הערב (1.9) יערך הגמר הגדול של הכוכב הבא 2021, בזאפה LIVE פארק ראשון לציון. הכול מוכן בדרך לזכייה - ההצבעה כבר פתוחה לבחירות שלכם, רביעיית הגמר פרסמה את השירים שאיתם ינסו לכבוש את לב הקהל והשופטים בדרך לפרס הגדול, וכולנו מחכים עם הקונפטי למנצח הגדול. יותר מידי מתח זה גם לא משהו שעוזר לבריאות, אז נוכל להתנחם בכך שעוד כמה שעות נהיה אחרי זה. בינתיים הלכנו לבדוק איך המוזיקה משפיעה על הגוף והנפש שלנו, ומצאנו לא מעט סיבות לחגוג הערב את הגמר הגדול.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
נוגדני חרדה עם קצב
בשנה וחצי האחרונות כולנו שרנו יותר, זמזמנו יותר והקשבנו למוזיקה בכל דרך בטוחה ואפשרית. החל משירת המרפסות ההמונית ועד תקופות נטולות הופעות ואירועים שחיברו אותנו חזק לאוזניות, לרמקולים הביתיים ולהופעות לייב ברשת. מחקר שבוצע לאחרונה בדק את כוחה של המוזיקה להפחית חרדה ולשנות תחושות שליליות במהלך הקורונה. המחקר נערך על ידי קבוצת חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, בראשות פרופ' רוני גרנות מהחוג למוסיקולוגיה מהאוניברסיטה העברית, והוא כלל אלפי נבדקים מ-11 מדינות.
צוות המחקר הפיץ סקר בקרב הנשאלים שבדק האם הם סובלים מדיכאון, חרדה ומתח במהלך תקופת התפשטות הנגיף. בנוסף, החוקרים שאלו את הנבדקים מה הן המטרות שקשורות לרווחה נפשית החשובות להם כמו שמירה על מצב רוח טוב, תחושת ביחד והקטנת הבדידות וכן אלו פעילויות היו יעילות בעבורם להשגת אותן המטרות. מוזיקה נמצאת ברשימת הפעילויות שנחשבות לתורמות לרווחה נפשית וגופנית, כמו: פעילות ספורטיבית, קריאה או האזנה לספרים וגידול חיות מחמד.
זמר האופרה האיטלקית, אנדראה בוצ'לי, מבצע מבחר מזמורים בקתדרלה ריקה על רקע נופיה השוממים של רומא בתקופת הסגר:
תפקיד חשוב לחשיפה למוזיקה מגיל צעיר
במחקר נמצא כי מוזיקה נמצאה כיעילה ביותר להשגת רוב המטרות בהשוואה לרוב מוחלט של הפעילויות. הממצא הזה נתפס כגורף בכל המדינות, לא תלוי במגדר ומושפע רק מעט מגיל המאזין. מתברר כי מאזינים מבוגרים נטו להשתמש במוזיקה יותר מהצעירים על מנת להתמודד עם הבדידות, בעוד שצעירים השתמשו בה יותר להשיג הנאה ושמירה על מצב רוח חיובי.
נתון מעניין שעלה מהמחקר מצא כי יש קשר חזק בין החשיבות שהנבדקים והנבדקות מייחסים למוזיקה בחייהם, לבין ההצלחה של המוזיקה להשיג את המטרות החשובות עבורם. הנתון הזה מדגיש את העובדה שככל שנדע יותר על השפעות המוזיקה החיוביות על חיינו, כך השירים שנשמע ישפיעו עלינו באופן חיובי.
"בכל פעם שבה אנחנו בוחרים למה להאזין, אנחנו בעצם עושים תהליך של 'טיפול עצמי' הכולל זיהוי (אפילו אם לא מודע) של המצב הרגשי שלנו, וכוונון המוזיקה על מנת להעצים, או לווסת אותו". מסכמת פרופ' גרנות את ממצאי המחקר. "מאחר שהגורם המנבא באופן הטוב ביותר האם המוזיקה תועיל לך הוא החשיבות שאתה מרגיש שיש למוזיקה בחייך הרי שיש תפקיד חשוב לחשיפה למוזיקה מגיל צעיר, חינוך מוסיקלי, והשתתפות בכל פעילות מוסיקלית משותפת ובכלל זה שירה, ריקוד, נגינה, או הליכה למופעי מוזיקה".
