באחד מפרקי הפודקאסט שלו "תחושת בטן" אירח מתן חכימי את רן כליף, מטפל ברפואה יפנית וסינית, שדיבר על הנזקים של משחות השיניים, ולא רק. "משחת שיניים התפתחה במקור מלק שיניים", אמר כליף, "הוא היה עשוי מגיר או אבן ספוג. בדומה להברקת נעלים עשו את זה מדי פעם כדי להבריק ולהלבין שיניים. במקור זאת לא הייתה שגרה של פעמיים ביום. הכול השתנה כשאדם בשם קלוד הופקינס החליט לשווק לק שיניים של חברה בשם פפסודנט. וכדי לשווק את המוצר ולבנות ביקוש, הוא היה צריך לגרום לאנשים לרצות לצחצח שיניים. למרות שלא היו לו ראיות הוא אמר שחייבים לצחצח כל יום כדי למנוע מחלות שיניים וחניכיים. הוא כל כך הצליח שחברות אחרות התחרו בפפסודנט. כיום משחות שיניים מורכבות במידה מסוימת על אותו בסיס של פפסודנט. 20-60 אחוז חומרים שוחקים ומלטשים, 20 עד 40 אחוז חומרים שומרי לחות כמו גליצרין שגורם נזק, סורביטול שגורם נזק, ואחוז או שניים חומרים משמרים וממתיקים, תרכובת סינתטיות של פלואוריד שגורמות נזק מערכתי לגוף. רוב החומרים שמהם עשויים משחות השיניים הם בעיקר רעילים ולא תומכים בבריאות שלנו. רוב המשחות כתוב לא לאכילה לא לבליעה, וילדים שבולעים מיד נלקחים למיון. התפיסה הכי לוגית אומרת 'מה שאתה לא יכול לבלוע אל תמרח על עצמך ואל תכניס לפה'. אני חוקר את התחום כבר 15 שנה. בגדול אין קשר בין צחצוח שיניים לבריאות הפה. אבל יש קשר גדול בין מה שאנחנו אוכלים לבריאות הפה. אני היום משתמש באבקה שבשילוב יוגורט אורגני יוצרת רובד חיידקי שמתעל סידן אל תוך החורים והסדקים שנוצרים בשיניים. זה מאפשר לגוף שלנו לסגור את החורים שלו בעצמו. רוב רופאי השיניים לא ידברו עם המטופלים על ההשלכות המערכתיות של מחלת חניכיים למשל. בריאות הפה היא צוהר לבריאות כלל הגוף, והסתכלות רק על הפה כמשהו נפרד לא תעצור את המחלה, אולי רק תאט אותה. מחלת חניכיים למשל היא לא מחלה מקומית, היא מסר וסימן להפרעה מערכתית". כליף דיבר לא מעט גם על הסכנות שבפלואוריד ועל העופרת המסוכנת שבסתימות.
חכימי אינו היחיד שטוען טענות כאלה. גם לעידו משעל, מהנדס כימיה, מהנדס חומרים והומאופת קלאסי, ולטלי מצליח, מטפלת הוליסטית וארומתרפיסטית, יש לא מעט לומר על משחות השיניים והנזקים שלהן, ולכן הקימו השניים את "לבנדר קוסמטיקה טבעית", חברה שיוצרת פתרונות לצורכי הטיפוח של משפחה ללא חומרים משמרים וללא כימיקלים באישור משרד הבריאות.
"הדרך הנפוצה לקבל את הקצף במשחה היא שימוש במקציף הסינתטי SLS, שזה חומר כימי שמשמש בין השאר גם לחומרי ניקוי", הם אומרים, "החומרים האלו אמנם מקציפים אך גם מייבשים את הפה ופוגעים בהפרשת רוק. יובש בפה הוא אחד הגורמים לעששת. השימוש התכוף במוצרים עם רכיבים סינתטיים מעלה את סף הרגישות למצבים דלקתיים. במשחת שיניים שמים תחליפי סוכר המשפיעים על החניכיים ויוצרים רובד חיידקים, הוא הפלאק. ממתיקים סינתטיים מגיעים לרוב עם חומרים משמרים וחומצות – רכיבים מזיקים לא פחות לשיניים ולחניכיים. בכל משחות השיניים כמעט יש חומרים משמרים, שהם למעשה רעלים המיועדים להרוג חיידקים, עובשים ופטריות ולשמור על חיי המדף של המשחה, חומרים חריפים מאוד עם השפעות בריאותיות לא פשוטות. בכל משחת שיניים יש גם חומרים שוחקים – אבקות שבצחצוח גורמות לשחיקת השיניים המאפשרת ניקוי טוב של פלאק ולכלוך אחר. משחות שיניים מלבינות השוחקות באופן אגרסיבי את האמייל - לא נמצא במחקרים ארוכי טווח שום השפעה של הלבנת השיניים. השחיקה עלולה לפגוע בחניכיים ולגרום לנסיגת חניכיים".
אז מה נכון ומה לא נכון
ד"ר גלית כהן, מומחית לרפואת הפה, מנכ"לית מרפאות מדארט, הקשיבה לפודקאסט של חכימי וגם לטענות משעל ומצליח והיו לה כמה השגות.
