בדיקות מעבדה הן חלק משמעותי מעולם הרפואה. הן מעניקות לרופא אינדיקציות חשובות לגבי המצב הבריאותי של המטופל ומאפשרות לאסוף מידע על מצבו, לאתר חוסרים ולאבחן מחלות. בשורה תחתונה, הן מאפשרות להעניק לו את הטיפול הטוב והמתאים ביותר למצבו.
ישנם סוגים רבים של בדיקות מעבדה, הכוללים פרמטרים ומדדים שונים שנחוצים לשם אבחון ואיתור מקור המחלה. ערכי הנורמה בקרב ילדים שונים באופן משמעותי מערכי הנורמה של מבוגרים. השוני מתבטא גם בין בנים לבנות ובין תינוקות לפגים. ערכי המינימום והמקסימום לפעמים משתנים לפי מעבדות שונות. לפעמים בדיקה אחת עם תוצאה דומה, שיכולה להיות תקינה אצל ילד אחד, אינה תקינה אצל חברו מסיבות שונות (מסת שריר שונה, מחלות רקע וכו'). לכן, בהקשר זה, ברפואת ילדים חשוב להבין את קונטקסט הבדיקה.
חשוב מאוד להבהיר: בדיקות מעבדה הן תמיד בדיקות עזר. כלומר, יש לשייך את תשובת בדיקות המעבדה לשאלה הקלינית של הרופא. עם זאת, אין להתייחס לבדיקות אלה כסממן יחיד של מחלה או להפך - בריאות. לצורך העניין, ישנם ילדים שחולים במחלות קשות, שבדיקות המעבדה שלהם תקינות לחלוטין. לעומת זאת, ובחלק מהמקרים, בדיקות מעבדה נמצאות כלא תקינות, אך אין לכך השלכות מעשיות וטיפוליות על הילד מכיוון שאין לו תלונות הקשורות אליהן.
בכל מקרה, ראשית חשוב להבין מדוע נלקחת בדיקת הדם. לדוגמה בספירת דם – האם מדובר למשל בילד חיוור עם קשיים בביצוע מאמצים שאוכל מעט? במקרה כזה למשל, ישנה משמעות לערך ההמוגלובין. מצד שני, בזמן מחלת חום, ההמוגלובין עשוי להיות נמוך, ואין להסיק מכך באופן כללי על כך שהילד סובל מרמה נמוכה של המוגלובין גם בזמן בריאות.
יתרה מכך, חשוב לזכור שבקרב ילדים לא תמיד נטילת הדם היא עניין פשוט. בחלק מהמצבים גם קושי במציאת וריד או תזוזה של הילד, עלולים להשפיע על התוצאות שלא בהכרח יהיו אמינות, ובמקרים כאלה לעיתים יש לשוב על הבדיקה.
ספירת דם: מה אומר כל אחד מהערכים?
בדיקות המעבדה הנפוצות והראשונות בטבלת הבדיקות הן בדיקות הדם, והבסיסית שבהן היא ספירת דם. במהלכה, בוחנים את מרכיבי הדם השונים ואת החלק היחסי שלהם מתוך כלל הדם הנבדק. יש כמה דוגמאות לפרמטרים שערכי הייחוס שלהם שונה אצל ילדים, וכדאי להכיר אותם.
כדוריות דם אדומות RBC: אלה אחראיות על נשיאת החמצן אל כל תאי הגוף וסילוק פחמן דו-חמצני מהן.
ערכים תקינים: ילוד: 6.6-4, גיל חודש: 5.4-3, גיל 8: 5.2-4, מגיל 12: 5.3-4.5.
MCV - הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה.
ערכים תקינים: לידה: 121-95, גיל 5 חודשים: 86-70, מגיל שנתיים: 95-77.
אנמיה (המוגלובין נמוך, מפורט בהמשך), MCV נמוך, עלול להצביע על חוסר-ברזל (על שלל סיבותיו), כאחת מהסיבות להמוגלובין הנמוך. MCV גבוה מדי, עלול להצביע על מחלות מסוגים שונים, למשל על חסר ב-B12.