עוד 5 השפעות חיוביות של המוזיקה על הנפש:
- משחררת דופמין ומעלה את מצב הרוח. מוזיקה גורמת לעלייה במצב רוח חיובי עד כדי התעוררות של תחושות אופוריה ותשוקה. מחקרים שעקבו אחרי הפעילות המוחית במהלך האזנה למוזיקה מצאו שחרור מוגבר של דופמין שהלך והתגבר בהתאמה לעוררות הרגשית של המאזינים. דופמין, חומר כימי שמשמש כמוליך עצבי ומנהל את התקשורת בין התאים במוח, יש חלק מרכזי במנגנון העונג שלנו והוא מופרש גם כשאנחנו אוכלים שוקולד או חשים מסופקים אחרי שסיימנו מטלה מעיקה.
בא לכם להמריץ קצת את הדופמין? השיר הבא יעשה את העבודה: - מאפשרת שחרור רגשי. היכולת של המוזיקה להפעיל מספר חלקים במוח בו זמנית הופכת אותו לכלי שימושי לבנייה מחדש וחיזוק מסלולים במוח. מוזיקה יכולה לעורר תגובה הן בהיפוקמפוס, שמהווה תפקיד בלמידה ובזיכרון, והן באמיגדלה, המעורבת בחוויית רגשות. מטפלים במוזיקה משתמשים ביכולת המוזיקה להפעיל מגוון מצבים רגשיים עם המטופלים שלהם וכדרך לבטא תכנים שלא ניתנים להעברה במילים.
- עוזרת לטיפול באלצהיימר. יותר ויותר טיפולים בחולי אלצהיימר מורכבים מהשמעת מוזיקה, תוך בלימת ההידרדרות הקוגניטיבית. הסרט הדוקומנטרי החיים שבפנים, ALIVE INSIDE, מתעד את כוחה הרגשי של המוזיקה בכלל ואת השפעתה על טיפול בחולי אלצהיימר. הסרט שזכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדנס 2014, מתאר גילוי מפתיע של עובד סוציאלי בשם דן כהן שגילה שהמוזיקה גורמת לחולי אלצהיימר לנוע, להגיב וממש לתקשר בעת שמיעת מוזיקה. מדובר בחולים שלא הגיבו חודשים ושנים לצד משתתפת צעירה יחסית עם אלצהיימר, שמוצאת את עצמה פעילה ומתקשרת רק בתוך המוזיקה.
“מה שקורה כשאתה מזדקן הוא שכל הדברים שהיו מוכרים, הזהות שלך – פשוט מתקלפים ממך. מוזיקה מקשרת אנשים עם מי שהם היו, עם מי שהם עכשיו, לחיים שלהם" (מתוך הסרט).
- משפיעה לטובה על המערכת החיסונית. מסתבר שהאזנה למוזיקה לא רק מפחיתה חרדה אלא יכולה לסייע באופן אקטיבי על שמירה של הגוף מול מחלות שונות. המצב המנטלי והרגשי של האדם משפיע בין היתר על מערכת העצבים שיכולה להשפיע על מערכת החיסון. נמצא כי היות ומוזיקה גורמת להרפיה של הגוף, כתוצאה מכך המערכת החיסונית מתחזקת. רגשות חיוביים שמתעוררים כתוצאה ממוזיקה מרגיעה מפעילים את המערכת הפאראסימפטטית שממריצה את מערכת החיסון.
- אפקט מוצרט – השפעה על האינטליגנציה למשך 15 דקות. האזנה למוצרט יכולה להגדיל באופן זמני את ה- IQ של המאזין וליצור השפעות חיוביות נוספות על הפעילות השכלית, כמו ביצוע של משימות קוגניטיביות הידועות כחשיבה מרחבית טמפורלית. אפקט מוצרט שהחל כתיאוריה עממית בשנות ה-90 צבר תאוצה ואף עבר ניסויים בקרב עכברי מעבדה שהוכיחו יעילות מרחבית אחרי האזנה לצלילים של מוצרט. מדינות שונות משלבות קטעי מוזיקה קלאסית בפעילות השוטפת של הפעוטות בגנים הממשלתיים.
השפעותיה של המוזיקה הקלאסית רחבות עוד יותר. מחקר מצא שהאזנה למוזיקה קלאסית של נשים בהריון יכולה לגרום להקלה על הלחץ והחרדה בתקופת ההריון. המדענים חילקו סגנונות שונים של מוזיקה לקבוצת נשים בהריון החל ממוזיקה קלאסית ועד שירי ילדים מול קבוצה שלא האזינה למוזיקה. תוצאות הראו כי הנשים בקבוצת המוזיקה היו הרבה פחות לחוצות, מדוכאות או חרדות.
אחד השירים שהחוקרים חילקו לנשים להאזין בתקופת ההריון: