הם עובדים מסביב לשעון ומצילים חיי אדם בכל רגע נתון – בחיי היומיום ובמחלקות הקורונה. לרגל השנה החדשה, שוחחנו עם 7 רופאים ורופאות שבחרו לחלוק איתנו את הסיפורים המרגשים והנדירים ביותר שבהם נתקלו במהלך השנה החולפת. 

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

הנער ששרד דום לב אחרי שהגיע לבית החולים ללא רוח חיים 

ד"ר אהוד רוזנבלום מנהל היחידה לרפואה דחופה ילדים במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית:

"המקרה שנחרת בזיכרוני השנה הוא של נער בן 15 שהגיע אלינו ללא רוח חיים, ללא נשימה וללא דופק. ספוילר: היום לשמחתי הענקית הוא עדיין איתנו ללא פגיעות מוטריות או קוגנטיביות.  ידענו שהסיכוי להצילו הוא אפסי אבל אני לא אשכח איך צוות שלם (שהיה ערוך עוד לפני שהגיע האמבולנס) התכנס בחדר ההחייאה כדי להציל אותו. כולנו ידענו שהסטטיסטיקה נגדנו, ושצריך מיומנות מטורפת, עיקשות, נחישות ונוסף לזה - צריך נס. המוטו שליווה אותנו היה שכל עוד יש שביב של תקווה אנחנו לא מפסיקים.                                    

"הסיפור התחיל כשקיבלנו הודעה ממד"א על נער שאיבד את ההכרה סמוך לביתו וככל הנראה שהה במצב הזה זמן מה עם הפרעה קשה ביותר בקצב הלב. כבר בשטח הוא עבר החייאה מסיבית של שוקים חשמליים, עיסויים ותרופות, אך הגיע אלינו כאמור לא סימני חיים. ההחייאה הייתה ממושכת בצורה יוצאת דופן וכללה אנשי צוות רבים – צוות היחידה לרפואה דחופה שכלל רופאים ואחיות, קרדיולוג ילדים, קרדיולוג מבוגרים, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ ילדים. לאחר כמעט שעה, שאלנו את עצמנו מה הצעד הבא, ומה הסיכוי שבתוך כל הזמן הזה עם כל המאמצים האדירים ועם המכשור המתקדם נצליח לנצח סטטיסטיקה עגומה של אירוע דום לב המתרחש מחוץ לכותלי בית החולים? פתאום, ראינו סימן – הופיע קצב במוניטור שאפשר לנו טיפול בשוק חשמלי – המשכנו בכל הכוח וכחמש דקות לאחר מכן הצלחנו! הפכנו את קצב הלב שלו לתקין והוא הועבר להמשך טיפול ביחידת טיפול נמרץ ילדים שלנו. אין לתאר את התחושה הזאת. הנער הזה עבר מהלך ארוך של טיפול ביחידת טיפול נמרץ ילדים שלנו ולאחריו גם טיפול שיקומי אבל הוא יצא על הרגליים – ללא פגיעות. בסוף אותו יום מטורף כתבתי לצוות: 'בשביל זה אנחנו חיים'".

הילדה שעברה ניתוח נדיר שבמהלכו הוסת המוח ונשלף גידול מארובת העין

פרופ' יגאל ליבוביץ', מנהל מכון אוקולופלסטיקה במערך העיניים באיכילוב:

"הגיעה אלינו ילדה בת 9 לאחר שהוריה הבחינו שעין אחת שלה בולטת יותר מהשנייה. ד״ר רן בן כנען מהצוות שלי ואני התחלנו תהליך של ברור לגבי הגוש שנמצא באזור ארובת העין שלה, מאחורי גלגל העין. בתחילה, לא היה ברור לחלוטין מה מאפיין את הגידול משום שהוא לא היה טיפוסי או מוכר. במשך שבועות ארוכים התלבטנו כיצד לפעול, ובזמן הזה הגידול המשיך לגדול בהדרגה. החלטנו להכניס את הילדה לניתוח דרך ארובת העין. ידענו שהסיכוי להוציא את הגידול בדרך הזאת קטן, אבל היה חשוב לנו מאוד לקחת ביופסיה על מנת להבין באיזה גידול מדובר ואיך ניתן לטפל בו. בניתוח ראינו שמדובר בגידול ענק שמדמם בקלות בכל נגיעה בו, המאיים לפגוע בעצב הראייה ולגרום לעיוורון. לקחנו את הביופסיה ובהמשך נעזרנו בצוות אונקולוגית ילדים ובבדיקות גנטיות ופתולוגיות, על מנת לבחון מהו הטיפול האולטימטיבי שאפשר לתת לגידול שכזה. התשובה שקיבלנו הייתה שמדובר בגידול נדיר מאוד והטיפול היחיד האפשרי הוא הוצאה מלאה שלו בניתוח.