"צריך להפריד בין צחצוח למשחת שיניים ולדבר על חשיבות הצחצוח, זה קריטי לצחצח שיניים וכל מי שלא מצחצח שיניים יודע שאחרי כמה ימים מופיע דימום וכאב. זו אינדיקציה לדלקת בחניכים", היא אומרת ומדגישה, "צחצוח השיניים הוא פעולה חיונית והכרחית לשמירה על בריאות השיניים והחניכיים כאחד. הערך הראשוני של צחצוח השיניים הוא ההסרה המכנית של הפלאק ושאריות המזון מהשיניים ומהחניכיים".
האם חייבים לצחצח עם משחה?
"האמת שלא. תוספת משחת השיניים אינה הכרחית. המשחה היא כלי עזר. כמו שלא חייבים להתקלח עם סבון אבל הסבון עוזר לנקות את הגוף. המשחה היא עזר. באמצעות צחצוח נכון עם מברשת שיניים ואביזרים נוספים כמו חוט דנטלי, מברשיות וקיסמים למיניהם, אפשר להגיע לניקוי מצוין של חלל הפה. השגת היגיינה אוראלית טובה מצריכה בדיקה של רופא שיניים או שיננית, הדרכה לצחצוח נכון והתאמת האביזרים והמוצרים המתאימים באופן אישי, וכן הקפדה על איכות הניקוי היומיומי מבחינת איכות ומשך הצחצוח. מטופלים רבים חסרים את הטכניקה הנכונה, או שלא מקדישים את הזמן הנחוץ ומתפשרים על היגיינה אוראלית פחותה".
לדברי ד"ר כהן, המשחה אמנם אינה הכרחית אך היא בהחלט מסייעת. "יש משחות שיש בהן חומרים טובים למחלת חניכיים, פרודונטקס למשל. יש אנשים שיש להם רגישות לקור. ועם הגיל יש יותר ויותר אנשים שסובלים מקור, להם נמליץ על משחות עם תוספים לטיפול ברגישות השיניים. השיניים לא נועדו לתפקד 60 או 70 שנה. רן כליף בפודקאסט נותן דוגמאות אנתרופולוגיות שהאדם הקדמון לא צחצח שיניים ולכן באופן טבעי לא צריך לצחצח ולא צריך משחה. אבל עלינו לזכור שהאדם הקדמון חי עד גיל 30 או 40. במחקרים רבים של גולגולות מתקופת האדם הקדמון אפשר להבחין בנסיגת עצם ונשירת שיניים כתוצאה ממחלות חניכיים. עם אובדן השיניים יכולת הלעיסה הלכה ופחתה ועובדה זו הייתה חלק מהבעיות הבריאותיות שהביאו לסיום החיים. הצחצוח המכני קריטי כדי להאט מחלת חניכיים. אי אפשר לרפא מחלת חניכיים. לרובנו תהיה מחלת חניכיים ברמה זאת או אחרת. כמו שלכולנו יהיו קמטוטים ולא משנה כמה נתאמץ ונמרח אינסוף משחות. תפקידנו לטפל ולעצור את התקדמות מחלת החניכיים".
מה עם הפלואוריד? האם הוא באמת כה מסוכן?
"כל תרופה שניקח יותר מדי תגיע בסוף לסף שמעבר לו היא תהפוך לרעילה. פלואוריד מחזק את השיניים, אבל ילד שיבלע את כל השפופרת יגיע לסף הרעילות, ולכן יש את תווית האזהרה 'לא לבלוע'. פלואוריד בעודף הוא בעייתי, אבל אפשר לצחצח גם 30 פעם ביום וזה לא מסוכן".
מה מכילה משחת שיניים?
"מוצרי סיכוך ממשפחת הגליצרין וסוגי מלחים לטיפול בחניכים, רוב משחות השיניים מכילות פלואוריד כי קיים קונצנזוס רחב בקרב הקהילה הישראלית והאמריקאית שהוא החומר היחיד הידוע שמונע עששת ועוצר נגעי עששת התחלתיים. פלואוריד בעודף רב אכן יכול לגרום להרעלה שנקראת פלורוזיס, אבל צריך לבלוע שפופרת שלמה".
גם התווית על מי הפה "אסור לבלוע" מטרידה.
"יש מי פה חזקים מאוד כמו קורסודיל/טרודנט שמכילים חומר פעיל אנטי בקטריאלי, ובדרך כלל אחרי פרוצדורה כירורגית אנחנו ממליצים לשטוף במשך שבוע לא יותר. בדיוק כמו שנותנים אנטיביוטיקה. הפה מכיל חיידקים בריאים טובים, אבל כשיש חתך אנחנו לא רוצים שהחיידקים יעברו לזרם דם. יש גם מי פה לשימוש קבוע. ככל תוסף או תרופה צריך לקחת אותם בהתאם להתוויה. רוב מי הפה שאני מכירה מסייעים לשמירה על בריאות הפה".
מה עם העופרת בסתימות?
