אבי (שם בדוי), תושב אשקלון בן 61, לא תאר לעצמו שההכנות לניתוח הסינוסים עליהן הורו לו רופאיו, יעלו לו באירוע מוחי שיפגע בתפקודו וישנה לחלוטין את חייו. לדברי עו"ד רן שפירא ויואב גפני, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא המייצג אותו, הרופאים הורו לו, כמקובל, להפסיק ליטול אספירין לדילול הדם לפני הניתוח, אך לא דאגו כי יחדש את נטילת התרופה לאחר הניתוח. כתוצאה מכך, לדבריהם, עבר אירוע מוחי קשה, שממנו לא התאושש עד היום.
על פי התביעה שהוגשה לאחרונה, בינואר 2016 אושפז אבי למשך יומיים במחלקת אא"ג בבית החולים ברזילי לצורך ניתוח סינוסים. שבועיים קודם לכן, בביקורת שקדמה לניתוח, הורה לו הרופא להפסיק ליטול אספירין – תרופה שהוא נוטל בקביעות. לדברי עו"ד שפירא, מכיוון שהתובע חשש מהפסקת נטילת האספירין, הוא פנה לרופאת המשפחה בכללית, על מנת שתחווה את דעתה בעניין.
על פי התביעה, רופאת המשפחה ציינה בתיקו הרפואי של התובע "מבקשים אישור להפסקת האספירין", אך לא תדרכה אותו להמשיך ליטול אספירין לאחר ביצוע הניתוח. כך, על פי הנטען, אבי הפסיק ליטול את התרופה כ-10 ימים לפני הניתוח. כשבועיים לאחר הניתוח, הוא פנה לרופאת המשפחה בקופת החולים, והתלונן על חולשה וסחרחורת, אולם ברשומה הרפואית צוין כי הבדיקה הנוירולוגית תקינה.
הפרעות בדיבור ובלבול
לדברי עו"ד שפירא, כבר באותו היום, אבי פנה לבית החולים ברזילי לאחר שמצבו הלך והחמיר, ובנוסף לתחושה הרעה, הוא החל לסבול גם מהפרעות בדיבור, מקשיים בהליכה ומבלבול. שם, בבית החולים נמצא כי הוא סובל מאוטם מוחי חריף. הוא אושפז ליומיים, ובסיכום האשפוז צוין כי התסמינים הקשים החלו כ-17 יום לאחר הפסקת נטילת האספירין.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' שמואל הימן, מומחה ברפואה פנימית ורפואה דחופה, שקבע, כי הפסקת נטילת אספירין היא רוטינה המקובלת בניתוחים מסוג זה, כדי למנוע דמם בלתי נשלט באזור הניתוח. אולם, לדבריו הטיפול באספירין לא חודש לאחר הניתוח כנדרש, ויתרה מכך, סוגיית חידוש הטיפול באספירין לא זכתה להתייחסות – לא במכתב השחרור מהאשפוז, לא במכתב המעקב לאחר הניתוח במרפאת אא"ג ולא בביקורת רופאת המשפחה לאחר השחרור מבית החולים. בסיום חוות דעתו, קבע פרופ' הימן, כי הליקויים התפקודיים הקשים שמהם סובל התובע, שהצריכו טיפול שיקומי ממושך, התפתחו בתוך פרק זמן קצר מהפסקת נטילת האספירין. לדבריו, העובדה שעד האירוע תפקד באופן מלא ועבד למחייתו, מעידה על כך שהאירוע המוחי סביב הפסקת הטיפול באספירין היה המשמעותי ביותר, "והוא שהביא להתפתחות הנזק העצבי החמור ולפגיעה התפקודית בעקבותיו".
עו"ד שפירא הוסיף וטען בתביעה כי לפני האירוע המוחי אבי היה אדם עצמאי ומלא שמחת חיים, שפרנס משפחה של 4 נפשות. לדבריו, "מאז האירוע, השתנו חייו ללא היכר, וממטפל באחרים, לרבות בילדיו הקטינים, הפך התובע, בעל כורחו, למטופל בעל צרכים סיעודיים, שנזקק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יומיות בסיסיות ביותר".
התובע, כך נטען, עבר שיקום ממושך בבית לוינשטיין ובמוסדות רפואיים נוספים, ומאז האירוע המוחי לא שב לעבודתו. עוד נטען, כי בשל מצבו הרפואי הקשה, נפגע שכרו באופן משמעותי, והוא נאלץ לשלם הוצאות רפואיות רבות, שלא כולן מכוסות במסגרת הרפואה הציבורית.
בתביעה מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט לחייב את שירותי בריאות כללית ואת בית החולים 'ברזילי' (המופעל על ידי משרד הבריאות) לפצות את התובע בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, ולפחות ב-2.5 מיליון שקלים. התביעה הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז. עדיין לא הוגש כתב הגנה.
כללית: "כתב התביעה התקבל והתייחסותנו לכך תינתן במסגרת ההליך המשפטי".
ברזילי: "מפאת חיסיון רפואי והגנת הפרטיות מענה לכתב התביעה ינתן בבית המשפט".