בשלב הזה, המשפחה הבינה את חומרת המצב והחליטה להתייעץ עם מומחים שונים בארץ ובארה״ב - כולם היו פסימיים לגבי הסיכוי להוציא גידול כזה בשלמותו בלי לגרום לעיוורון. תהליך הבירורים ארך חודשים מספר. בזמן הזה התייעצנו עם פרופ' שלומי קונסטנטיני – מנהל המחלקה לנוירוכירורגית ילדים וד״ר דודי לשם ממחלקת פלסטיקה ילדים באיכילוב. היה לנו ברור שצריך לחשוב באופן יצירתי ושונה מהרגיל אבל שחייבים להוציא את הגידול. החלטנו להגיע לגידול מלמעלה דרך פתיחה של הגולגולת. ההחלטה לעשות ניתוח גדול כזה בילדה בת 9 אינה פשוטה, בייחוד כאשר לא היינו בטוחים שנצליח להוציא את הגידול בלי לגרום לעיוורון מיידי או לפגוע באופן משמעותי בראייה. 

ניתוח איכילוב (צילום: דוברות איכילוב)
ההחלטה לעשות ניתוח גדול כזה בילדה בת 9 אינה פשוטה|צילום: דוברות איכילוב

בסופו של דבר, ואחרי הרבה התלבטויות עם המשפחה, נכנסנו לניתוח מורכב מאוד שהתבצע בשילוב פעולה יוצא דופן של צוות מנתחי ארובת העין, נוירוכירורגית ילדים ופלסטיקה ילדים. במהלכו, פתחנו את הגולגולת, קדחנו והסרנו חלק מהעצם וגג ארובת העין, ולאחר שהסטנו את המוח יכולנו להגיע לגידול בארובה. למרות המורכבות הרבה והחשש מפני כל פגיעה קלה שהייתה יכולה לגרום לנזק עצום, הצלחנו להוציא את הגידול בשלמותו בלי לפגוע בראייה של הילדה. גם הסגירה של הגולגולת בתום הניתוח הייתה מצוינת. 

אין ספק שזה אחד הניתוחים המרגשים שיצא לנו לבצע במהלך שנותינו במקצוע. כיום הילדה מחלימה מצוין, העין רואה ומתפקדת, ואפילו כבר כמעט ולא רואים את החתך בקרקפת. הילדה ומשפחתה מאושרים שהכל כבר מאחוריהם".

"הנער הזה עבר מהלך ארוך של טיפול ביחידת טיפול נמרץ ילדים שלנו ולאחריו גם טיפול שיקומי אבל הוא יצא על הרגליים – ללא פגיעות. בסוף אותו יום מטורף כתבתי לצוות: 'בשביל זה אנחנו חיים'"

ד"ר אהוד רוזנבלום, בי"ח מאיר

התאומות שסבלו ממחלה ניוונית קשה וזכו לטיפול היקר ביותר בעולם

ד"ר מירה גינזברג, נירולוגית ילדים ומנהלת המרפאה למחלות עצב-שריר בילדים וולפסון:

"בתחילת מגפת הקורונה, כשרק הוכרז על סגר כללי, נקראתי לבדוק תינוקת בת 4 חודשים, אחת מתאומות לאם חד הורית, שאושפזה במחלקת טיפול נמרץ ילדים עקב קשיי נשימה, בשל חשד לחולשת שרירים שאכן אוששה אצלה ואצל אחותה התאומה.