"רן כליף דיבר בפודקאסט על הסתימות האפורות המכילות כספית. הוא אמנם מציג עובדות נכונות מדעית, אבל הוא יוצר ביניהן קישורים לא נכונים ואף מטעים. כספית היא חומר רעיל. סתימות אמלגם, הסתימות האפורות שכבר לא משתמשים בהן, מכילות כספית. שתי העובדות האלה נכונות. כספית היא מתכת נוזלית ובמצבה הנוזלי היא מסוכנת, וארגון הבריאות העולמי שם לעצמו מטרה להוציא את הכספית מעולם הרפואה עד 2025. הכספית בסתימות מעורבבת עם כמה מתכות. היא לא משתחררת מסתימות לא בחום, לא בשתייה חומצית (כמו קוקה קולה) ולא בשחיקת שיניים. אם סתימה כזאת נשברת ובלעתם חלק ממנה לא יקרה לכם כלום. יש חשיפה לכספית בדקות הראשונות של הכנת הסתימה, אבל גם כשאוכלים טונה יש חשיפה לכספית. אם המסקנה הזו הייתה נכונה, הרי הייתה צריכה להיות הרעלת כספית (שגורמת להפרעות נוירולוגיות) נרחבת בעולם, ולא שמענו על דבר כזה. יש היום חומרים חדשים הרבה יותר איכותיים, אבל אין צורך להחליף סתימות אפורות בלי סיבה לסתימות אחרות כמו קומפוזיט או יצוקות מחרסינה או זירקוניה".
"חומרים רבים ומגוונים עם יתרונות וחסרונות"
ד"ר כהן טוענת כי משחות שיניים ומי פה מכילים חומרים רבים ומגוונים המסייעים בהשגת ניקוי מיטבי של חלל הפה באופן קל יותר. לחומרים אלה יתרונות וחסרונות, ולכן החשיבות הרבה של התאמת המשחה המתאימה למטופל ולצרכיו. כל החומרים הללו מאושרים לשימוש במשחת שיניים על ידי מכון התקנים הישראלי, הFDA- האמריקאי וה-CE האירופי.
כמה מחומרים הפעילים הנפוצים במשחות שיניים:
סודיום לאוריל סולפאט (SLS): דטרגנט, בעל תכונת הקצפה, המוריד את מתח הפנים של האזור המטופל ובכך מקל את הסרת שאריות מזון ופלאק שנדבקו לפני שטח השן. זהו חומר נפוץ המצוי במגוון רחב של מוצרים קוסמטיים, סבונים ובמשחות שיניים. הוספתו למשחות השיניים מסייעת בהסרת הפלאק באופן קל יותר ויעיל יותר.
סודיום ביקרבונט: מלח המצוי במשחות שיניים רבות, בייחוד באלה המיועדות לטיפול בבעיות חניכיים.
פלואוריד: הפלואוריד ידוע בתפקידו במניעת ועצירת עששת. במשחות שיניים שונות ריכוזי פלואוריד שונים בהתאם לייעוד המשחה וקבוצת הגיל המתאימה.
מלבינים: משחות שיניים מלבינות מכילות בדרך כלל חומרים אברסיבים העלולים לגרום לשחיקת חומר השן, בעיקר באזור צווארי השיניים. ישנה חשיבות רבה להתאמת פתרון ההלבנה למטופל באופן אישי כדי להימנע מנזק לשיניים.
"ישנם מטופלים המעדיפים להימנע משימוש בתוספים כימיים שונים מסיבות רפואיות או אידאולוגיות", מסכמת הדוקטור, "ישנן משחות שיניים טבעיות ללא תוספים. וכפי שצוין כבר, החשיבות העיקרית היא לצחצוח המכני, המשחה היא כלי עזר להשגת התוצאה הרצויה. ניתן בהחלט לצחצח גם ללא שימוש במשחת שיניים כלל, ובטכניקה נכונה להגיע לאותה התוצאה".
מתכון להכנת משחת שיניים טבעית
באדיבות הארומתרפיסט זוהר גל ("זוהר בוטניק")
2 כפות אדמת חוואר מאזור ים מלח (אדמה זו עשירה במינרלים וויטמינים, היא אנטי דלקתית וסופחת לכלוך).
2 כפות שמן קוקוס (שהוא אנטי בקטריאלי, שומר על האמייל השן ומלבין כתמים).
7-5 שמנים אתריים (למשל שמן מנטה המחטא ומרענן את הפה; שמן ציפורן שהוא אנטי דלקתי, וגם מאלחש, מנקה ומטהר את הפה; שמן ג'וניפר (ערער ענבות), שמחזק את כלי הדם ועוזר לדלקות חניכים ושיניים. חשוב שהשמנים שתבחרו מיועדים לבליעה.
אפשר להוסיף רבע כפית סטיביה להמתקה. תוספת מעולה אחרת היא רבע כפית של פחם פעיל, שהוא מלבין.
מערבבים הכול ומכניסים לצנצנת. המשחה מספיקה בערך לחמישה חודשים – בכל צחצוח טובלים בממש מעט משחה.