ישראל היא המדינות היקרות ביותר בעולם. גם התחזיות ל-2023 אינן מבשרות טובות: רשות החשמל כבר הודיעה על העלאת המחיר לצרכן, וגם המים צפויים להתייקר ב-3.5%. אם לא די בכך, הריבית על המשכנתאות, הדלק, מחירי השכירות, מוצרי המזון וההלבשה – הכול יקר יותר.
"מאז הקיץ אנחנו רואים גידול של 40%-30% במספר הפניות", מציינת שרון לוין מנהלת ההסברה של 'פעמונים', ארגון חברתי המעניק יעוץ פיננסי וכלים להתנהלות כלכלית נכונה. "בשנה האחרונה כבר מעל 10,500 משפחות דפקו על דלתינו. אנשים כורעים תחת הנטל. הם לא יכולים לעמוד בהלוואות שלקחו, במינוסים הגדלים ובהוצאות השוטפות שגדלות כל הזמן. אם בעבר הפניות היו בעיקר מצד אוכלוסיות חלשות, היום פונים אלינו יותר ויותר אנשים ממעמד הביניים ומעליו, גם אימהות חד הוריות. אנשים התחילו לצמצם במזון ובתרופות וזה משפיע על כולנו ברמה היום-יומית. בהתאם לכך, גם החרדה הציבורית מתגברת".
לדבריה, גם מנגנון ההדחקה הישראלי עובד חזק. "אנשים טמנו את הראש בחול ולא הסתכלו למציאות בעיניים. ה'יהיה בסדר' הישראלי פוגע בשלב מסוים. אנשים התחילו להבין שהם ימצאו את עצמם בבור עמוק בלי יכולת לצאת ממנו. לרוב האנשים אין מושג כמה עמלות הם משלמים. מציעים לנו הטבה לשלושה חודשים ואנחנו לא שמים לב שהיא הסתיימה ושנותרנו עם עלות חודשית מאד גבוהה".
אוהד וארז (שמות בדויים), בני 40, מספרים על ההתמודדות עם המציאות הכלכלית. "למרות העובדה שאני מרוויח יחד עם אשתי בסביבות 30 אלף ש"ח, עדין אין לי בית ואני שוב ושוב מוצא את עצמי מחפשת דירות להשכרה", מתוודה אוהד. "רק העלות של המעברים מסתכמת ממעל מאה אלף ₪. העלייה של הריבית חנקה את מעמד הביניים שכן הצליח לקנות בתים. אנשים לקחו משכנתה בריבית פריים, אז במקום שישלמו 4,000 ₪ לחודש הם מוצאים את עצמם משלמים פתאום 10,000 ש"ח. אז הם מוכרים. וזאת הסיבה שאני צריך לחפש שוב ושוב דירה אחרת בשכירות. גם כשאני נכנס לסופר, אין מצב שהעגלה מסתכמת בפחות מאלף שקל, ואני מדבר על מוצרים בסיסים".
"לנו יש דירה, והמשכנתה עלתה ב-500 ₪ תוך שלושה חודשים", מוסיף ארז. "זה לא משהו שאתה מתכונן אליו. מתחלפות ממשלות, בנק ישראל עושה מה שמתחשק לו שלא לדבר על הקורונה שדרדרה את הכל".
המציאות הזאת גרמה להם לשנות את כל ההתנהלות הכלכלית שלהם. "אם בעבר הייתי נוסע לכל הפגישות במרכז עם רכב, היום אני נוסע ברכבת, ובתוך העיר מתנהל עם קורקינט, אופניים, או מוניות", מספר ארז. "300 שקל דלק ועוד לפחות 300 שקל חניות, פלוס אוכל - בקלות יכולתי לסיים פגישות של יום ב-1000 שקל. החיסכון מתבטא גם בדברים אחרים כמו חופשות. אם פעם היינו יוצאים שלוש פעמים בשנה לחופשה, היום אנחנו יוצאים לאחת ארוכה. לפני הקורונה היה לי משרד. היום המשרד שלי בבית, אני פוגש אנשים בבתי או קפה או בטרקלין. לפי הסטטיסטיקה בישראל מי שמרוויח 20-10 אלף שקל זה כבר מעמד הביניים. גם אם שני הזוג מרוויחים יחד 30 אלף הם מחפשים פתרונות חיסכון".
"השנתיים של הקורונה רק החמירו את המצב", מתאר אוהד. "אנחנו כמעט לא יוצאים למסעדות. באוגוסט לקחתי את הילדה לעבודה כי לא יכולתי להרשות לעצמי פעילויות. הארנונה פסיכית, מחירי החשמל מטורפים, בכל רגע נתון מתעוררת חרדה שיכולים להוציא אותי מהדירה שאני גר בה ואין מי שיגן עלי. אני לא ישן בלילה. מה שעצוב זה שאני יודע שלא משנה כמה אני אעבוד קשה הכסף נשרף. לא הייתי בחו"ל כבר כמה שנים. אני לא קונה לעצמי בגדים, אני מעדיף לקנות לילדה שצריכה את זה יותר ממני. לא משנה מה תעשה אתה לא תנצח. לפעמים אני מרגיש כמו לימון שכל אחד רוצה לסחוט אותו כמה שהוא יכול אבל לא נותרו בו טיפות. כשהבת שלי מבקשת מותרות אני מפנה אותה לסבא וסבתא".
