יש מילה אחת שיכולה לתאר את מיכל גלר - לביאה. גלר היא אם ל-7 ילדים, ובימים אלה, היא מתמודדת עם מציאות כמעט בלתי נתפסת – בעלה ו-4 בניה הלוחמים גויסו למלחמה ואחד מהם נפצע בעזה. בתוך כך, הבת שלה מתמודדת עם נכות קשה עקב מחלת הסרטן שממנה היא מחלימה וגם בית המשפחה שברמת הגולן נמצא בקו האש בצפון. למרות הכל, בראיון ל-mako בריאות היא נשמעת אופטימית מתמיד.

על פציעתו של הבן, גלעד, לוחם בגדוד שקד של גבעתי, התבשרה לפני כחודש, בזמן שהיא נאבקת לגייס תרומות עבור ניתוח שיעזור לבתה בת ה-16, רעיה, שמתקשה ללכת בעקבות טיפולים בסרטן העצמות מסוג אוסטאוסרקומה שאיתו התמודדה כשנתיים. גלר מספרת שהוא נפצע מרסיסים, טופל בברזילי, אח"כ בתל השומר וכרגע הוא עובר תהליך של שיקום. "ב-9 באוקטובר היינו אמורים לצאת בקמפיין תרומות לקראת ניתוח לרעיה, אבל אז בדיוק מלחמה פרצה, בעלי והבנים גויסו ונשארתי כמעט לבד", היא מספרת.

"בימים אלה הוא משתקם, ואני יכולה לחזור להתמקד ברעיה. היא עברה המון טיפולים שונים כולל טיפולים כימותרפיים וביולוגיים. הם אומנם הצילו לה את החיים אבל גרמו לנכות קשה ברגל. כרגע היא לא יכולה לקפל את המפרקים ולכן היא נאלצת לגרור אותה. מעבר לעובדה שזה גורם לכאבי תופת, אופן ההתניידות שלה גורם לנזק משני על עמוד השדרה שלה.

מיכל ורעיה (צילום: איתי דגן )
מיכל ורעיה גלר. אופטימיות היא שם המשחק|צילום: איתי דגן

הניתוח שרעיה צריכה לעבור קיים רק בארה"ב ועלותו, שכוללת גם צרכים נלווים כמו שהייה וטיסות רפואיות, היא כ-4 מילון ₪. עד כה הצליחה המשפחה לגייס כ-2,700 ₪ ולכן כל תרומה יכולה לסייע.

"רעיה היא ילדה אופטימית וחייכנית, אבל כיום היא לא יכולה לצאת מהבית וזה קצת צובט בלב. היא רוצה ללכת לטיולים, לרקוד ולעשות את כל מה שבני גילה עושים. אנחנו נעשה את כל מה שצריך כדי לעזור לה להגשים את החלום הבסיסי הזה. היא עברה שנתיים מאוד מאתגרות, שבהן פספסה תקופת נעורים יפה, אבל אנחנו משפחה חזקה ואין לי ספק שנצליח לעבור גם את זה".

מיכל, מאיפה הכוחות?

"אני תמיד אומרת שכשמישהו מתמודד עם אתגרים בחיים, הוא מקבל איתם גם שק של כוחות. אנחנו לקחנו את השק הזה בשתי הידיים ובחרנו לעבור את המסע הזה בהומור, עד כמה שניתן. אנחנו לא בוכים אלא פועלים. בעוד כמה ימים אנחנו צפויים לטוס לארה"ב כדי להתחיל בתהליך הברור לקראת הניתוח, והכנו לרעיה שלט "בדרך למוסך', אני יודעת שזה משהו שיגרום לה לחייך. ממש כמו המלחמה בארץ – לא בחרנו את המלחמה שלנו, אבל אין לנו ספק שצריך לנצח בה". לתרומות