כן, אנחנו יודעים שהמילים "מחקר חדש קובע" כבר איבדו מזמן ממשמעותם, כי כל יום בערך יוצא אחד חדש שאומר משהו הפוך למה שאמר זה של אתמול. אנשים באקדמיה כבר איבדו את עצמם לדעת, אז הם מחליפים השערות מחקר כמו גרביים וחוקרים כל דבר שעולה על רוחם, לא משנה כמה הוא הזוי. מה שמצחיק הוא שבהתאמה, גם הממצאים שלהם די הזויים, וקושרים בין דברים שונים ומשונים שאדם מן השורה יתהה לעצמו מי לעזאזל חשב על זה ולמה. ובכל זאת, מענג לקרוא אותם. אז הנה כמה השערות ומסקנות כאלו.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אנשים שמשאירים טיפים גבוהים הם מושחתים
אנחנו רגילים לחשוב על אנשים שמפזרים טיפים גדולים כנדיבים ופתוחי לב, אבל מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בשנת 2012 חשף אמת אחרת לגמרי. לפי המחקר, מדינות שבהן אחוזי הטיפים גבוהים יותר בממוצע מאופיינות בהרבה יותר שערוריות ושחיתויות פוליטיות. עורכי המחקר מסבירים את הקשר לפי עקרונות הכלכלה החופשית: אין ארוחות חינם. אנשים שמעניקים טיפים גבוהים, בדיוק כמו אנשים שמשחדים פוליטיקאים ואנשי עסקים, מצפים בסופו של דבר לתמורה כלשהי בעתיד. כמו כן, מסבירים החוקרים, הפרספקטיבה של אנשים כללו היא כלפי העתיד ולא כלפי העבר: הם לא מתגמלים את המלצרים על שירות שכבר קיבלו, אלא חושבים יותר על היתרונות שיקבלו בעתיד, או על התדמית שתצא להם בעקבות התשר המוגדל.
נשים בעלות קימורים הן חכמות יותר
הנה ממצא שעשוי לגרום לנשים מסוימות לשקול מחדש את הדיאטה שלהן: אוניברסיטאות פיטסבורג וקליפורניה ערכו בשנת 2007 מחקר משותף בקרב 16 אלף נשים ונערות, ובו מצאו כי נשים שהמותניים שלהן היו בערך 70 אחוז מקוטר הירכיים שלהן הצליחו טוב יותר במבחנים קוגניטיביים מאשר נשים שיחס המותן-ירך שלהן היה גבוה יותר. החוקרים שיערו כי התוצאות הללו קשורות לריכוזי חומצות השומן אומגה 3, שלרוב מאוחסנות באזור הירכיים ותורמות להתפתחות המוח. עם זאת, המתנגדים למחקר ציינו כי ההבדלים שנמצאו לא היו משמעותיים מספיק – 3.6 אחוז מול 7 אחוז – ומובן שהיחס בין גודל המותניים לירכיים משתנה ככל שנשים מתבגרות וזה בפירוש לא אומר שהן מאבדות או מרוויחות אינטליגנציה כתוצאה מכך.
שתייה מוגזמת של אלכוהול מעידה על איי קיו גבוה
לפי מחקר ענקי על צריכת אלכוהול שנערך בבריטניה ובארה"ב לאורך לא פחות מ-55 שנים, אנשים חכמים במיוחד נוטים לצרוך כמויות עודפות של אלכוהול. המחקר מצא שטינאייג'רים עם מנת משכל של 125 (שנחשבים מבריקים במיוחד) שתו פי שניים יותר בירות בלילה ממוצע בבר מאשר חבריהם שהיו בעלי מנות משכל נמוכות יותר של 75 או פחות (שנחשבים ממוצעים ומטה). כמו כן, המבריקים נהגו לצרוך אלכוהול באופן מוגזם בערך פעם בחודשיים, בעוד הממוצעים עשו זאת פחות מפעם בשנה. המחקר, אגב, הגדיר צריכת אלכוהול מוגזמת כחמישה דרינקים ברצף ויותר. אז מה המסקנה? אחד החוקרים טען כי בינג' של אלכוהול הוא סוג של יכולת אבולוציונית מתקדמת שפיתחה האנושות, ואנשים אינטליגנטים נוטים לאמץ יותר בקלות הרגלים אבולוציוניים חדשים. חוקרים אחרים, כמובן, טוענים שמדובר בשטויות במיץ עגבניות והקשר פשוט סיבתי – אנשים חכמים יותר שעוסקים בפעילות מאומצת במהלך היום נוטים לשחרר יותר את הרסן במהלך הלילה.
