אחרי שנים של ספקולציות שונות לגביה, לפני מספר ימים התראיינה ג'ניפר אניסטון למגזין היופי "Allure" וסיפרה על ההפריות החוץ גופיות שעברה ועל הניסיונות הכושלים להיכנס להיריון. "כל השנים נלחמתי. עברתי הפריה חוץ גופית, קיימתי יחסי מין ואפילו ניסיתי לשתות תה סיני, עשיתי הכל". כיום, היא מבינה שלו רק הייתה נוהגת באופן שונה, ייתכן שיכלה להימנע ממסע התלאות הזה."הייתי נותנת הכל כדי שמישהו היה אומר לי 'תעשי לעצמך טובה, תקפיאי  את הביציות שלך", הודתה בכאב הכוכבת בת ה-53. "אבל בזמנו פשוט לא חשבתי על זה – והנה אני היום. הרכבת כבר נסעה".  

אניסטון נגעה בנקודה כאובה במיוחד עבור נשים רבות שהיו מעוניינות לעצור את הזמן, כדי לתעתע בשעון הביולוגי ולזכות להפוך לאימהות באחד הימים. כיום, הקפאת ביציות, היא אופציה זמינה שמאפשרת לעשות את זה במובן מסוים. איך זה בדיוק עובד?  

"כל אישה נולדת עם כמיליון-שני מיליון ביציות. בגיל קבלת הוסת נותרות כ-400,000 מהן, ומתוכן רק כ-400 יגיעו לכלל ביוץ" מסבירה דר ענת הרשקו קלמנט, מנהלת יחידת היחידה לפריון והפרייה חוץ גופית ב"הדסה הר הצופים"; "המאגר הזה פוחת עם השנים וגם איכות הביציות נפגעת – עובדה שמובילה לקשיים בהשגת הריון בגיל מבוגר ומאידך לעלייה בסיכון להפרעות כרומוזומליות בעובר. למעשה, כדי לקבל הריון תקין, לאישה יש חלון הזדמנויות מוגבל לביצוע המשימה ההולך ונסגר לאחר גיל 40".

ד"ר הרשקו מספרת כי בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית במספר הנשים המתעניינות בתהליך הקפאת הביציות, כלומר שאיבה של מספר ביציות בעזרת טיפולי הפרייה ייעודיים והקפאתן למועד שבו האישה מעוניינת לעשות בהן שימוש. בדקנו איתה את כל מה שחשוב לדעת בנושא.

ג'ניפר אניסטון לוהטת (צילום: @mrchrismcmillan, instagram)
אמנם נראית בת 30, אבל השעון הביולוגי לא מתחשב|צילום: @mrchrismcmillan, instagram

לא רק בגין נסיבות רפואיות: מי זכאית כיום להקפיא ביציות?

עד לשנת 2011, התהליך נועד בלעדית עבור נשים שחלו בסרטן, שבעטיו נאלצו לעבור טיפולים שעלולים היו לפגוע בפוריותן. שאיבת הביציות במקרים אלה נועדה להבטיח את סיכוייהן להרות בעתיד, לאחר שיחלימו.
החל מאותה שנה, נפתחה האופציה הזאת גם לטובת נשים שהחליטו לשמר ביציות על רקע חברתי, בין שלא מצאו את בן הזוג המתאים ובין שהעדיפו לדחות את ההורות לטובת קריירה וכד'. בניגוד לנשים שזכאיות לטיפול על רקע מחלה וזכאיות לשאיבה ממומנת, אלה המעוניינות לבצע את התהליך על רקע חברתי נושאות בתשלום מלא.

כיום החוק מאפשר שמירת ביציות עבור נשים שמלאו להן 30 אך לא עברו את גיל 41. "חשוב לציין שמספר הביציות הנדרשות לשאיבה משתנה בהתאם לגיל האישה", מסבירה ד"ר הרשקו; "ככל שהגיל עולה, נדרש לשאוב יותר ביציות כיוון שאיכותן יורדת עם השנים ולכן באופן סטטיסטי קשה יותר להגיע להריון תקין ככל שהגיל מתקדם".

האם השאיבה מבטיחה אימהות?

"לא, וזה עניין שחשוב לציין. באף שלב לא ניתן להבטיח קליטה וודאית של הריון, על אף ביצוע התהליך, וגם לא ניתן להבטיח שבסוף ייוולד תינוק בריא. למרות זאת, חשוב לזכור שעובדות אלה נכונות גם לגבי מי שמנסה להיכנס להריון באופן טבעי, ובדרך כלל לנשים שעוברות את התהליך לפני גיל 35 יש סיכוי מצוין להרות". 

