היום מצוין ברחבי העולם יום המודעות הבינלאומי לגמגום. ניתן לשער שנתקלתם בעבר באדם עם גמגום, או לכל הפחות שמעתם על מנהיגים ומפורסמים אחרים שסבלו מזה. משה רבנו, המלך ג'ורג' השישי, אד שירן, המועמד לנשיאות ג'ו ביידן ואפילו מרילין מונרו.
אבל האם שאלתם את עצמכם פעם מה זה בעצם גמגום?
בישראל חיים כ-90,000 אנשים עם גמגום שמהווים כאחוז מכלל האוכלוסייה. עבור אותם אנשים קיים קושי בהשבת תשובה לשאלה פשוטה כמו "מה נשמע", על אחת כמה וכמה לנהל שיחה ארוכה. כפועל יוצא מכך, חלקם סובלים מבעיות בטחון ודימוי עצמי נמוך, שכן הם מעדיפים להתרחק ממצבי דיבור אותם הם חווים כקשים ולהימנע מסיטואציות חברתיות אותן הם חווים כמביכות.
הגמגום מתחיל להתפתח בדרך כלל בגילי 2-7 ואצל בודדים הוא אף יכול להופיע עד גיל 12 בערך. החדשות הטובות הן שטיפול מוקדם יותר, יכול להוביל להצלחה גבוהה יותר, שכן מספרם של אלו עם גמגום שמצליחים להפסיק לגמגם, גבוה יותר באופן משמעותי בגיל הרך (כ-80 אחוזים), ומתמעט ככל שהגמגום הופך לכרוני יותר.
נהוג להגדיר את הגמגום כהפרעת תקשורת בשטף הדיבור אשר מתבטאת במנעד רחב של צורות: חזרות על הברות ומילים, לחיצות על צלילים מסוימים ותקיעות באמצע מילים או משפטים. אולם תהיה זו הגדרה מעט מצומצמת.
כיום התיאוריה המקובלת היא שלאדם עם גמגום יש נטיה לגמגום. לעיתים זה כתוצאה מבעיה בתיאום מוטורי אוטומטי של כל הנחוץ לפעולה המורכבת של דיבור. לפי תיאוריה זו, הגמגום מתפרץ כאשר יש פער בין דרישות ויכולות, כאשר פער זה יכול להיווצר מסיבות שונות: מתחומים שפתיים, רגשיים, סביבתיים או פיזיולוגיים.
אצל ילד קטן למשל, הגורמים השפתיים יבואו לביטוי באופן שהשפה מתפתחת יותר מהר מהיכולות המוטוריות, או להפך - שיש איחור בשפה.
הגורמים הרגשייים יבואו לביטוי למשל בעקבות התחלה במסגרת לימוד חדשה ואפילו מעבר דירה למקום חדש.
הגורמים הסביבתיים הם לדוגמה הורה שמדבר מהר מאוד ומהווה מודל המקשה על הילד לדבר בקצב המותאם ליכולותיו.
הדוגמאות הללו אינן גורמים ראשוניים לגמגום אך ייתכן שהם גורמים שמסייעים לגמגום להתפרץ. כאשר נפתח פער בין דרישות ליכולות, האדם נדרש להפנות משאבים לסגירת הפער, וזה עלול להתבטא בנקודת התורפה, כלומר בשטף הדיבור.
טיפול בשני מישורים
במהלך טיפול בגמגום בגילים המבוגרים, אנו מוצאים שיפור של כ-60-70 אחוזים. לרוב לא נדבר על העלמות הגמגום, אלא על שיפור במדדי השטף והתקשורת וכן במדדים נפשיים-רגשיים שונים, כגון ההערכה העצמית או חרדה במצבי דיבור שונים.
כקלינאית תקשורת העוסקת שנים רבות בטיפול בגמגום נראה לי כי עלינו לראות את הגמגום כמורכב משני היבטים: הגלוי והסמוי.