"הועלה חשד סביר שמדובר במחלת ניוון שרירים בשם " SPINAL MUSCULAR ATROPHY" מהסוג החמור יותר, המתחיל בינקות וכרוך בהידרדרות מהירה. בשלב זה החל מרוץ כנגד הזמן. מאחר שכל יום נוסף גורם לאובדן של עצבים מוטוריים ולהידרדרות קלינית, כולל נשימתית. למרבה המזל, ממש בעת האחרונה אושר טיפול גנטי ייחודי למחלה זו, בשם  ZOLGENZMA. לאחר שאושרה האבחנה הגנטית, נשלחה בדיקה לנוכחותם של נוגדנים בדמן של התינוקות למעבדה ייעודית בחו"ל, כדי לאפשר את מתן הטיפול. רר לאחר מכן התחלנו במסע להבאת הטיפול לארץ, תוך מאמצים משותפים של חברת AVEXIS, צוות טיפול נמרץ ילדים, בית המרקחת, קופת חולים כללית ומרפאת עצב שרירי לילדים, וכל זה בתנאי סגר עולמי.

התאומות שסבלו ממחלה ניוונית קשה וטופלו בבית חולים וולפסון (צילום: אלון חן)
טיפול חלוץ בעת סגר עולמי|צילום: אלון חן

"בסיומו של התהליך, הטיפול שכלל הזרקה חד פעמית לווריד ניתן לשתיהן באפריל 2020. מאז אנחנו עוקבים אחר ההתפתחות שלהן ואחר השיפור המוטורי ההדרגתי, אך הדרך עוד ארוכה וקשה. אנו נמצאים בפתחו של עידן חדש, של טיפולים גנטיים למחלות קשות שעד כה היו חשוכות מרפא. מאז כבר הוכנס טיפול חדש נוסף לסוגים אחרים של מחלת SMA, הניתן דרך הפה. בית החולים וולפסון הוא החלוץ בטיפול זה. אלה בהחלט בשורות מעודדות, המעניקות תקווה בעידן שבו נלחמים בווירוס הקורונה ובה בעת משתמשים בווירוס אחר לשם טיפולים גנטיים מהפכניים".

הפעוט שבלע גוף זר וטופל בטיפול לשחפת

דר׳ קרן ערמוני דומני, מנהלת יחידת ריאות ילדים בבית החולים וולפסון:

"לפני כמה חודשים הגיע אלינו פעוט בן שנה וחצי כשהוא סובל מחום ושיעול, עם חשד לדלקת ריאות. בצילום, מעבר לדלקת, התגלה גם ממצא קטן ועגול בריאה השמאלית, שהעלה חשד גדול למחלת השחפת. מאחר שאביו של הפעוט סבל בעבר משחפת, הוא עבר בירור מקיף בחשד לשחפת וטופל במקביל באנטיביוטיקה. מצבו הלך והשתפר עם הטיפול, אך סמוך לשחרור הוא עבר התקף שיעול פתאומי. כשחזרנו על צילום החזה גילינו את הממצא העגול באופן בלתי צפוי - כעת בריאה הימנית. מכיוון שהממצא עבר מצד אחד לצד השני, הפעוט עבר בדיקת ברונכוסקופיה, בסופה הוצא גוף זר - גוש נייר כסף, מריאתו. הפעוט החלים לשמחתנו הרבה ושוחרר.

"בעקבות המקרה, ד"ר ערמוני דומני מבקשת לפנות להורים במסר: "חשוב מאוד למנוע מהילדים להכניס חפצים שונים לפה. שאיפת גוף זר יכולה להוות סכנת חיים! במקרה של חשד לגוף זר עקב סיפור קליני מתאים, ממצאים מחשידים בבדיקה הגופנית או בצילום החזה, יש לבצע את הבדיקות הדרושות ללא דיחוי".

ילדה עם אלרגיה מסכנת חיים שנרפאה מהאלרגיה

פרופ' ארנון אליצור, מנהל מכון אלרגיה אימונולוגיה וריאות ילדים במרכז רפואי שמיר – אסף הרופא:

"הגיעה אליי ילדה בת 12 לטיפול באלרגיה לאגוזים, בעקבות תגובה קשה לקשיו בגיל 3 שטופלה במוקד. בעקבות בירור אלרגי, הילדה נאלצה להימנע מכל סוגי האגוזים והפסיקה לאכול גם בוטנים, ובעיקר חיה בחרדה מפני האלרגיה שהיוותה סכנת חיים. במסגרת הערכה לפני הטיפול ביצענו לילדה תגרים (חשיפה מדורגת למזון, תחת השגחה, שמטרתה לשלול או לאשר קיום אלרגיה לאותו מזון), ומצאנו שהיא אכן אלרגית לאגוזי מלך, פקאן, קשיו ולפיסטוק. עם זאת, גילינו שהיא אינה אלרגית לאגוזי לוז ולבוטנים, מה שמאוד שימח אותה כי זה אפשר לה לאכול מוצרים שמהם נמנעה עד אז.

