האם גזענות היא מחלת נפש? השאלה הזאת מעסיקה כבר שנים מומחים מתחום בריאות הנפש. מאמר שפורסם לאחרונה במגזין האינטרנטי JSTOR Daily עסק בשחקן פוטבול לבן שתועד בווידאו כשהוא מתבטא באמירות גזעניות. לטענתו, התייעץ עם אנשי מקצוע כדי שיעזרו לו להבין מה הוביל אותו לאמירת דברים הפוגעניים והודה שהחל בתהליך ריפוי.


על פי הסוציולוג ג'יימס מ. תומס, זהו אינו המפורסם הראשון שתירץ את ההתנהגות הגזענית שלו כבעיה של בריאות הנפש. ב-1969 קבוצה של פסיכיאטרים שחורים קראה לאגודת הפסיכיאטרים האמריקאית להכיר בכך שגזענות היא "בעיית בריאות הנפש הגדולה במדינה". האגודה סירבה להגדיר גזענות כהפרעה. תומס טוען שכדי שהתנהגות מסויימת תחשב למחלת נפש היא צריכה לחרוג מהתנהגות נורמטיבית, בעוד שבקרב אמריקאים לבנים גזענות הייתה באותה תקופה לגמרי נורמלית.


במהלך השנים, אנשי אקדמיה ניסו לגבש אבחון לזיהוי וטיפול בגזענות. היו שטענו שגזענים סובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, והיו כאלה שסברו שגזענות היא למעשה התמכרות לכוח ולשליטה חברתית. "זה נושא מאד מורכב ובעייתי" אומר דוקטור אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר מומחה, מנהל קליניקה פרטית בראשון לציון. "אני מכיר את התופעה שמנסה להגדיר התנהגות גזענית כהפרעה רפואית נפשית. איסלמופוביה למשל הוא פחד מאנשים מוסלמים שהוגדר קלינית במחקרים מסוימים באירופה ובארה"ב. פסיכיאטרים במאה ה-19 החזיקו בדעה שלהיות שחור זה סוג של בעיה רפואית. דוקטור בנג'מין ראש שנחשב לאבי הפסיכיאטריה חשב שעור שחור זה סוג של מחלת עור. עבדים שחורים שברחו נחשבו לחולי נפש, כי היו חריגים ולא קיבלו את כללי העבדות. יש בעיה בהגדרה של גזענות כהפרעה נפשית, כי ברגע שאתה אומר את זה אתה מוריד אחריות מהאדם על המעשים והדעות שלו, ומאבחן אותם כבעיה קלינית. כלומר - הוא חולה, ובגלל זה הוא מרגיש כך, ולא מפני שהוא מחזיק באמונה שלילית לא נכונה ולא מוסרית. באופן דומה, אנחנו נוטים להגיד על רוצחים שהם חולים, אבל רובם המכריע של הרוצחים לא היו חולי נפש".


אז מה שאתה אומר בעצם זה שהיטלר היה שפוי?

"נחדד את זה: יש הפרעה פסיכוטית שפוגעת ביכולת השיפוט והתובנה, כמו למשל אצל אנשים שמתמודדים עם מחלות נפש כמו סכיזופרניה, או אנשים הפועלים תחת השפעת סמים, לעומת מה שנקרא 'הפרעת אישיות דיסוציאלית'. Dissocial personality disorder (פסיכופטים בלשון העם). ההגדרה האישיותית של פסיכופטים לא נוגעת לגזענות אלא לאופי ההתנהגות שלהם. אלה אנשים חסרי אמפתיה או מודעות לסבל של אחרים המסוגלים לנקוט פעולות של פגיעה באחרים, ללא בעיות מצפוניות. אם למשל יעשו אבחון פסיכיאטרי לחלק גדול מהאסירים בבתי הכלא שמרצים את עונשם על עברות קשות, יגלו שהם סובלים ברמה כזאת או אחרת מהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. אחת הסברות לכך היא שיש להם בסיס גנטי וכנראה גם בסיס ביולוגי של פגיעה במרכזי מוח שאחראים לביטוי של רגשות ומצפון. לרוב מדובר באנשים שעברו ילדות טראומטית, חוו הזנחה, או שהיו בעצמם קורבן אלימות ונעשו בעצמם אלימים ופסיכופטים".

