הישמרו מחיזוקים: האם יש צורך לתגבר את מערכת החיסון?

קשה לפספס את ריבוי הכתבות על נגיף הקורונה, SARS-CoV-2 – נגיף שטייל כבר ביותר מדינות מפליקס הארנב. בעודו מתפשט, צצות להן כפטריות אחרי הגשם כתבות רבות בנושא נגיפים, הדבקות, חיסונים והיגיינה – חלקן מדעיות ומבוססות על מחקרים מהימנים וחלקן ניזונות משמועות וממידע שרק מתחזה למדעי. ארגון הבריאות העולמי (WHO) קורא לתופעה אינפודמיה: כמות עצומה של מידע שאת אמינותו צריך לברור ולבחון. כחלק מאותה אינפודמיה, ישנם לא מעט מדריכים אינטרנטיים המסבירים "כיצד ניתן לחזק את מערכת החיסון נגד הקורונה" וממליצים "להעביר את זה הלאה". כמו שנראה, יש להפעיל שיקול דעת ולעתים קרובות עדיף להתעלם מהם.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם? 

מערכת החיסון

נתחיל בבסיס: מהי מערכת החיסון, ולמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מנסים "לחזק אותה"? תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן מפני גורמים זרים התוקפים את גופנו, ובה בעת לשמור על שלמות הגוף. מולקולות ותאי חיסון שונים עובדים בשיתוף פעולה כדי לשמור על הגוף, גם במצב רגיעה וגם בזמן מחלה. ישנם תאים האחראים ללחוץ על "הגז" ומובילים להתקפה, ותאים או מצבים אחרים המאותתים ללחיצה על ה"בלמים" ולכניסה למצב של רגיעה. האיזון העדין הזה בין התקפה לסובלנות כלפי איברי גופנו או כלפי גורם זר הוא שמביא לחיסול מיידי של מחוללי מחלה, תוך פגיעה מינימלית בנו עצמנו.

במידה ואיזון זה מופר, ההרמוניה עלולה להישבר. כאשר מערכת החיסון מוחלשת, היא אינה מסוגלת לגייס את זרועותיה השונות כך שילחמו בצורה מיטבית בגורם הפוגע. הדבר עשוי להוביל לסרטן, ולהדבקות מרובות ונשנות במחוללי מחלה שונים, כמו חיידקים ונגיפים. חולים מדוכאי חיסון או הסובלים מכשל חיסוני עלולים לחלות בזיהומים אופורטוניסטיים, שנוצרים ממחוללי מחלה שבמצב נורמלי לא מזיקים, או בזיהומים שאדם בריא מתגבר עליהם ללא קושי רב.

ומה קורה אם האיזון מופר לכיוון השני ומערכת החיסון "מתחזקת" יתר על המידה? הדבר נקרא מחלה אוטואימונית או דלקת כרונית. כאמור, מערכת החיסון צריכה לדעת מתי לתקוף ומתי להפסיק. אם אין לה את המנגנון המסמן "עצור!" היא תמשיך לתקוף – מעין הילוך שישי בירידה בלי בלמים. גם אם מחולל המחלה כבר לא נמצא במערכת, או התא הסרטני הפוטנציאלי כבר סולק, היא תמשיך בשלה ותלחם במה שנשאר - ובכך תזרע הרס בגוף שלנו. במקרים אחרים היא עשויה לזהות רקמה בריאה של הגוף בתור 'פולשת' ולתקוף אותה וכך לגרום למחלה אוטואימונית. כמובן, אילו הם אינם מצבים רצויים ותקינים, והם עלולים לגרום לתסמינים קשים ואף למוות. חולים במחלות אוטואימוניות או בדלקות כרוניות מקבלים במקרים רבים תרופות מדכאות חיסון כדי לשלוט בתסמינים של המחלה ובהתקדמותה.

גם אלרגיה היא מקרה קלאסי של מערכת חיסון "חזקה" מדי. אנשים בעלי אלרגיות נוטים לפתח תגובה חיסונית נגד חומרים (או בשמם המקצועי 'אלרגנים') שאינם באמת מסוכנים, כמו בוטנים וחומרי מזון אחרים, אבקנים או עקיצות דבורים. במקרים חמורים אלרגיה עלולה להסתיים בשוק אנפילקטי, תגובה קשה ומסכנת חיים.

