מה גרם לך להיכנס לספורט?
"מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי ספורט. שיעורי ספורט, חוגי ריקוד ואקרובטיקה, כך שגדלתי לתוך זה. היה חשוב להורים שלי שאתנסה בחוגים שונים ושיהיה לנו תחביב. בצבא הייתי מדריכת ספורט, אחרי התואר הראשון המשכתי ללימודים בוינגייט. לי ולספורט יש מערכת יחסים עמידה ויציבה מאוד. זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי".
את תופסת את עצמך כבן אדם תחרותי?
"כן, אני אדם תחרותי במקומות הנכונים, ברמה הספורטיבית והנכונה לסיטואציה. אני חושבת שבספורט נכון שיהיה יצר תחרותי מהמקום המדרבן".
הייתה פעם שלקחת את עצמך מעבר לקצה במהלך אימון או תחרות?
"היה שלקחתי את עצמי לקצה. בצבא הייתי מדריכת כושר, במסגרת התפקיד היינו צריכות לעשות 'בוחן מסלול' והצד התחרותי שבי יצא. הגעתי לבוחן מורעלת, עיניים חדורות מטרה להסתער, נתתי את כל כולי ומעבר. כשסיימתי הקאתי את נשמתי, הגוף היה תשוש ומסוחרר. מאז למדתי להאט לפעמים".
לאיזה סוג אימון את מתחברת במיוחד ולאיזה פחות?
"סוגי האימון שאני מתחברת אליהם הם אימוני כוח, ריצה, פילאטיס מכשירים, חיטוב ואירובי. אימונים שמוציאים בהם הרבה אנרגיה והאדרנלין מורגש בגוף. האמת שקשה לי לחשוב על ספורט שאני פחות מתחברת כי אני באמת אוהבת הכל. אם יש אחד כזה שאני יכולה לחשוב עליו אז אולי יוגה, מתוך המקום שזה אימון שקט יותר ובדופק נמוך". 
איזה משפט את אומרת לתלמידים שלך כדי לדרבן אותם להמשיך לעבוד?
"במסגרת השיעור שאני מעבירה 'חושבים ספורטיבי' בבית הספר, חשוב לי לתת לילדים את תחושת המסוגלות וההצלחה במטרה לעלות את הביטחון והיכולת. תחושת המסוגלות נותנת לילדים הרבה כוח ואמונה בעצמם, זה בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. המשפט שאני חוזרת עליו הרבה ותמיד ונותנת אותו כדוגמה מעולם הספורט, הוא 'כדי להיות טוב יותר אני צריך להתמיד ולהתאמן'. אנחנו מוכיחים את המשפט בכל שיעור מחדש".
עד כמה את קשוחה איתם?
"אני לא דמות קשוחה, ההפך לגמרי. אני משתטה עם הילדים, מתאמנת, קופצת ורוקדת איתם יחד. השיעורים שלי שונים בתכלית משיעור בבית ספר. יש לי את הגבולות שלי והילדים מכירים אותם, יש לנו כללים ברורים. הילדים עסוקים ומגורים בזמן השיעור ולכן אני לא נתקלת הרבה בבעיות משמעת כאלה ואחרות, השיעור מורכב מפעילות קבוצתית בהם צריכים לשתף פעולה על מנת לצלוח אותה. הילדים חווים התמדה, הצלחה, לומדים את הכוח שבשיתוף פעולה ולומדים לפרגן ולעזור. הם יודעים טוב מכולנו - הם מרגשים אותי, בתפיסת המחשבה שלהם ובמסקנות שהם מגיעים אליהן בסוף השיעור".
אחת ולתמיד - מה יותר כיף, לאמן או להתאמן?
"וואו, זאת שאלה קשה. אני נהנית להתאמן אצל מאמנים שונים ולחוות סוגי אימון שונים, זה מעשיר אותי מאוד. אבל גם בלאמן יש סיפוק אדיר, במיוחד שאתה רואה שינוי מפעם לפעם, איך הגוף מתחזק, מתאסף ומתחטב". 
מה הטריק שלך להתמודד במצבי לחץ?
"אין לי טריק להתמודד במצבי לחץ, אבל כשאני נמצאת במצב כזה, האינסטינקט הראשוני שלי הוא לצאת לריצה, זה משחרר את הנפש. אני משתדלת לחשוב על הסיטואציה בפרופורציה לדברים גדולים אחרים ומזכירה לעצמי לנשום עמוק ולהירגע, בידיעה שהגוף והראש בסטרס ושיקול הדעת פחות מחודד".