WBC - תאי דם לבנים: מדד גבוה שלהם מעיד על מצב של דלקת ופעילות חיסונית, ומדד נמוך - על חסר חיסוני. אצל תינוקות טווח ערכי הנורמה שונה מזה של ילד בוגר.
ערכים תקינים: ילוד: 30,000-9,000 ילדים בני חודש: 15,000-5,000, בני 8: 13,500-4,500 מגיל 14: 11,000-4,500.
חשוב לזכור שגם ערך נמוך מהנורמה וגם ערך גבוה מהנורמה יכולים להצביע על זיהום, אולם לא בהכרח על מקור הזיהום (חיידקי או ויראלי). בתוך הכדוריות הלבנות, ישנו תת-סוג שנקרא נויטרופילים (NEUT/ANC), שרמה גבוהה שלהם, בעיקר מעל 10,000 יכולה להעיד בסבירות גבוהה יחסית על זיהום חיידקי. חשוב לזכור שיש סיבות נוספות לעליית WBC מלבד זיהומים. סיבה חשובה היא הקאות מרובות, שיכולה לגרום למספר גבוה של WBC, לכן כפי שנכתב קודם, יש להבין מה מצב הילד ומהי השאלה הקלינית שבגינה נלקחו הבדיקות.
המוגלובין - HB: מרכיב בתוך הכדורית האדומה, האחראי על קשירה ושחרור של חמצן. רמת ההמוגלובין אצל תינוק שזה עתה נולד גבוה מאוד יחסית ומתחילה לרדת במהלך הימים הראשונים עד שמתייצבת.
ערכים תקינים: ילוד: 14.5-22.5, בני חודשיים: 9-14, בני 6 שנים: 15.5-11.5, מגיל 12: בנות – 16-12, בנים - 17.5-13.5.
מצב של המוגלובין מתחת לנורמה נקרא אנמיה. לאנמיה סיבות רבות ומגוונות, ועליה יש לדון עם רופא הילדים שלכם. האנמיה הנפוצה היא מסוג חוסר ברזל על שלל סיבותיו (חוסר אכילה מספקת של ברזל, תת-ספיגה של ברזל במעי, דימום או איבוד דם במערכת העיכול). רמה גבוהה מדי של המוגלובין אינה שכיחה, ויכולה להעיד בילדים בריאים על התייבשות או על מצבים רפואיים נוספים.
טסיות PLT: אחראיות על אחד השלבים בתהליך המורכב של קרישת הדם. אצל תינוקות, בעיקר בימים הראשונים לחיים, יש חסר בשלות יחסי של מערכת הקרישה. בגיל ינקות השכיחות להיווצרות קרישים היא הגבוהה ביותר. בעיה זו נובעת לא רק עקב מערכת הקרישה של התינוק אלה עקב גורמים נוספים כמו ההמוגלובין הגבוה שלו אשר גורם לצמיגות הדם.
ערכים תקינים לרוב נעים בין 45,0000-15,0000. ערכים נמוכים מאוד (אלפים בודדים) עלולים לגרום לדימומים ספונטניים (חוסר יכולת ליצור קריש דם) ומדובר במצב מסוכן ומטריד. במקרים רבים בזמן זיהומים רמת הטסיות יכולה להיות נמוכה מהנורמה או גבוהה מהנורמה. לרוב אין לכך משמעות, אך בכל זאת כדאי לשאול את הרופא שהורה על הבדיקה, אם הערך הספציפי שהופיע מצריך הערכה או בירור נוסף.
המטוקריט - HCT: מדד של נפח כדוריות הדם האדומות בתוך כלל נוזל הדם.
ערכים תקינים: ילוד: 44%-70%, גיל חודשיים: 28%-42%, גיל 8: 35%-45%, מגיל 12: גברים - 37-49%.
הכותבים הם: זינאב חמדאן מצוות המעבדה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית; וד"ר שי ארליך, רופא בכיר במחלקת אשפוז יום בשניידר.