אם כך, מערכת החיסון, שתפקידה בין היתר לשמור עלינו מהסביבה החיצונית, יכולה לצאת מכלל שליטה. חזק יותר" הוא לא בהכרח "טוב יותר", מילת המפתח היא איזון. ישנם טיפולים שונים שמשחקים על אותו איזון דק. לדוגמה, סוגי סרטן מסוימים משתקים את תאי החיסון כדי שהאחרונים לא יתקפו אותם. טיפול אימונותרפי עובד על ידי ניתוק הקשר, והגברת היכולת של תאי החיסון לתקוף את תאי הסרטן באופן ספציפי ולסלקם מהגוף.

נו, אז מה עם הקורונה?

מתוך הבנתנו כי מערכת חיסון לא מאוזנת אינה אופטימלית, נדייק עתה את רצוננו – כדי להילחם בנגיפים ומחוללי מחלה אחרים נרצה שמערכת החיסון תעבוד בצורה מיטבית ומדויקת, בזמן ובמקום הנכונים. החדשות הטובות הן שבאופן טבעי ותקין היא עושה בדיוק את זה. הדרך הכי טובה לעזור לה היא פשוט "להיות בריאים", או במילים אחרות, לנקוט אורח חיים בריא.

מחקרים מראים כי תזונה בריאה ומאוזנת משפיעה לחיוב על מערכת החיסון. לדוגמה, לוויטמינים ולמינרלים שאנו צורכים ישנם תפקידים רבים והם נחוצים גם כדי לתמוך בפעילות החיסונית וכן על מנת לחזק את המחסומים האפיתליאליים שלנו (אותם תאים המפרידים בין הגוף שלנו לשאר הסביבה החיצונית). זה לא אומר שצריך למהר לקנות ויטמינים ותוספים שונים - תזונה מאוזנת הכוללת ירקות ופירות מכילה את המרכיבים שאנחנו צריכים, ומחקרים מראים שתוספים בדמות גלולות ויטמינים אינם מועילים ועלולים אפילו להזיק. כמו תזונה בריאה, גם פעילות גופנית בעצימות בינונית היא חלק אינטגרלי מאורח חיים בריא וכך גם תורמת למערכת החיסון. גם בבידוד לא חסרים אימונים מכוונים ודרכים יצירתיות להזיז את הגוף.

עוד על נגיף הקורונה:
>> בת 21 ללא מחלות רקע מתה מנגיף הקורונה
>> "היה להם רק את התסמין הזה ואז הם מתו"  

מרכיב נוסף המשפיע על מערכת החיסון הוא המצב הנפשי שלנו. המוליך העצבי דופמין, שקשור בין השאר למערכת הגמול ולתחושת הנאה, מחזק את ההתקפה החיסונית. לעומתו, לחץ נפשי לאורך זמן פוגע בה בצורה ניכרת. כדי לאזן קצת ממצאים עגומים אלה, נמצא גם כי צחוק משפיע על המנגנון המשולב של הורמונים ומערכת החיסון, ומוריד את רמות הקורטיזול, הורמון המופרש בזמני עקה (סטרס). אנחנו לא יודעים אם לצחוק יש השפעה כלשהי לטווח ארוך, אך הוא לפחות לזמן מה הוא עוזר להקל על הלחץ. אם כך, כנראה שהבדיחות שרצות על הקורונה הן דרך נחמדה ויעילה להפיג מתח ולהוריד את השפעתו השלילית על מערכת החיסון והבריאות הנפשית.

נוסף לכך, כדי לסגור מעגל, על מנת להוריד את הלחץ הנפשי, ובזמנים אלה של חוסר ודאות, כדאי תמיד לשים לב מיהו אותו מקור שאנו קוראים. בכתבה ב"בנגקוק פוסט" דווח כי 75 אחוזים מהידיעות במדיה החברתית התאילנדית כוזבות, וסביר להניח שהרשת הישראלית לא שונה בהרבה. כך שפעם הבאה שאנו קוראים פוסט "העתק הדבק" כלשהו, חשוב שנשים לב מהו מקורו ונשקול את עצותיו - לא רק כי חבל לעלות את לחץ הדם שלנו לחינם, אלא כדי לתת למערכת החיסון שלנו לעשות את עבודתה בנחת. 

האפליקציה של מגזין דוידסון בגוגל פליי או ב-App Store