לכולסטרול תפקידים רבים בגוף והוא משמש בין היתר לבניית קרומי התא וליצירת הורמונים סטרואידים ומלחי מרה. אולם, הצטברות יתר שלו בתאים עלולה לגרום למות התא, ולכן קיימים מנגנוני בקרה קפדניים שמווסתים את רמתו בתא. בנוסף, רמה גבוהה מדי בדם של כולסטרול בחלקיקים שמעבירים כולסטרול לתאים (LDL) גורמת להצטברותו בדפנות העורקים (טרשת העורקים) ולהיצרות של העורק שעלולה להוביל לאירוע לבבי או מוחי. לכן, מומלץ לבצע בדיקת "פרופיל ליפידים" הבוחנת את רמת הכולסטרול והשומנים בדם ומסייעת להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
מה אומרים לנו ערכי הבדיקה?
סך הכולסטרול: כולסטרול שייך לקבוצת הליפידים שהן מולקולות שומניות שאינן מסיסות בנוזל, ולכן הוא מובל בדם על גבי "ליפופרוטאינים", חלקיקים שמעבירים כולסטרול לתאים (LDL) או מפנים אותו מהתאים לכבד(HDL) . רמת הכולסטרול בדם מושפעת בעיקר מייצורו בכבד ופינויו לכבד וגם מהתזונה. סך הכולסטרול מייצג את רמתו על גבי כל החלקיקים (Total Cholesterol = HDL+LDL+VLDL- Cholesterol).
מהו ערך תקין? כאשר סך הכולסטרול מעל ל-200 מ"ג לדציליטר (ד"ל) התוצאה אינה תקינה, ויש להתייעץ עם רופא.
טריגליצרידים: טריגליצרידים הינם שומנים המורכבים ממולקולת גליצרול שאליה מחוברות שלוש חומצות שומן. טריגליצרידים הנאגרים בתאי רקמת השומן משמשים כמקור האנרגיה העיקרי בגוף בעת מחסור. טריגליצרידים שמקורם במזון מובלים בדם על חלקיקים הנקראים "כילומיקרונים" שנוצרים במעי ואילו טריגליצרידים שנוצרים בכבד נישאים בדם על גבי חלקיקי ה-VLDL. רמת טריגליצרידים בדם מעל 500 עלולה להוביל לדלקת בלבלב, שהינה מחלה שעלולה להיות מסכנת חיים.
מהו ערך תקין? כאשר רמת הטריגליצרידים היא מעל 150 מ"ג לד"ל התוצאה אינה תקינה.
LDL-C ("הכולסטרול הרע"): כולנו יודעים שיש כולסטרול רע וכולסטרול טוב, אבל מה בעצם ההבדל? כאמור חלקיקי -LDLכולסטרול מובילים כולסטרול מהדם אל התאים ברקמות השונות. אולם, רמה גבוהה של כולסטרול בדם, ובייחוד רמה גבוהה של LDL-כולסטרול, עלולה לגרום לטרשת העורקים וסיבוכיה השונים. זאת בהתבסס על נתונים פתולוגיים (המצביעים על המנגנון שבו כולסטרול גורם לטרשת העורקים), אפידמיולוגיים (המצביעים על הקשר שבין רמת הכולסטרול לסיכון למחלות לב וכלי דם באוכלוסיות שונות), גנטיים (המצביעים על קשר סיבתי בין רמת הכולסטרול לסיכון) וקליניים (המצביעים על הפחתת הסיכון באמצעות הורדת ערכי LDL-כולסטרול). לכן, מטרת הטיפול בכולסטרול, אם בהתערבות תרופתית או בשינוי הרגלי החיים, היא להוריד את ערכי ה-LDL-כולסטרול בדם.
מהו ערך תקין? הערך הרצוי נקבע לכל מטופל בהתאם לסיכון שלו לפתח מחלות לב וכלי דם. בסיכון הגבוה ביותר נמצאים אלה שכבר לקו בסיבוכי טרשת העורקים (התקף לב, צנתור, אירוע מוחי וכו') וכן חולי סוכרת. בשאר המקרים נקבעת רמת הסיכון לפי גורמי הסיכון הכוללים גיל, מין, יתר לחץ דם, עישון, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד. ככל שהסיכון גבוה יותר, התועלת בטיפול גדולה יותר ויעדי הטיפול של ערכיLDL -כולסטרול נמוכים יותר. כך לדוגמה, 120 מ"ג לד"ל אצל מי שכבר חווה התקף לב נחשב לערך גבוה מאוד בעוד שערך זהה נחשב תקין אצל אדם בריא וצעיר. לפי הנחיות האיגוד הישראלי לטרשת עורקים, לאנשים בסיכון נמוך מומלץ LDL-כולסטרול נמוך מ-160 מ"ג לד"ל, בסיכון בינוני מומלץLDL -כולסטרול נמוך מ-130, בסיכון גבוה מומלץLDL -כולסטרול נמוך מ-100 או הפחתת הערך ב-50 אחוז לפחות ולאנשים בסיכון גבוה מאד מומלץLDL -כולסטרול נמוך מ-70 או הפחתת הערך ב-50 אחוז לפחות.
HDL-C ("הכולסטרול הטוב"): לעומת LDL-כולסטרול שמוביל כולסטרול מהדם לתאים, חלקיק ה-HDL-כולסטרול מעביר את עודפי הכולסטרול מרקמות הגוף כולל מהעורקים בחזרה אל הכבד. לכן קיים קשר הפוך בין רמת HDL-כולסטרול בדם לסיכון למחלות לב וכלי דם ורמה נמוכה שלו מהווה גורם סיכון למחלה.