"הילדה עברה טיפול לאגוז מלך בהצלחה. בסיומו, חזרנו על תגרים לאגוזי פקאן, קשיו ופיסטוק - ואת כולם היא עברה גם כן בהצלחה. העובדה שהילדה יכולה ליהנות כיום ממזונות שנמנעה מהם בעבר בהחלט משמחת ומעודדת. מעבר לכך, חשוב לציין כי טיפול באלרגיה למזון הוא בדרך כלל ספציפי למזון המסוים. זו למעשה הפעם הראשונה שראינו שבאגוזים הסיפור הוא שונה, ושניתן לטפל באלרגיות למספר אגוזים על ידי טיפול בודד. הפרויקט הייחודי הזה שמכונה 'מפצח האגוזים' פורסם לאחר המקרה בעיתון היוקרתי - Lancet Child and Adolescent Health".

המטופל שהשיל 30 קילו ממשקלו כדי לטפל בבעיית הזקפה

ד"ר נחום זילברג, אורולוג:

"מטופל בן 50 סבל מאימפוטנציה על רקע סוכרת. הוא שקל 95 קילו והתקשה מאוד להוריד במשקל לטובת שיפור מדדי הסוכר שלו. מאחר שמדדי סוכר גבוהים עלולים להוביל לאימפוטנציה, הדגשתי בפניו כמה פעמים כמה חשוב לשמור על תזונה נכונה ולרדת במשקל כדי להשיג בריאות טובה יותר וגם לטובת שיפור בתחום התפקוד המיני.

"לפני שבועות מספר הוא חזר אליי לאחר שהשיל 65 קילו ממשקלו. התברר לי שהבחור התאהב ולכן היתה לו הפעם מוטיבציה גדולה מאוד לדבוק בתוכנית דיאטה קפדנית לצד אימונים בקבוצת ריצה. כיום הוא ממשיך לרוץ, מאוהב עד הראש ולא זקוק לשום ויאגרה או טיפול אחר למטרות זקפה. הסיפור הזה מוכיח לי שלפעמים מוטיבציה גדולה היא כל מה שנדרש כדי לחולל שינוי אצל מטופל".

הנערה שניצלה ממוות ברגע האחרון לאחר שחשה בכאב ראש שהעיד על גידול במוח 

ד"ר שי מרקו, נוירולוג ילדים בכיר, מנהל המרפאה לנוירולוגיה ילדים, המרכז הרפואי פדה-פוריה:

"הגיעה אליי נערה בת 17 וחצי בשל כאב ראש במרכז הפנים שממנו סבלה כשבוע, לאחר שרופא הילדים חשד שמדובר במחלה ויראלית או בסינוסיטיס. בדיקתה הנוירולוגית הפורמלית הייתה תקינה לחלוטין בכל מרכיביה. בשל תלונה חדשה על טשטוש ראייה שהתלווה לבעיה, הסתכלתי בקרקעית העיניים ושם הייתה התשובה: בשתי העיניים נראתה הרדמת דיסקה, פפילאדמה - סימן מחשיד מאוד ללחץ תוך גולגולתי. אף שהעניין יכול לכוון לאבחנה מבדלת גדולה, לקחתי אותה מיד לרופאת העיניים, שבמקרה הייתה באזור לפני סיום המשמרת שלה, והיא אישרה את מה שראיתי. שלחנו אותה בדחיפות למיון.

"עד הבוקר למחרת, הנערה עברה CT מוח,MRI מוח וניתוח להוצאת גידול ענקי ממרכז המוח שהיה מסכן חיים ברמה של שעות עד ימים ספורים. המסקנה היא שתשומת לב לפרטים הקטנים היא קריטית לפעמים".

