השפעת קטלנית במיוחד השנה, היא התחילה מוקדם יותר ועולה בקצב מהיר, מספר החולים המאושפזים במצב קשה הוא הגבוה ביותר בשנים האחרונות - 98 איש - וארבעה נפטרו. וזאת גם בשל העיכובים השנה בהגעת החיסונים לקופות החולים. נטע סופר צור מעמותת "מדעת" הסבירה כי החיסון מיוצר באמצעות מעטפת הנגיף. וברגע שהיא משתנה צריך לייצרו מחדש. העיכוב שחל השנה נבע מכך שלאחר שארגון הבריאות כבר החליט על הרכב של ארבעה זנים, הבינו שאחד מהם עבר שינוי ולכן הוחלט על שינוי ההרכב ברגע האחרון, והגעתם עוכבה.
בכל שנה שבים וקוראים ארגוני הבריאות לציבור להתחסן נגד מחלת השפעת. למרות זאת, שיעור המתחסנים נמוך יחסית. לפי נתוני משרד הבריאות, רק כ-20 אחוז מהאוכלוסייה בישראל הקפידה להתחסן בשנה שעברה נגד המחלה. הסברה ששפעת היא מחלה קלה העלולה להיות כרוכה במקרה הרע בהפסד של כמה ימי עבודה, לעתים מונעת מאיתנו לצאת מהבית, לעמוד בתור אצל האחות ולהפקיר את הזרוע שלנו לכמה שניות של כאב.
החדשות הרעות: אם בחרתם שלא להתחסן, הביאו בחשבון שמעבר לימי העבודה שאתם עלולים להפסיד, מחלה זו עלולה לעלות לכם גם בסיבוכים משמעותיים כגון דלקת ריאות, סינוסיטיס ובמקרים קיצוניים אפילו סכנת חיים.
בעזרת פרופ' יונה אמיתי, מומחה לרפואת ילדים ובריאות הציבור, קופ"ח מאוחדת ואוניברסיטת בר אילן, ד"ר נופר מרכוס מומחית לאימונולוגיה במרכז שניידר לילדים וד"ר יעל הס, מומחית לרפואת משפחה ב"כללית", וחברה בעמותת "מדעת" - ריכזנו עבורכם את כל התשובות לשאלות שעניינו אתכם בנושא.
מה ההבדל בין שפעת לצינון?
ד"ר מרכוס: "מחלת השפעת נגרמת על ידי וירוס השפעת, התוקף את דרכי הנשימה הנפוץ בעיקר בעונת החורף. בניגוד לווירוסים אחרים שגורמים בעיקר לנזלת ולשיעול, השפעת לרוב מלווה גם בסימפטומים מוחשיים כגון: שלשולים, חולשה, כאבי שרירים, אדמומיות בעיניים, חום גבוה ותחושה כללית רעה. על מנת להיות בטוחים שאכן מדובר בשפעת נדרש לבצע בדיקת משטח אף, שמטרתה לזהות את חלקיקי הווירוס, והיא מתבצעת לרוב בבתי חולים במקרים שבהם נדרש זיהוי ודאי".
כיצד נדבקים?
ד"ר מרכוס: "קל מאוד להידבק בשפעת. מספיקות כמה טיפות רוק שעפות באוויר במהלך עיטוש, או מגע קל עם הפרשות גוף כגון נזלת".
עד כמה החיסון נגד המחלה יעיל?
ד"ר הס: "החיסון נרקח לאחר שמתבצעות בכל שנה מחדש הערכות לגבי זני השפעת שיהיו דומיננטיים בעונה הקרובה, ולכן קשה מאוד להגיע באמצעותו להגנה של מאה אחוז. אם בשנה מסוימת ההערכות (המתבססות על זני השפעת שהופיעו בכדור הדרומי) היו מדויקות יותר, יעילות החיסון תעלה. בכל מקרה, חשוב לציין שגם הגנה חלקית מפני המחלה עדיפה על אי הגנה מוחלטת. מעבר לכך, גם כאשר החיסון לא יעיל לחלוטין הוא עדיין מצמצם באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים ולתמותה הכרוכים במחלה. לעתים נדמה לאנשים שהם חלו בשפעת למרות החיסון, אך פעמים רבות מתברר שלא מדובר בשפעת אלא בווירוס קל, המלווה בתסמינים דומים, שנגדו אין חיסון ברוב המקרים".