ההשלכות הפסיכולוגיות של המצוקה הכלכלית
"מצוקה כלכלית היא אחד מגורמי הסטרס המשמעותיים ביותר למצוקה נפשית, להפרעות דיכאון ולחרדה", מסביר ד"ר אהוד רוזיצקי, רופא פסיכיאטר מומחה מנהל מרכז בריאות הנפש של שרותי בריאות כללית מודיעין ובעל קליניקה פרטית ראשון לציון. לדבריו, העניין מתבטא בתסמיני דכאון - מצב רוח ירוד, פסימיות, תחושת חוסר אונים, חוסר ודאות, דאגות מוגברות, אי שקט פנימי, מתח פנימי, עצבנות או הפרעות שינה. "אנשים שהתרגלו לקריירה חלומית ולתנאים מפנקים, בהייטק למשל, פתאום מתמודדים עם קיצוצים ונאלצים לחפש עבודה. בסופו של דבר הדאגה מידבקת. לאווירת הלחץ שמשתקפת במדיה ובחדשות יש השפעה פסיכולוגית. אפילו אנשים שכן מסוגלים לשלם את המשכנתה לעתים מושפעים ממנה".
"אני רואה את זה סביבי, וגם אני חלק מהמעמד הזה", מוסיפה הפסיכולוגית לילך קורן. "שוק המניות התנודתי, עליית המחירים עליית הרביות – מדובר בחוויה שיכולה לעורר חשש גדול סביב יציבות ועתיד כלכלי. לכל זה מצטרפות טראומות חברתיות. אנחנו לא רחוקים מתחילת הקורונה, עד לא מזמן אגרנו נייר טואלט. מישהו כבר אמר שהחרדה הכלכלית בעצם מחליפה את חרדת הקורונה. אם נלך לאחור אפשר לציין את טראומת השואה, את המלחמות. אנחנו דור שני ושלישי שקיבל בירושה תחושה רגשית של מחסור וסכנה, מה שמוביל לצורך בחיסכון לימים קשים. כל אלה יכולים להתעורר במצב כלכלי בעייתי".
ד"ר קורן מסבירה שחרדה היא גם מצב המקשה על החלטות רציונליות מורכבות ולכסף יש משמעויות רבות. "כסף נותן תחושה של כוח ובטחון בעולם הפכפך. הוא מכסה על תחושת חוסר האונים הבסיסית שאנחנו חשים כבני אדם".
מה יכול לעזור במצב של חרדה כלכלית?
ד"ר אהוד רוזיצקי: "אנחנו לרוב נותנים טיפול משולב לדיכאון וחרדה וגם לבעיות שינה יש טיפול תרופתי שיכול לעזור. אם יש התדרדרות דיכאונית אפשר לתת נוגדי דכאון או נוגדי חרדה. אנחנו גם מפנים לעיתים טיפול תמיכתי כמו פסיכותרפיה שעוזרת לאנשים להתמודד. בנוסף, לעיתים יש צורך להפנות ליעוץ בנושא מיצוי זכויות. יש אנשים שהיו מעמד בינוני והתדרדרו לעוני, והם בכלל לא מכירים את כל מערך הרווחה ואת הזכויות שלהם. יש המון עמותות ציבוריות שמעניקות סיוע וייעוץ כלכלי. אנשים שנהגו בחופשיות עם כספם זקוקים לעזרה בנושא ניהול נכון יותר של כלכלת הבית. זה לא פשוט ללמוד את זה. לפעמים מדובר במצוקה של אנשים שהתרגלו לחיות ברמת חיים טובה ופתאום צריכים לקצץ בהוצאות שקיבלו כמובנות מאליהן. למרות זאת, אני תמיד אומר לאנשים שממשבר אפשר גם לצמוח".
"כמה שזה נשמע פשטני - שווה רגע לעצור ולנשום. כשאנחנו בחרדה האזורים המוחים המופעלים הם לא האזורים שמאפשרים לנו להגיע להחלטות", מוסיפה לילך קורן. "חשוב שנכניס לפעולה את החלקים היותר קדמיים של המוח. דווקא אנשים עם חרדה כלכלית יכולים להגיע להחלטות פיננסיות פזיזות ולא מטיבות, כמו למשל לקחת הלוואה בתנאים פחות טובים. איך בנוסף, כדאי לצמצם את החשיפה למדיה. אני לא אומרת שצריך לטמון את הראש בחול אבל אולי לשנות את המיקוד – כלומר להביט בחשבון הבנק האישי ולא לקרא כתבות על המצב הלאומי, שרק עשויות להגביר את החרדה. גם יעוץ מקצועי כלכלי יכול לעזור. אי-ודאות היא אחד הטריגרים לחרדה. כשאנחנו בחרדה אנחנו מאבדים פרספקטיבה. חשוב להבין שגלים באים והולכים. כל משבר כלכלי היה והלך. אם מרגישים שהחרדה פוגעת בחיי השגרה ויש לה השפעה בריאותית, בהחלט כדאי לפנות לאיש מקצוע. בנוסף, אפשר לאמץ אסטרטגיות מרגיעות כמו מיינדפולנס או יוגה". אגב, לפעמים החרדה היא סימן לדברים עמוקים יותר מכסף.