"כיום הוא ממשיך לרוץ, מאוהב עד הראש ולא זקוק לשום ויאגרה או טיפול אחר למטרות זקפה. הסיפור הזה מוכיח לי שלפעמים מוטיבציה גדולה היא כל מה שנדרש כדי לחולל שינוי אצל מטופל"

ד"ר נחום זילברג, אורולוג

המטופלת עם הכאבים בזרוע שהתגלתה עם גידול ענק במוח

ד"ר שרון שמואלי מומחית ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות בפרדס חנה וכרכור:

"המטופלת הגיעה אליי עם תלונות על כאבים בזרוע בלבד. אולם, בדיעבד התברר שכאבים אלה היו רק סימן למשהו הרבה יותר גדול. במזל גדול, הבת של המטופלת נכנסה איתה לחדר בעת הביקור ושיתפה אותי במשהו שמטריד אותה כבר כמעט שנה: היא סיפרה שאמא שלה, אישה רהוטה וחדה כל חייה, סובלת מבלבול קל לאחרונה - היא שוכחת דברים, מתבלבלת ולא מצליחה לבצע פעולות פשוטות כמו לחשב את העודף במכולת. השיחה הקצרה הזאת ביני ובינה למעשה הצילה את חיי אמה. לאחר התיאור, מיד חשדתי שמדובר במשהו נוירולוגי. הפניתי אותה לבדיקת CT ושם התגלה גידול ענקי שלחץ על המוח והוא שגרם לתופעות הבלבול וגם הסביר את הכאבים בזרוע.

צילום סיטי המראה גידול במוח של האישה עם הכאב בזרוע (צילום: באדיבות מכבי שירותי בריאות )
הסי.טי שחשף את הגידול|צילום: באדיבות מכבי שירותי בריאות

"המטופלת הייתה מופתעת מאוד. מבחינתה, היא הרגישה מצוין, ניהלה אורח חיים עצמאי ופעיל, ושום דבר לא עורר את חשדה. ודאי שלא חשדה בגידול. הפער בין הסיבה הרשמית של ביקור המטופלת אצלי לבין הגילוי שהתברר בסופו של דבר הוא קיצוני ודרמטי. אני שמחה שהצלחנו לדייק באבחנה ולהציל את חייה. כיום היא מתאוששת מהניתוח להוצאת הגידול".

העובר שעבר ניתוח בעודו ברחם, ובכך נמנעה פגיעה עצבית חמורה

ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי,  מנהל המרכז לרפואת העובר בבית החולים לנשים בבילינסון:

"לפני כמה חודשים הגיע לבילינסון זוג צעיר, בהריונם הראשון, לאחר שבסקירת המערכות אובחן מום קשה בעמוד השדרה של העובר, המכונה בעגה המקצועית 'ספינה ביפידה'. זהו מצב שבו עמוד השדרה לא נסגר, וחוט השדרה והעצבים יוצאים מתוך גוף העובר. מי השפיר, העוטפים את העובר ברחם, פוגעים בעצבים החשופים. כך, בדרך כלל נגרם שיתוק מאזור הפגיעה ומטה והתפתחותו התקינה של העובר נעצרת. נוסף לכך, למום זה תיתכן השפעה חמורה על מבנה המוח. הרופאים הסבירו להורים כי ילד כזה עלול להיות משותק ברגליו, ולסבול מפגיעה מוחית, ולכן מומלץ לבצע הפסקת הריון. ההורים, שלא רצו לוותר על ההריון למרות הבשורה הקשה וביקשו לאפשר לעובר את מרב הסיכויים לשרוד, פנו אליי עם האבחנה, לאחר ששמעו כי בבילינסון קיים מרכז לרפואת העובר המטפל בעוברים שמתגלים בהם מומים למיניהם, כשהם בתוך הרחם.

"הסברתי לזוג על הניתוח המתקדם שבו מתקנים את המום בתוך הרחם. מדובר בניתוח מורכב מאוד וחדשני, אשר מבוצע במספר מרכזים בודדים בעולם ובשנים האחרונות מבוצע גם בישראל, בבילינסון. מדובר בניתוח תוך רחמי בהרדמה מלאה של האם ושל העובר, זה כמעט כמו מדע בדיוני, ולמעשה מה שהיה ברפואה לפני כעשר שנים נראה כבלתי אפשרי מתאפשר היום.