מה לגבי הטענה ששפעת היא מחלה קלה יחסית, ולכן לא באמת חייבים לרוץ להתחסן?
ד"ר מרכוס: "כאמור, שפעת היא מחלה קשה שלעתים כרוכה בסיבוכים ואף במוות. למעשה בכל שנה מתים בישראל כמה אנשים בודדים ולעתים גם עשרות, וברחבי העולם הנתונים מגיעים למאות אלפים.
הסיבוך הנפוץ ביותר של שפעת הוא זיהום חיידקי ודלקת ריאות העלול להיות מסוכן בעיקר לילדים קטנים, קשישים ולחולים עם דיכוי של מערכת החיסון. סיבוכים נוספים הם ברונכיטיס, דלקת אוזניים וסינוסיטיס שלעיתים כרוכים באשפוזים.
יתרון נוסף של חיסון השפעת קשור לעובדה שהוא מקטין את הסיכוי לשימוש באנטיביוטיקה, הנצרכת כטיפול במחלה חיידקית במקרים של סיבוכי שפעת כמו דלקות ראות או דלקת אוזניים".
האם מומלץ לכלל האוכלוסייה להתחסן?
פרופ' אמיתי: "החיסון מומלץ לכלל האוכלוסייה, מגיל חצי שנה ומעלה, ובדגש על ילדים בגיל בית ספר, בני 50 ומעלה, נשים בהיריון וכן אנשים בכל גיל הנמצאים בקבוצות סיכון. כמו כן, הוא מומלץ ביותר גם למי שבא במגע עם ילדים וקהל רחב - לגננות, למי שמטפל בילדים ולמורים. מובן שגם לאוכלוסייה הכללית מאוד מומלץ להתחסן, אם כי הסיכון לסיבוכים מהמחלה נמוך יותר במקרים אלה".
מדוע צריך להתחסן בכל שנה מחדש?
ד"ר מרכוס: "החיסון פועל נגד מרכיבי חלבונים של וירוס השפעת, שנקראים אנטיגנים. החיסון בארץ כולל 3 או 4 זנים של וירוס השפעת. הסיבה שאנחנו נדרשים להתחסן שוב בכל שנה מחדש נובעת מכך שהחיסון מיוצר נגד זנים שונים של המחלה, שגורמים לשינוי בהרכב החלבוני שלהם ואותם לא ניתן לצפות באופן וודאי מאחר שהם משתנים. בכל מקרה, לא תמיד קל לאתר את זני השפעת באופן מוחלט, אך לרוב עושים זאת בהצלחה, ומייצרים חיסון על בסיס ידע שהצטבר בחצי כדור הארץ הדרומי שמקדים אותנו בעונה".
מה כל כך רע בלחלות? הרי הגוף מתחסן, לא?
ד"ר מרכוס: "מאחר שכאמור זני השפעת משתנים בכל שנה, אין משמעות לעניין החיסון הטבעי. גם אם נחלה במחלה בשנה מסוימת, זה לא אומר שלא נחלה בזו שלאחריה. ובכל מקרה, האפקט החיסוני זהה, בין שמדובר בחיסון טבעי או בחיסון שניתן באופן מלאכותי".
עוד ב-mako בריאות:
>> האצבע הנפוחה התגלתה כתסמין למחלה קטלנית
>> הפעולה ששורפת לא מעט קלוריות
>> 1 מכל 20 אנשים בעולם ימות בגלל אלכוהול
מה ההבדל בין תרסיס לחיסון הניתן בזריקה, ומה יותר מומלץ?