אורך האצבעות מעיד על הצלחה בפסיכומטרי
אפרופו אינטליגנציה – לפי מחקר מ-2007 שפורסם ב-British Journal of Psychology נמצא קשר בין אורך האצבעות לבין התוצאות במבחן הפסיכומטרי (SAT). המחקר מצא שגברים שהיחס בין האצבע המורה לקמיצה שלהם היה גבוה יותר, נטו להצליח יותר בחלק המתמטי של המבחן מאשר חבריהם. לעומת זאת, בקרב נשים, כאשר אותו היחס היה נמוך יותר, אחוזי ההצלחה בחלקים המילוליים עלו. החוקרים ייחסו את הממצאים הללו עוד לתקופת השהייה שלנו ברחם, ולרמת החשיפה להורמוני המין. גברים שנחשפו לרמות גבוהות של טסטוסטרון פיתחו קמיצה גדולה יותר בהשוואה לאצבע, וזכו בכישורים מתמטיים מפותחים יותר, בעוד אצל נשים חשיפה גדולה לאסטרוגן פירושה קמיצה קטנה יותר וכישורים ורבליים מפותחים יותר. מחקר שקשור לכך מצא שלגברים שעוסקים בקריירה אקדמאית אין כמעט הבדל בין האצבע המורה לקמיצה, מה שמרמז על כך שיש להם רמות כמעט שוות של אסטרוגן וטסטוסטרון, ועל כן הם מכילים גם כישורים מתמטיים וגם כישורים מילוליים.
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שהחיסונים באמת מכילים: התגובה שגרפה מעל אלף לייקים
>> זאת השיטה הכי מוזרה לדעת אם הצואה שלכם בריאה
>> מחקר חדש חושף תופעת לוואי מטרידה של גלולות
גירוי רקטלי מסייע להתקפת שיהוקים
נהוג לומר ששיהוקים פירושם שמישהו מדבר עליכם מאחורי גבכם, אבל המחקר הבא דווקא מקשר שיהוקים למשהו אחר לגמרי: כפי שסקרנו בהרחבה כאן, רופאים במרכז הרפואי בני ציון בחיפה פרסמו בשנת 2013 כי הצליחו לרפא התקף שיהוקים מסיבי של גבר בן 60 על ידי עיסוי רקטלי דיגיטלי, כלומר על ידי מכשיר. כאשר ההתקף חזר, הם ניסו זאת שוב והצליחו להפסיק אותו לחלוטין. לפי המדע שמאחורי הניסוי הזה, גיהוקים נגרמים כתוצאה מעוויות בעצבים הגולגולתיים שנקראים העצב התועה ועצב הסרעפת, המדמים את האזור מסביב לסרעפת. העצבים הללו אחראיים לשלוח ולקבל אותות מבית החזה, המעיים ודרכי העיכול. מה שאומר שאם סובלים מעוויות בעצבים הללו, גירויים שנגרמים כתוצאה מאצבע שמוחדרת לפי הטבעת יכולים לסייע בשחרורם, והעצב התועה קשור לעצבוב של פי הטבעת.
התאפקות בעשיית צרכים מעידה על חסכנות
ההסבר כאן הוא דווקא די פשוט, לפי קבוצת חוקרים מנורבגיה: שליטה מופתית בשלפוחית השתן היא למעשה תכונה מוערכת שמעידה על שליטה עצמית, והיא סוג של מאפיין לדרך חיים. המפתח כאן הוא שליטה בדחפים, שיכולה להועיל במגוון של תחומים בחיים, החל מבזבזנות וכלה בגרגרנות, התקפי עצבים וחוסר טקט. המונח שטבעו החוקרים הוא – "Inhibitory spillover".
