המטוס מתחיל את הנחיתה, אתם סוגרים את המחשב או הטלפון הנייד, מיישרים את המושב, מקפלים את המגש ואז זה פתאום קורה - האוזניים מתחילות להיסתם, קולות נשמעים שונה או אפילו פחות טוב, לעיתים אפילו ניתן להרגיש צפצופים באוזניים או ירידה בשמיעה שחולפים לאחר כמה דקות ובמקרים קשים אף תחושת סחרחרות ובחילה. אין כמעט אדם שלא הרגיש שהאוזניים שלו נסתמות בזמן טיסה. למה זה קורה?
על מנת להבין את תופעת האוזן הסתומה יש צורך להסביר (בקצרה, אני מבטיח) על מבנה האוזן. האוזן שלנו מורכבת ממספר חלקים: חלק חיצוני - שכולל את האפרכסת ותעלת השמע החיצונית עד עור התוף, זה האזור בו נוצרת השעווה; חלק אמצעי, נקרא גם חלל אוזן תיכונה, זהו חלל המתמשך מעור התוף פנימה עד לאוזן הפנימית המופרדת מהאוזן התיכונה לחלוטין; והחלק העמוק ביותר - האוזן הפנימית.
למה בעיות אוזניים שכיחות בטיסות?
בעיות אוזניים בזמן טיסה נובעות כמעט תמיד מהאוזן התיכונה. אפשר לדמות אותה לחדר אטום עם פתח שיכול להסגר ולהיפתח (כמו דלת). הדלת או הפתח הזה היא בעצם תעלה שצד אחד שלה מתחיל באוזן התיכונה וצד שני מסתיים בחלק האחורי של האף –בלוע האפי (וזה הקשר בין אף-אוזן-גרון). אחד התפקידים העיקריים של התעלה זו, שנקראת תעלת האוסטכיאוס או חצוצרת השמע, הוא להשוות לחצים בין חלל האוזן התיכונה לבין אויר העולם החיצוני. אבל למה בעצם צריך להשוות לחצים?
דמיינו לכם בלון מנופח שעולה באוויר – ככל שהוא עולה גבוה יותר, יש עליו פחות לחץ (של עמודת האוויר שמעליו), האוויר שבתוך הבלון מרגיש פחות לחץ מסביבו ולכן הוא יכול להתפשט עוד ועוד מה שגורם לבלון להתנפח יותר ויותר עד... שהבלון מתפוצץ. בדומה לכך, כאשר הלחץ מסביבנו משתנה (כמו בעליה להרי ירושלים) לחץ האויר מחוץ לעור התוף משתנה ואילו הלחץ בתוך חלל האוזן תיכונה לא משתנה. ככל שהפרש הלחץ גדל (ככול שעולים או יורדים יותר בגובה) האוזן תרגיש יותר לחץ ובהמשך כאב. למזלנו, חצוצרת השמע נפתחת, אוויר מהאף (שגם חשוף ללחץ האויר שמסביבנו) זורם לחלל האוזן התיכונה, ובכך משתווה הלחץ בחלל האוזן תיכונה ללחץ באוזן החיצונית ונמנעת תחושת הכאב. לעיתים, כאשר שינויי הלחץ מהירים מאוד (כמו בהמראה או נחיתה, צלילה במים או טיפול בתא לחץ) חצוצרת השמע לא מצליחה לאזן את הלחצים ואז מתחילות תחושות הכאבים והאוזניים סתומות. לרוב האנשים הכאב חולף תוך מספר שניות עד דקות, אך חלק מהאנשים יצטרכו לבצע כל מיני פעולות על מנת לעזור לחצוצרת השמע להיפתח ולהשוות לחצים (יפורט בהמשך).
מי האנשים עם הסיכוי הגדול יותר לפתח תסמיני אוזניים?
אנשים עם נזלת (אלרגית או אנשים מצוננים, שפעת וכד'), אנשים עם סינוסיטיס (חריפה או כרונית), אנשים שישנים בזמן ההמראה או הנחיתה ואנשים עם בעיות ידועות בחצוצרת השמע. דוגמא מיוחדת לאנשים עם בעיות בחצוצרת השמע היא תינוקות וילדים קטנים מאחר ואצלם תפקוד חצוצרת השמע פחות מפותח וכן המבנה האנטומי שלה מעט שונה מאשר למבוגרים.
איך מטפלים בבעיות אוזניים במהלך טיסה?
הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה - להימנע מהירדמות בזמן ההמראה והנחיתה, אם ניתן לדחות את הטיסה בזמן שיש מחלה עם נזלת וצינון זה עדיף, אך כמובן שלא תמיד אפשרי. במידה ומתחיל כאב או לחץ באוזן בזמן הטיסה ניתן לסייע לחצוצרת השמע להשוות לחצים. חלק משרירי הלוע מחוברים לחצוצרת השמע ואחראים לפתיחתה ולכן פעולות כמו בליעה או פיהוק יכולים לעזור לפתיחת החצוצרה. אם זה לא עוזר מומלץ לבצע "פמפום" – לסגור את הפה, יחד עד סגירת הנחיריים עם האצבעות ולנסות לנשוף אויר החוצה מהאף (הסגור). פעולה זו תזרים אוויר דרך חצוצרת השמע ותפתח אותה, ולאחר מכן יש לבלוע. לרוב האנשים זה יפתור את הבעיה. לילדים שקשה להסביר להם מה לעשות, מומלץ לתת מסטיק סביב הנחיתה וההמראה, תינוקות וילדים קטנים יותר ניתן להאכיל בזמן הנחיתה/המראה מאחר ופעולת הבליעה פותחת את חצוצרת השמע.
האם ניתן למנוע בעזרת טיפול תרופתי את בעיית הלחצים באוזן?
אנשים שחוו בעבר כאבי אוזניים בטיסות או לאנשים שסובלים מנזלת לקראת טיסה יכולים לעשות שימוש בתרופות שהראו יעילות טובה בשיפור תסמיני אוזניים כגון - מורידי גודש הנלקחים דרך הפה כחצי שעה – שעה לפני הטיסה. יעילות פחותה אך קיימת גם במורידי גודש מקומיים לאף, ותרופות נוגדות אלרגיה מסוג אנטי היסטמינים או סטרואידים. שימוש באטמי אוזניים מיוחדים (עם פילטר) שאמורים להאט את קצב שינוי הלחץ הראו במחקרים מסוימים יעילות אך במחקרים אחרים לא. ולאלו שסובלים מאוד ובאופן חוזר מבעיית אוזניים בשינוי לחצים יש פתרונות כירורגים שנעים מהכנסת צינוריות אוורור (כפתורים) לעור התוף – הליך כירורגי קצר ופשוט, ועד לטיפולים חדשים יותר ומעט מורכבים יותר של צנתור חצוצרת השמע.
בכל מקרה של כאבים חזקים נמשכים זמן רב לאחר הטיסה, דימום מהאוזן (שיכול להצביע על קרע בעור התוף) יש לגשת לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון. במידה ויש ירידת שמיעה שאינה משתפרת לאחר הנחיתה או רעשים כגון צפצופים באוזן/בראש שלא חולפים או תחושת סחרחרות לא פוסקת יש לגשת בהקדם לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון.
ד"ר ערן פרידמן מומחה ומנתח מחלות אף-אוזן-גרון וכירורגיית ראש צוואר ב"מכבי שירותי בריאות", מחוז צפון