זה לא סוד שלגנטיקה שלנו יש השפעה רבה על חיינו. בעוד שצבע עיניים או גובה הן תכונות מוכרות שיכולות לעבור בתורשה, לא רבים מודעים לכך שגם נטייה לאהוב מזונות מסוימים מושפעת מהגנטיקה שלנו.
"כמעט לכל תכונה שיש לה אלמנט פיזיולוגי יש מרכיב גנטי", אומר גיל עצמון, פרופ' לרפואה, גנטיקה ואפיגנטיקה של הזקנה ואריכות חיים, באוניברסיטת חיפה. "למעשה, יחסי הגומלין בין הגנטיקה שלנו לבין ההשפעה הסביבתית עליה, הם אלה שגורמים לנו להיות, להתנהג ולהראות כמו שאנחנו".
הפרופ' מסביר שחלק מהתכונות (המפוקחות ע"י גן יחיד) מועברות באופן דומיננטי - כלומר מדובר בתכונות ש"קל" להן יותר לעבור לילדים, גם אם רק אחד מההורים נושא את הווריאציה הגנטית; וחלק מהן - באופן רצסיבי, כלומר שני ההורים חייבים להיות נשאים של הווריאציה הגנטית הרלוונטית.
הדברים המפתיעים שאנחנו מקבלים בתורשה
פרופ' עצמון מונה כמה דברים מפתיעים שיכולים לעבור בתורשה, אך לפני זה הוא מבהיר שלא רק הגנים עצמם יכולים להשפיע, אלא גם השילוב ביניהם קובע. כך למשל ילד יכול להיוולד עם מנת משכל גבוהה יותר משל הוריו. ההסבר לכך קשור לשילוב בין הגנים שיוצר תכונה מפותחת יותר. אותו הכלל תקף גם לגבי גובה, כאשר הילד גבוה יותר משני הוריו.
העדפה למזון מסוים
מזון, גנטיקה? אתם בטח תוהים מה הקשר. ובכן, לדברי פרופ' עצמון כולנו נולדים עם נטייה מסוימת למזונות מתוקים, ואת הטעמים האחרים אנחנו מפתחים בשלב מאוחר יותר. מה שמפתיע לדבריו זה העובדה שהגנטיקה עשויה להשפיע על רצפטורים (הקולטנים), שנמצאים על גבי הלשון שלנו, מה שבפועל גורם לנו לאהוב דווקא טעמים מסוימים.
כישורי נהיגה
נמצא כי אנשים עם ואריאציה של גן מסוים (30 אחוז מהאוכלוסייה האמריקאית), עושים הרבה יותר שגיאות בנהיגה בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה. במילים אחרות – אם לא ניחנתם בכישורי נהיגה, אתם יכולים לנסות להאשים את הגנים שלכם.
צריכת קפה
ממחקר שפורסם ב "scientific report", עולה כי ואריאציה גנטית מסוימת מאטה את ספיגת הקפה בגוף אצל הנשאים שלה. בפועל, זה אומר שהם אינם מרגישים בצורך לשתות קפה מיד לאחר סיום שתייתו, כפי שעשוי לקרות אצל רוב האנשים.
התקרחות
אין ספק שהתקרחות היא תופעה שמטרידה רבים. בניגוד לסברה הרווחת, הסיכוי שלנו להקריח מושפע מתורשה, שמשפיעה גם על גברים וגם על נשים. כלומר, אם אחד ההורים שלכם (או שניהם) הם בעלי שיער דליל או שהם מקריחים – יש לכם סיכוי לא רע לסבול מהתופעה בעצמכם.
למרות החדשות הלא ממש מעודדות האלה, היום יש מה לעשות כדי להתמודד עם התופעה. פרופ' אבנר שמר, רופא עור בכיר בשיבא תל השומר, מציין שיש טיפולים שונים להתקרחות ונשירת שיער על רקע תורשתי. לדבריו, טיפול תרופתי ללא מרשם המכיל "מינוקסידיל" למשל, משמש כפתרון יעיל לבעיה. "זוהי תמיסה המיועדת לשימוש יומי על הקרקפת שמטרתה הצמחת שיער הקרקפת בנשים וגברים. חשוב לציין שתוצאות טובות יותר צפויות למשתמשים צעירים ו/או שתהליך ההתקרחות שלהם החל לפני זמן לא רב.
סוג עור
מסתבר שגם צבע וגם סוג העור שלנו, אם הוא יבש, שומני או מעורב, מושפע מהעור של ההורים שלנו. ילדים להורים כהי עור יסבלו פחות מחשיפה לשמש לעומת ילדים להורים בהירי עור. למרות זאת, פרופ' עצמון מזכיר שישנם גורמים נוספים שיכולים להשפיע על מראה העור והחיוניות שלו. ביניהם הוא מונה: חשיפה לשמש, עישון, תזונה ושימוש בתרופות ותכשירים קוסמטיים.
נטייה להשמנה
גם נטייה להשמנה מושפעת מהגנטיקה שלנו. אולם, מכיוון שנטייה זו מקודדת ע"י מספר רב של גנים ומותנת בתנאי סביבה רבים, נראה פחות קשר בין הילד לבין הוריו. בהינתן סביבה אופטימלית ילד עם היסטוריה משפחתית של נטייה להשמנה, ברוב המקרים יסבול מנטייה כזאת ולהפך – ילד להורים רזים פחות יסבול מנטייה זו.
לסיכום: הגנטיקה שלנו משחקת תפקיד משמעותי לא רק בכל מה שקשור למראה שלנו. היא משפיעה על הטעם הקולינרי שלנו, על הבריאות הכללית שלנו ואפילו על הסיכוי שלנו להקריח. כך או כך, אנחנו מקווים שקיבלתם בתורשה לב גדול, כי זה מה שהכי חשוב בסוף.
*התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.