מהו ערך תקין? כאשר ה-HDL מתחת ל־40 מ"ג לד"ל התוצאה אינה תקינה.
Non-HDL-C ("סך הכולסטרול פחות HDL-כולסטרול"): כאשר רמת הטריגליצרידים בדם גבוהה, הערך המחושב של LDL-כולסטרול אינו מדויק ולכן מעבדות קופות החולים אינן מדווחות מהי רמת ה-LDL-כולסטרול. במקרה זה, רצוי לבצע מדידה ישירה ומדויקת של ה-LDL-כולסטרול בבדיקת דם שנעשית במרכז הליפידים בשיבא. לחלופין, ניתן להשתמש בחישוב סך הכולסטרול פחות ה-HDL-כולסטרול ("הטוב"), שמייצג את הכולסטרול הנישא על גבי החלקיקים שנוטים להצטבר בעורקים. ערך המטרה של Non-HDL-C הינו 30 מ"ג לד"ל מעל ערך המטרה של ה-LDL-כולסטרול. לדוגמא, בקרב אנשים בסיכון גבוה מאד, מומלץLDL -כולסטרול נמוך מ-70 או Non-HDL-C נמוך מ-100.
כאמור, בדיקת פרופיל השומנים בדם מסייעת להערכת הסיכון ללקות במחלות מחלות לב וכלי דם. ההמלצה היא לעשות את הבדיקה אחת ל-5 שנים אצל גברים מעל גיל 35 ובנשים מעל גיל 45. באם נוטלים תרופות להורדת כולסטרול או אם המטופל נמצא בקבוצת סיכון, מומלץ לבצע את הבדיקה לפי המלצת הרופא המטפל.
חשוב לציין שקיימים מדדים נוספים לסיכון שפרופיל השומנים בדם לא מזהה, כגון רמת חלקיקים עתירי כולסטרול כגון Lp(a) או רמת ליפופרוטאינים apoA1, apoB, apoC2, apoC3 שמשמשים להערכה מדויקת יותר של הסיכון. בדיקות מיוחדות אלה נעשות במעבדות במרכז רפואי שמתמחה באיזון הליפידים. לעתים כדאי לבצע בדיקות דימות היכולות לאבחן את התהליך הטרשתי בשלבים מוקדמים.
>> 6 דברים מפתיעים שהמראה החיצוני אומר עליכם
>> סיוט שהתגשם: הובהלה למיון עם ג'וק בתוך האוזן
>> אכלה יותר ארוחות ביום - והשילה 30 ק"ג
איך מטפלים?
הצורך בטיפול ביתר כולסטרול בדם תלוי ברמת הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם: ככל שהסיכון גבוה יותר, יש לטפל גם בערכי כולסטרול "תקינים" לכאורה. במטופלים שבהם רמת הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם גבוהה, יש בדרך כלל צורך בהתחלת טיפול תרופתי ללא דיחוי, ובמקביל לטיפול הלא תרופתי. בשאר המקרים ניתן לנסות טיפול לא תרופתי במשך 6-3 חודשים, ובמידה שלא מושגת הירידה הרצויה ברמת הכולסטרול – ניתן לשקול את הצורך בטיפול תרופתי. במקביל להורדת רמת הכולסטרול, יש לאתר גורמי סיכון נוספים (כגון עישון, יתר לחץ דם, סוכרת וכו') ולטפל בהם.
התזונה הים תיכונית היא בעלת ההוכחות הטובות ביותר ליעילות בהקטנת הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם. במחקר ישראלי של פרופסור איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון, נבדקה השפעת שלושה סוגי דיאטות מופחתות קלוריות שונות: ים תיכונית, דלת פחמימות או דלת שומנים על פרופיל השומנים. בכל הקבוצות נמצאה ירידה משמעותית במשקל אבל ההשפעה על פרופיל השומנים הייתה שונה. הדיאטה דלת הפחמימות הביאה בעיקר לירידה של הטריגליצרידים ועלייה ב-HDL-כולסטרול ואילו הדיאטה הים תיכונית הביאה לירידה של כ-10 אחוזים ב-LDL-כולסטרול. היות ובמטופלים בסיכון גבוה נדרשת ירידה של לפחות 50 אחוז, יש כאמור בדרך כלל צורך בשילוב של תזונה וטיפול תרופתי. במחקר ספרדי גדול נמצא כי לתזונה הים תיכונית הייתה השפעה טובה יותר בהפחתת הסיכון לאירועי לב יחסית לתזונה דלת שומן.
מחקרים רבים הדגימו כי טיפול בסטטינים מפחית את הסיכון לתחלואה ותמותה במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. ככל שהפחתת רמות-LDL כולסטרול משמעותית יותר, הירידה בשיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם משמעותית יותר, בהתאמה. במידת הצורך, אם הטיפול בסטטינים אינו נותן מענה מספק, ניתן להוסיף תרופות אחרות כגון אזטימיב, המעכבת את ספיגת הכולסטרול במעי. לאחרונה הודגם שקבוצת תרופות חדשה המבוססת על נוגדנים לחלבון PCSK9 הניתנת כתוספת לסטטינים ו/או אזטימיב, מצליחה להביא לירידה של כ-60 אחוז ברמות ה-LDL-כולסטרול ומביאות לירידה משמעותית בסיכון להתקפי לב ואירועים מוחיים.
* הכותב הוא ד"ר יהודה קמרי (MD, PhD), רופא ומנהל מעבדה לחקר טרשת העורקים במרכז הליפידים שטרסבורגר, תכנית תלפיות שיבא למנהיגות רפואית, המרכז הרפואי שיבא