מה ה"שיגעון" הקטן שרק החברים הקרובים שלך מכירים?
"השיגעון הקטן שלי הוא אקסטרים - טיפוס, צניחה, סנפלינג. פעולות שעושות לי פרפרים בבטן. השיגעון שרק הקרובים יודעים עליו -אני אשמור לעצמי".
מה תפריט התזונה שלך?
"תפריט התזונה שלי משתנה מיום ליום בהתאם ללו"ז שלי, בדרך כלל:
7:00 - שותה קפה, אבל לפני זה כוס מים - ממליצה לכולם, זה עושה פלאים בגוף.
10:00 - ארוחת בוקר - קוטג', ירקות, לחם מלא, ובוחרת בין טונה, ביצה קשה או טוסט.
14:00- ארוחת צהריים - אוכלת בבית (פחות בחוץ), ומגוונת בין אורז וקציצות, פסטה, דג או חזה עוף. כשאני לא בבית זה יכול להיות פלאפל או כריך, משהו שאני יכולה לאכול בדרכים.
אני מנשנשת תמיד אחר הצהריים - חטיף אנרגיה, פרי-שייק, במבה, עוגיות עבאדי.
21:00 - ארוחת ערב - סלט גדול וצבעוני עם מלא סוגי ירקות.
"אני מאוד אוהבת לאכול ולטעום, למרות שהתגובות שאני מקבלת בחוץ זה שאני לא אוכלת מספיק, אבל זה ממש לא נכון, אני אוכלת המון, זו הגנטיקה שלי ואורח החיים שלי. תזונה, כמו כל דבר בחיים, זה עניין של מינון, אפשר לאכול ולהנות מהכול, השאלה מה התדירות ומה הכמות". 
מה הארוחה שאת הכי משקיעה בה ביום?
"ארוחת הבוקר. גם כי זו הארוחה שאני מגיעה אליה עם הכי הרבה תיאבון וגם כי אני מרגישה שזו הארוחה שנותנת לי אנרגיה לכל היום".
על איזה קרייב מושחת במיוחד את לא מצליחה לוותר?
"הדבר המושחת שאני לא מצליחה לוותר עליו הוא גלידת בייגלה מלוח של "גולדה", אני משוגעת על זה. מעולם לא אמנע מעצמי את תענוגות החיים. מינון, כבר אמרתי, אני בעד לא להתנזר מדברים שאוהבים".
העצה הכי טובה שאימצת מהמאמן לחיים שלך.
"העצה הטובה והיעילה ביותר שמביאה תוצאות היא התמדה. התמדה ושוב התמדה. בכל נושא או תחום בחיים. אתה תצליח בכל - אם תתמיד. אין הטיפה חוצבת בסלע אלא מכוח התמדתה".
העצה הכי טובה שקיבלת מאחד התלמידים שלך.
"אני מקבלת כל יום את עצה הכי טובה מהילדים - וזה חיוך על הפנים, צחוק תמים ואהבה ללא תנאים". 
שלוש פעולות קטנות שאת עושה בשביל עצמך כל יום.
"הראשונה, מקלחת בבוקר, לא יכולה לצאת מהבית בלי. דבר שני, שיגרת טיפוח פנים - בוקר וערב. עד לפני שנה סבלתי מפצעונים, התחלתי סדרת טיפולים אצל עדי אוחנה שהיא קוסמת מבחינתי, לקחתי את זה ברצינות יתרה. גם במובן הזה - התמדתי, והתוצאות לא איחרו להגיע. ודבר אחרון, אני בוחרת בכל ערב פיג'מה אחרת שמתאימה למצב הרוח שלי, כך גם את הקרמים שאני מורחת על הגוף אחרי המקלחת של הערב. יש לי אהבה גדולה לריחות, קרמים ובשמים".
איך מצליחים לשלב זוגיות בשגרה עמוסה של קריירה ואימונים?
"החיים הוכיחו לי שוב ושוב, שלזוגיות טובה ובונה יש מקום גם בתוך לו"ז עמוס וצפוף. כשאוהבים חזק מהבטן ורוצים יש מקום להכל. בסופו של דבר חוזרים לאותו הבית והבחירה בידינו. לאכול יחד, לשבת לכוס יין, לפנק, להיכנס יחד לישון. אני לא חושבת ששגרה עמוסה וקריירה קשורה לזוגיות טובה".