יש כאלה שאומרים שהדבש בריא ומזין. הם משתמשים בו להמתקת התה, ואפילו מאמינים שהוא מקל על כאבי גרון ותורם לריפוי פצעים. אחרים לעומת זאת, חושבים שמדובר בסה"כ בסוכר בתחפושת. ראש השנה שבא עלינו לטובה הוא הזדמנות לעשות סדר ולבדוק: האם באמת מדובר במזון בריא או לא?

"הדבש היה מוכר לרוב התרבויות העתיקות ושימש גם למאכל וגם כתרופה", מציינת מיכל סוקמן, דיאטנית ב"מכבי". "למעשה, במשך תקופה ארוכה בהיסטוריה של האנושות, הוא היווה מקור חשוב לפחמימות ושימש כממתיק זמין ויחיד עד שהחל הייצור התעשייתי של הסוכר שהחליף אותו ב -1800".

לדבריה, המרכיב העיקרי של הדבש הוא פחמימות (חד – סוכרים: פרוקטוז וגלוקוז), המהוות 95% ממשקלו היבש. נוסף לסוכרים עיקריים אלה, הדבש מכיל מגוון רכיבים נוספים: "יש בו חומצות אמינו, חלבונים, ויטמינים, מינרלים, פוליפנולים ותרכובות ארומטיות בכמות קטנה. תרומתם התזונתית היא זניחה יחסית".


היתרונות: אנטי דלקתי ומכיל נוגדי חמצון

התשובה לשאלה – האם דבש הוא בריא, לפי סוקמן, היא – כן ולא. "בספרות ניתן למצוא עדויות לכך שלדבש פעילות נוגדת זנים מסוימים של חיידקים, וירוסים ופרזיטים. כך שיש בהחלט הגיון מדעי מאחורי שתיה של תה עם כפית דבש כשחולים. כמו כן, מחקרים שנעשו בבני אדם, מצאו כי מתן דבש בכמות גדולה של 50 - 80 גרם – כלומר מנה המכילה 5-8 כפיות, הוכיח פעילות אנטי-אוקסידנטית (נוגדת חימצון) משמעותית ובעלת אפקט אנטי דלקתי. יש הסבורים שהפעילות הנוגדת חמצון קשורה במניעת מחלות כרוניות מסוימות ושיש לה תפקיד בהאטת הזדקנות העור". אגב, היא מציינת כי דבש שנעשה מצוף של פרחי כוסמת, סויה ותלתן תורם לפעילות אנטי-אוקסידנטית משמעותית יותר, כך שיש היגיון מדעי העומד מאחורי השימוש בדבש בתעשיית הקוסמטיקה.
כמו כן, סוקמן מציינת יתרונות נוספים: "כיום נמצא דבש בשימוש גם בטיפול בכוויות ופצעים מסוגים מסוימים. חשוב לציין כי התכונות והרכיבים השונים של הדבש המאפשרים את ההשפעות החיוביות הללו, כמו גם טעמו וצבעו, תלויים במקור הבוטני שלו (סוג הפרחים שמהם נאסף הצוף). לשם שמירה על תכונות אלו, חשוב לשמור את הדבש במקום קריר וחשוך, ולאכול אותו כשהוא טרי (עד חצי שנה מאריזתו).

6 - עוגת דבש (צילום: קרן אגם)
הכוכבת של החג - עוגת דבש|צילום: קרן אגם


החסרונות: השפעה זהה לזו שבסוכר

אבל כפי שאתם יכולים לנחש – לא הכול "דבש"' "באחד המחקרים בנושא בו נבדקה השפעה של המתקה ע"י דבש (בכמות של 50 גר ליום) מול המתקה בעזרת סוכרוז (סוכר לבן) או באמצעות סירופ תירס עשיר בפרוקטוז (HFCS), לא נמצא הבדל בין סוגי הממתיקים. למעשה, שלושתם גרמו לעליה בערכי הטריגליצרידים וכן השפעה שלילית על מטבוליזם של הסוכר בגוף באופן כללי. בעבודות נוספות נקשרה צריכה של פרוקטוז לעליה בחומצה אורית בדם".

השורה התחתונה: "לדבש תכונות חיוביות רבות, מה שמצדיק שימוש בו במצבי הצטננות וכמרכיב במשחות ובקרמים. אולם, מכיוון שתכולתו העיקרית היא סוכרים, ומאחר שאין היום עדויות להעדפתו על פני חומרי המתקה אחרים – כדאי לצרוך אותו במתינות, בעיקר כשקיימת בעיה מטבולית כמו הפרעה באיזון סוכר, טריגליצרידים וחומצה אורית", מסכמת סוקמן.