השנה ניתן לקבל בבתי הספר ובכל הקופות חיסון בזריקה. ד"ר הס: "בניגוד לזריקה שמכילה עם ליקוי וירוסים מומתים, התרסיס מכיל וירוסים מוחלשים, ולכן הוא מיועד לאוכלוסייה מגיל שנתיים, ואינו מיועד לנשים בהיריון, לאנשים הסובלים מכשל במערכת החיסון או לאנשים שנמצאים בקרבת אנשים כאלה שעלולים להידבק. לעומת זאת, מי שמפחד מזריקות יכול ליהנות מחיסון הניתן באמצעות תרסיס לאף. להבדיל מהזריקה, שאינה כרוכה בתופעות לוואי מעבר לכאב קל במקום ההזרקה, החיסון המוחלש בתרסיס עלול לגרום לתסמינים של הצטננות קלה. כך או כך, היעילות דומה בין שני סוגי החיסונים ולכן ניתן לבחור בהתאם להעדפה האישית וכפוף להנחיות שצוינו. אגב, החיסון בתרסיס לרוב כרוך בעלות סמלית".
אם כך, מדוע הוציאו משימוש את החיסון בתרסיס בשנה החולפת?
ד"ר הס: "נראה כי שיטת הכנת החיסון הישנה גרמה לכך שההגנה שלו מפני חלק מהווירוסים לא היתה מספיק יעילה. לאחר ששינו את דרך ההכנה, כיום חזר התרסיס לשימוש".
האם החיסונים נגד שפעת מכילים חומרים כמו אלומיניום או אנטיביוטיקה?
ד"ר הס: "החיסונים מכילים ארבעה זנים של שפעת, ובהם גם שפעת החזירים. קיימים חיסונים בעולם שמכילים גם מלחי אלומיניום בריכוזים מזעריים, שנועדו להגביר את התגובה החיסונית. עם זאת, חיסוני השפעת בארץ כלל אינם מכילים רכיב זה. לגבי האנטיביוטיקה – החיסונים עשויים להכיל עקבות אנטיביוטיקה שנותרות מתהליך הכנתם, אך מדובר בכמות חסרת משמעות לחלוטין".
מדוע ילדים זקוקים לשתי מנות?
ד"ר הס: "כשמערכת החיסון נתקלת בגורם המחלה פעמים רבות יותר, הזיכרון החיסוני כנגדו מתגבר. מאחר שקיים סיכוי שילדים מתחת לגיל 9 מעולם לא חלו במחלה באופן טבעי, מומלץ לחזק את הגנת מערכת החיסון שלהם, וזו הסיבה להמלצה".
מתי הזמן הטוב ביותר להתחסן?
ד"ר הס: "ממש בימים אלה, לפני שהמחלה מתפרצת והסיכוי לחלות בה עולה".
למי עדיף להימנע מהחיסון?
דר הס: "למי שסבל מתגובה אלרגית לחיסון שפעת בשנים קודמות או למי שסובל מתגובה אלרגית קשה לביצים. זאת מאחר שאת החיסון מכינים בתנאי מעבדה על מצע של ביצים".
מדדי הפגיעה מהמחלה שתועדו בשנה שעברה בקרב האוכלוסייה בארץ
ממשרד הבריאות נמסר: "בדרך כלל אחוז החולים בשפעת מוערך בעונת החורף 15-5 אחוז מהאוכלוסייה. כלומר בין 400,000 ל-1.3 מיליון חולים בעונת החורף בשפעת בישראל. מספר האשפוזים הנובעים מסיבוכי שפעת בישראל מוערך בכעשרת אלפים בשנה. לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות, עוצמת התחלואה במחלה דמוית-שפעת בקהילה בעונת 2017-18 הוגדרה בטווח הבינוני. בעונה שחלפה דווחו לאגף 294 חולים במצב קשה (אשר הגיעו לטיפול נמרץ או הונשמו) ו-131 מקרי פטירה. אלה הנתונים שתועדו
שיהיה חורף בריא!