החלטת להקפיא ביציות? הנה שלבי התהליך

1. הערכת רזרבה שחלתית: בשלב זה תתבקשי להיפגש עם רופא הפריון, שיעריך בהתאם לבדיקות אולטרסאונד ומדדים מעבדתיים את כמות הביציות שניתן יהיה לשאוב בפעולה. לעיתים מדובר במהלך שגורם לנשים להבין שאין להן בעצם די זמן כפי שחשבו. לאחר הערכה זו, גם הרופא יוכל להמליץ על טיפול תרופתי תומך שמתאים למצב.

2. בדיקות קדם הריון: בשלב זה יבדקו אם אינך נשאית מחלות כגון איידס או הפטיטיס (צהבת). בדיקות אלה מתחייבות מכל אישה הפונה ליחידה להפריה חוץ גופית.

3. בדיקות סקר גנטי: שלב זה נועד לבדוק שאינך נשאית של מחלות גנטיות שעלולות לעבור לעובר.


4. בדיקה גינקולוגית: חשוב שתעברי בדיקה על ידי גינקולוג וכן בדיקת שד אצל כירורג. זאת על מנת להבטיח כי אינך עוברת טיפול במצב של מחלה קיימת בשד או בשחלה, המחייבת טיפול לפני פעולה אלקטיבית כמו שאיבת ביציות.

5. מתחילים: בשלב זה, תעברי טיפול "גריית יתר", לעידוד ייצור ביציות ולאחר מספר ימי הזרקת הורמונים תעברי את תהליך השאיבה – לרוב בהרדמה מלאה.

6. הערכת המשך הטיפול: לאחר ספירת כמות הביציות שאיתן "אפשר לעבוד", יוחלט האם מומלץ לבצע מחזור נוסף של שאיבה או שכדאי להמתין. לרוב יומלץ על חודש הפסקה בין טיפול לטיפול על מנת לאפשר מנוחה מנטלית וגופנית.

מה הלאה?

בשלב זה מקפיאים את הביציות והאישה יכולה להחליט מתי היא רוצה להשתמש בהן ובאיזה אופן. בעוד שנשים מסוימות יבחרו להיעזר בזרע של בן הזוג, אחרות יבחרו בזרע מתרומה.

אגב, הביציות לרוב מוקפאות בקבוצות, ולכן לאחר שהופשרו אפשר להשתמש שוב באלה שהופרו ולא הוחזרו: "באופן חוקי, המטופלת יכולה להשתמש בביציות שהקפיאה עד גיל 54, אך כדאי כמובן להימנע מהריון בגילים מבוגרים אלו ולקבל החלטה עוד קודם", מבהירה ד"ר הרשקו.

 

אישה עובדת (צילום: Shutterstock)
נשות קריירה יכולות לתזמן את ההורות|צילום: Shutterstock

מחיר ההקפאה: הסיכונים הבריאותיים והעלויות

האם שאיבת ביציות מסכנת את הבריאות? התשובה אינה חד משמעית, שכן לא נמצאה הוכחה לכך שהטיפולים גורמים לסיכון בריאותי ארוך טווח. "חשוב לזכור שנשים עם הפרעת ביוץ המתקשות להיכנס להריון ידועות כבעלות סיכון מוגבר לסרטן השחלה מעצם הבעיה הבסיסית שלהן. כלומר, יש מצבי אי פריון מסוימים שכרוכים בסיכון מוגבר לסרטן ללא קשר לטיפולים, ומאוד קשה לבודד את זה" מסבירה ד"ר הרשקו; "גם מחקרים שכן הצביעו על קורלציה כלשהי הראו קשר מאוד חלש יחסית, ולכן לא נראה שיש מקום לדאגה כל עוד זה נעשה בהתייעצות ובכמות המומלצת. מעבר לכך, יש סיבוכים נדירים שקשורים לפעולה עצמה של השאיבה, למשל דימום המצריך מנות דם, אבל זה מאוד נדיר. גם ההרדמה המלאה עלולה לסכן באופן תאורטי, אבל גם במקרה הזה לא מדובר במשהו שכיח".

שורה תחתונה - ממליצים להקפיא ביציות?

"הייתי אומרת שללא ספק מדובר במהפכה חשיבתית ובתולדה של דחיית גיל הפוריות כתוצאה מתהליכים חברתיים.כיום, הודות לטכנולוגיה ולהבנה החברתית, מתאפשר לשמחתי קידום העניין המסייע לנשים רבות להפוך לאימהות במסלול מעט שונה", מסכמת ד"ר הרשקו.