"במהלך הניתוח מחדירים לרחם צינוריות דקיקות, מרוקנים את מי השפיר מהרחם ומנפחים את הרחם בגז מיוחד. דרך הפתחים מכניסים מצלמה וכלי ניתוח, באמצעותם מתקנים את המום, וסוגרים את העור, כך שמי השפיר לא יהיו במגע עם העצבים. וכך בעצם ניתן למנוע את הנזק לחוט השדרה. בחלק מהמקרים, לאחר התיקון בעמוד השדרה של העובר, מבנה המוח חוזר לצורה תקינה, וההתפתחות שהתעכבה ממשיכה להתקדם למצב תקין.

"ניתוח כזה דורש שיתוף פעולה של צוותי רפואה רבים מדיסיפלינות שונות. לאחר כמה ימים ביצענו את הניתוח. הניתוח עבר בשלום לאם ולעובר. האם הגיעה לביקורות אצלי במרפאה במשך כל המשך ההיריון, התרגשתי לראות שתנועות הרגליים תקינות, כלומר הבנו שככל הנראה הוא ייוולד ללא שיתוק ושהצלחנו לעצור את הפגיעה העצבית שנוצרה כתוצאה מהמום בעמוד השדרה. כמו כן, ראיתי שמבנה המוח משתפר בהדרגה עד שחזר לקבל את המראה הרגיל. האם ילדה בלידה רגילה במועד הצפוי. היילוד עבר סדרת בדיקות לאחר הלידה ושוחרר הביתה.

"מרגש מאוד לראות את הסרטונים שההורים שולחים, שבהם רואים את התינוק מזיז את רגליו ומחייך כמו תינוק רגיל. כששואלים אותי למה הלכתי ללמוד רפואה ומדוע אני מקדיש שעות כה רבות למטופלות שלי, קשה לי להסביר עד כמה זה מרגש אותי לראות זוג שיוצא מחדר הלידה בידיים מלאות. מי ייתן והשנה תהא שנה בריאה לכולנו".

"המטופלת הייתה מופתעת מאוד. מבחינתה, היא הרגישה מצוין, ניהלה אורח חיים עצמאי ופעיל, ושום דבר לא עורר את חשדה. ודאי שלא חשדה בגידול. הפער בין הסיבה הרשמית של ביקור המטופלת אצלי לבין הגילוי שהתברר בסופו של דבר הוא קיצוני ודרמטי"

ד"ר שרון שמואלי, קופ"ח מכבי

התינוק שנדבר בחיידק אלים וחייו ניצלו אף שהחיידק פלש לזרם הדם שלו

ד"ר אילן יונגסטר, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים ו"המרכז לחקר המיקרוביום" במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא):

"בחודש שעבר טיפלנו בתינוק בן שנה וחצי שהופנה אלינו על ידי רופא ילדים בקהילה, עקב חשד שנדבק בחיידק אלים. במיון אכן נצפו תסמינים שמעלים חשד להדבקה בחיידק מסוג מנינגוקוק, שאם אינו מטופל בזמן הוא עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ובמקרים מסוימים למוות. זהו אינו מקרה נדיר, שתינוק מאובחן בחיידק זה, אך מרגע האבחון - מהלך הטיפול הקריטי. האבחון עצמו אינו משימה פשוטה כלל, שכן תחילה הוא מתבטא בתסמינים שדומים למחלה ויראלית רגילה כגון חום ופריחה אופיינית. אולם, מהר מאוד המחלה עשויה להיות קטלנית.

המרכז הרפואי שמיר (צילום: אילוסטרציה. באדיבות המרכז הרפואי שמיר)
המרכז הרפואי שמיר|צילום: אילוסטרציה. באדיבות המרכז הרפואי שמיר

"מרגע שהתגלה חיידק המנינגוקוק, עברו על התינוק 72 שעות דרמטיות שבהן שהה בטיפול נמרץ ילדים. הוא סבל מדלקת קרום המוח והחיידק הספיק לפלוש לזרם הדם שלו, ולמעשה העמיד את חייו בסכנה ממשית. היה לנו מזל גדול שהתינוק הופנה למיון וזכה לקבל את הטיפול לפני התקדמות נוספת וקריטית של המחלה בגופו. הערנות של ההורים ורופא הילדים בקהילה, כמו גם האבחון המהיר של הצוות הרפואי בבית החולים והטיפול המיידי, הצילו את חייו של התינוק.