מהומות בארה
המחאה בעקבות השוטר האמריקאי שחנק אדם שחור|עיבוד: צילום מסך מתוך ווטסאפ


ונחזור לגזענות.

"גזענות זו בעצם קביעה שאומרת שבני אדם שונים אחד מהשני בהתאם למוצא האתני שלהם, וההבדל האתני בין בני אדם מסמל וקובע את ההתנהגות ואת היכולות שלהם. יש הרבה סוגים של גזענות – למשל גזענות בין אישית שיכולה להתבטא כלפי מישהו שמשרת אותך במכולת, מישהו שפוגשים בלימודים או בדייט. יש גזענות בין מסגרות ומוסדות, שטבועה במהלכים של מוסדות בתוך הכללים שלהם. בארה"ב למשל, גזענות במשטרה נגד שחורים זה נושא מאד חם, בארץ מדברים על היחס של המשטרה לאתיופים, ולערבים. גזענות יכולה להיות גם מוסדים ולהתרחש למשל בבתי חולים, ולהתבטא בהפרדה בין יולדות ערביות ויהודיות. יש גזענות סיסטמית שזאת גזענות של כלל החברה והמדינה. המדינה עצמה קובעת כללים וחוקים שמפלים בני אדם על פי מוצאם. רואים את זה כמובן בהיסטוריה העצובה של העם היהודי, ורואים את זה בארה"ב ביחס לשחורים. גזענות, עם כל הצער, היא חלק משמעותי מההיסטוריה והחברה האנושית עד היום. לכן אני חושב שדווקא כשמדובר בגזענות לא צריך לתת לזה כותרת של הפרעה נפשית, אלא להתייחס לעניין כאל תהליך או כמגמה שלילית. מובן שבני אדם צריכים להתייחס אליה באומץ בפתיחות ובהתמודדות, ולהחליט שאין לזה מקום בחברה אנושית מתוקנת".


אולי גזענות בעצם נובעת מהצורך של אנשים מסוימים להרגיש עליונים?

"לדעתי גזענות מגיעה מתוך מגמה אנושית של התייחסות לבני אדם כקבוצה. אנחנו התפתחנו כיצורים חברתיים. בני אדם זיהו את עצמם כחלק מקבוצה. הקבוצה הראשונית היא המשפחה, אחר כך הקהילה, השבט, המדינה, הלאום, דת. בני אדם יצרו קבוצות חברתיות שונות כי הם יצורים חברתיים שמחפשים מכנה משותף עם בני אדם אחרים. זה חלק מה-DNA האנושי. כשזה קורה, ואנחנו מזהים מולנו מישהו שהוא לא מ'הקבוצה' שלנו כמעט באופן אוטומטי מתייחסים אליו אחרת. כשאנחנו מזהים קבוצה שונה אנחנו באופן אוטומטי חושבים על ההבדלים בינינו, ומכאן קצרה הדרך לומר שהם פחות טובים מאתנו או שהם נגדנו כי הם שונים מאתנו. זאת התנהגות בסיסית מוכרת בכל העולם בכל התרבויות, אך אי אפשר לקרוא לזה הפרעה. האתוס המודרני של חברה אוניברסלית עם שיווין של מין, דת וגזע החל במאתיים השנה האחרונות. לפני זה, כל אחד היה בתוך קבוצה שלו, וההיסטוריה מלאה במלחמות בין קבוצות בין עמים בין דתות. גזענות היא למעשה המשך של המגמות הטבעיות שהתרחשו בחברה האנושית, שבעצם הולכות לכיוון שלילי, של הדרה, אלימות או קיפוח. צריך אומץ קוגניטיבי ומוסרי כדי להתנגד לגזענות. אדם צריך לומר לעצמו 'אני יוצא מהקבוצה שלי', ואני רוצה להכיר קבוצות אחרות ולהיות שווה בכל הקבוצות".