהגברים שוטפים ידיים לאחר שימוש בשירותים לעומת 93 אחוז מהנשים. סקר אחר שנעשה במסגרת קמפיין לעידוד רחיצת ידיים גילה תוצאות מטרידות עוד יותר; למרות ש-95 אחוז מהגברים והנשים טוענים שהם שוטפים ידיים לאחר ביקור בשירותים ציבוריים, תצפיות גילו שרק 67 אחוז מהאנשים באמת עושים את זה, וגם לא כולם עושים את זה כמו שצריך - חלקם רק מעבירים במהירות את ידיהם מתחת למים ולא משתמשים בסבון.
מעבר לכך, שחשוב לשטוף ידיים גם חשוב לשטוף אותן נכון, דהיינו לשפשף את כפות הידיים במים וסבון במשך 20 שניות לפחות, כולל גב כפות הידיים, בין האצבעות ומתחת לציפורניים, וגם מומלץ לחזור על התהליך בפעם השנייה. אם אתם רוצים להיות מכוסים לגמרי אז השתמשו בנייר מגבת כדי לסגור את הברז ולפתוח את דלת היציאה.
עוד צידה לתא
1. אל תניחו את התיק או הז'קט על ריצפת השירותים: דרך נוספת לא לקחת את החיידקים אתכם הביתה הוא לשים לב לעוד כמה אזורים מזוהמים מלבד האסלה, לדוגמא ריצפת השירותים - לא מומלץ להניח עליה את התיק או הז'קט בזמן שאתם עושים צרכים, תמיד עדיף לתלות אותם על וו.
2. סגרו את מכסה האסלה לפני שאתם מורידים את המים: אמצעי זהירות נוסף שאתם יכולים לאמץ בשירותים, הוא סגירת האסלה בכיסוי המושב כשאתם מורידים את המים. פרופ' מרק וילקוקס, מומחה למיקרוביולוגיה מאוניברסיטת ליד באנגליה וצוותו מדדו את מרחק הפיזור של חיידקים מסוימים בזמן הורדת המים באסלה ומצאו שפיזור החיידקים הגיע לכ-25 סנטימטרים מסביב לאסלה, כולל למשטח הישיבה, ידית והורדת המים. בנוסף, החיידקים אפילו התפזרו באוויר. החוקרים חזרו על הניסוי ובפעם השנייה הם הורידו את מכסה האסלה והתוצאה הורידה משמעותית את כמות החיידקים על מושב האסלה ובאוויר.