"חשוב להדגיש שכנגד חיידק המנינגוקוק B, שהוא הזן הנפוץ ביותר מבין חיידקי המנינגוקוק המצויים בארץ, קיים חיסון המומלץ ע"י משרד הבריאות ועל ידי איגוד רופאי הילדים לילדים עד גיל שנתיים. החיסון קיים כחלק משגרת החיסונים בלא מעט מדינות כדוגמת אנגליה, אוסטרליה, קנדה ואיטליה, ובעקבותיו ירדה התחלואה בחיידק באופן דרמטי. בישראל החיסון עדיין אינו מהווה חלק משגרת החיסונים אך כל קופות החולים משתתפות במימונו. הוא יכול למנוע התפרצות של מחלה קשה ומסכנת חיים שבמקרים רבים מסתיימת בסוף מצער. בהזדמנות זו חשוב לי לפנות להורים כדי להדגיש את חשיבות ההקפדה על חיסוני השגרה גם בימי קורונה".

עוד ב-mako בריאות:
>> אפידמיולוגית: זה המושב הבטוח ביותר באוטובוס
>> מחקר חדש: ריחוק פיזי לא מספיק למניעת הדבקה
>> לא מצליחים להירדם? 8 משקאות שיעזרו לכם  

הלב של רץ המרתון נשבר בדיוק ביום האהבה

פרופ' אריאל רוגין, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה:

"על שולחן הצנתורים אתה פוגש לפעמים מקרים שגם היום, ממרום שנותיי כקרדיולוג בכיר ומצנתר רב ותק, משאירים אותי משתאה לנוכח המקריות וה'מזל' שלעיתים אני פוגש במהלך עבודתי. חיליק (שם בדוי), גבר בן 73, ספורטאי ורץ מרתון אשר מדי יום רץ בין 20 ל-30 ק"מ להנאתו, הגיע אלינו למחלקה לאחר שהחל לחוש קושי באחת מריצותיו. בהיותו קשוב לגופו, פנה לרופא שהפנה אותו לכמה בדיקות, בהן בדיקת מאמץ שהייתה חשודה לבעיה באחד מעורקי הלב. אלינו הוא הגיע 'בסך הכול' לצנתור אבחוני. עוד תחנה במסגרת הבדיקות. לפניי עמד איש שנראה צעיר מגילו, בכושר שיא, מצב רוח טוב, שאמר שהוא מרגיש טוב, ורק 'בסוף הריצה האחרונה הרגיש פעימות לב שלא הסתדרו לו'. ללא מחלות רקע וללא חולי מיוחד.

"בתחילת הצנתור, בעודי סורק את הלב כמקובל בצנתור, הכול נראה תקין. לאחר כמה רגעים הגעתי לסריקה של העורק הראשי. שם נעצרתי, כי אני ועמיתי נתקלנו בתופעה שלא רואים הרבה, בוודאי לא אצל העוסקים בספורט כה תובעני כריצה למרחקים ארוכים – היצרות של 99 אחוזים בעורק הכניסה הראשי ללב - מצב שבו לרוב האדם מת בשנתו או לחלופין לא שורד. כדי להסביר את המצב במילים רגילות – 'הלב בעצם היה תלוי על בלימה'. לא משהו שרצוי לסיים בצנתור, אם האיש גם רוצה לחזור לשגרת חיים. באופן סימלי, השתלשלות העניינים התרחשה בט"ו באב – חג האהבה הישראלי, לא בדיוק המועד האידאלי ל'לב שבור'.

"בהתייעצות עם כמעט כל מומחי המחלקה שלנו, כולל מנתח לב, הוחלט להעבירו בדחיפות לבית החולים הרמב"ם לביצוע ניתוח מעקפים. שם עבר ניתוח מעקפים בשיטה צידית זעיר פולשנית על ידי פרופ' גיל בולוטין, מנהל המחלקה לניתוחי לב. הוא עבר הניתוח בשלום, שוחרר כעבור כמה ימים לביתו, וכיום, כמעט חודש אחרי הניתוח, כבר דיווח כי חזר לעסוק בספורט, ואפילו החל לרוץ.

"מה המסקנה שלי? – היותו של חיליק קשוב לגופו, העובדה שעצר, הלך להיבדק והגיע אלינו, ללא ספק הייתה נקודת המוצא שאפשרה לנו, אנשי המקצוע, להציל את חייו".