מיומנות בשתי הידיים מעידה על אופי חלש וקל לשכנוע
זה מחקר שאמנם רלוונטי רק לאחוזים בודדים מאוכלוסיית העולם, אבל הוא בכל זאת מוזר למדי: מתברר שרק 5 אחוזים מן האנשים מסוגלים לשלוט בשתי הידיים באותה המידה ולבצע איתן פעולות יומיומיות באותה הרמה, כמו כתיבה, ניגון בכלי נגינה, הגשת משקאות ושלל פעולות מוטוריות אחרות. זו הייתה נשמעת כמו תכונה נחמדה, אלמלא היה מתפרסם מחקר באוניברסיטת מונטקלייר סטייט בניו גרזי, שטען כי אליה וקוץ בה. במסגרת המחקר נתבקשו אנשים לנגן מוזיקה קלאסית ולחשוב מחשבות שמחות, עצובות או מלחיצות. החוקרים גילו שאנשים שחזקים בשתי הידיים באותה המידה הגיבו טוב יותר למניפולציות הרגשיות לפי פקודה מאשר חבריהם הימניים או השמאליים, שאותם היה קשה יותר להזיז מבחינה רגשית. הקשר, כן נטען, נובע מהצורה שבה המוח שלנו מאורגן: לאנשים עם מיומנות בשתי הידיים יש כפיס מוח גדול יותר –האזור שמקשר בין שני חלקי המוח. הקשר ההדוק יותר בין שתי ההמיספרות פירושו גמישות גדולה יותר בידיים, אבל גם סוגסטיה גדולה יותר בכל הנוגע לתנודה בטווח הרגשות.
סטודנטים לאתיקה גונבים יותר מכל השאר
תקראו לזה אירוניה, תקראו לזה טבע האדם, אבל תודו שזה די מוזר: מתברר שאנשים שלומדים או עוסקים בתחום האתיקה באקדמיה מפלחים מאנשים שאינם קשורים לתחום. כך לפחות לפי מחקר שערך פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת קליפורניה, שהוכיח כי טקסטים עדכניים שקשורים לאתיקה פשוט נעלמים להם מספריות אקדמאיות בשיעור של יותר מ-50 אחוזים מאשר ספרים וטקסטים אחרים. האם זה אומר שלימודי מוסר גורמים לאנשים להיות פחות מוסריים? לא בהכרח, אומר המחבר אריק שוויצגבל, אבל זה אומר שרמות הרציונליזציה שהם מספקים לעצמם כדי לבצע פעולות כאלו פשוט גבוהות יותר. במילים אחרות – הם מרשים לעצמם להצדיק את הפעולות שלהם בצורה נחרצת יותר משום שהם מרגישים שהם מבינים מוסר יותר טוב מכל השאר, וזה כבר תחום די מסוכן.
גלידת וניל מכילה הפרשה אנאלית של בונה?
אוקיי, רגע, נסביר: לפי וויקיפדיה, החומר קסטוריום היא הפרשה נוזלית שומנית בצבע חום כהה שמדיפה ריח עז ומופקת בבלוטה של הבונה הקנדי והבונה האירופי, הממוקמת באזור פי הטבעת שלו ומשמשת אותו לצורך טיפוח פרוותו וסימון טריטוריה. לפני כמה שנים נפוצו שמועות כי תעשיית המזון משתמשת בקסטוריום תחת הסיווג "חומר טעם טבעי" כדי להפיק טעמים של וניל, פטל, תות ועוד. כמו כן נטען כי תעשיית הבשמים מחדירה אותו לתמציות כמו שאנל וז'יבנשי כדי ליצור ריח חזק יותר.
בשנת 2007 פורסם במגזין International Journal of Toxicology מחקר שחשף בפני העולם את קיומו של קסטוריום, טען שנעשה בו שימוש כבר לפחות 80 שנים, ואף ציין כי בארגון המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) מודעים לקיומו ואף מאשרים בו את השימוש וטוענים כי הוא אינו מסוכן לבריאות.
אלא שבמציאות, החומר הזה יקר מאוד לשימוש – כ-70 דולר עבור 400 גרם – מה שהופך את השימוש בו ללא כלכלי עבור חברות המזון. ומעבר לזה – בשנת 2011 פנה ארגון ה-" Vegetarian Resource Group" לשלל חברות ומפעלים גדולים בארה"ב ודרש לדעת האם כך הדבר. כולם החזירו בדיוק את אותה התשובה – "לא". ובנוסף לכל זה, מנהל התרופות האמריקאי אסר מאז על שימוש בקסטוריום.