בהיבט הגלוי של הגמגום, אנו כוללים את כל התופעות הנראות והנשמעות כלפי חוץ כגון: חזרות על הברות, היתקעויות, לחיצות על מנת להוציא קול, נשימות חטופות, מאומצות או קולניות, תנועות לוואי בפנים ובשאר חלקי הגוף ועוד. בהיבט הסמוי של הגמגום אנו כוללים רגשות, מחשבות והימנעויות.
רגשות
כוונתנו לרגשות המצוקה של המגמגם, המופיעים במצבי דיבור שונים, כגון: חרדה, מתח, לחץ, בושה וכדומה.
מחשבות
הן אלו שעוברות לו בראש כגון: "אם אגמגם יצחקו עליי", "יחשבו שאני מוזר", "עדיף לי לא לדבר עכשיו" וכדומה.
הימנעויות
הן אלו שנעשות במצבי דיבור הנחווים כקשים כלומר הן התנהגויות שהמגמגם רוצה לעשות אך נמנע ומוותר. כגון: דיבור עם בעלי סמכות, דיבור בטלפון, דיבור לפני קהל ועוד. הטיפול השלם יותר הוא זה שנותן מענה לשני האספקטים הללו.
לכל אדם עם גמגום יש תמהיל שונה של שני ההיבטים הללו: למשל, אצל אדם המגמגם באופן חמור בצד הגלוי; נתקע הרבה, חוזר הרבה, אך לא נמנע מלדבר ו"שם פס" על מה שחושבים - אצלו נתמקד בפן הגלוי של הדיבור – אופן הפקה יותר שוטף וקולח. ואילו מגמגם קל, שהשטף שלו גבוה וכמעט לא נתקע, אך מרגיש מאוד חרד במצבי דיבור שונים ואף נמנע מהם ככל הניתן, איתו יצטרכו לעבוד יותר בעזרת כלים מהתחום הרגשי (כגון טיפול CBT).
עוד בנושא ב-mako בריאות:
>> הילד המגמגם של היום – הוא זה שיפרוץ את הגבול מחר
היום, חמישי 22.10, מציינים ברחבי העולם וגם בישראל את יום המודעות הבינלאומי לגמגום. אמב"י – ארגון מגמגמים בישראל, יקיים מפגש זום מיוחד עם הקרנת הסרט "הגמגום היפה שלי", שתורגם במיוחד לעברית.
טיפולים משוכללים
בשנים האחרונות השתכללו והתפתחו אפשרויות רבות לטיפולים והתווספו גם הטיפולים המקוונים. באמצעות טיפול מקוון המטופל יכול לקבל מענה טיפולי הולם מכל מקום בארץ ובעולם, בכל נקודת זמן ובהתאמה ללוח הזמנים שלו ובלי לצאת מהבית. עובדה זו מקלה ביתר שאת על מתן הטיפול בתקופת הקורונה, שבה אנשים משתדלים למעט ככל האפשר יציאה מהבית. ואם כבר הזכרנו את הקורונה, ידוע גם שחרדה עלולה להוות גורם להחמרה בגמגום, ובתקופה כזו שהחרדה גוברת כדאי לשים לב אם הגמגום מתפתח או מחמיר בשל המצב.
חשוב להדגיש שהטיפול בגמגום משתנה מאדם לאדם ועשוי לארוך בין כמה חודשים לשנה. ניתן כיום לומר שבאמצעות טיפול נכון, התוצאות טובות ומאפשרות לנהל אורח חיים תקין. ההצלחה בטיפול תלויה גם במידת ההתמדה של המטופל ובעקביות התרגול.
באופן כללי יש טיפולים המתאימים יותר לגיל הרך ויש כאלו המתאימים יותר לגילי בית הספר או למבוגרים. כדי לתת למטופל את המענה הנכון והמדויק יידרש אבחון שבסופו ייקבע אופי הטיפול. חשוב לציין, שבניגוד לדעה הרווחת, ניתן לטפל בבעיה והיום יותר מתמיד הפתרון לה נגיש יותר ממה שנדמה.
מיכל מלין היא קלינאית תקשורת
* לרגל חודש המודעות לגמגום תערוך חברת נובוטוק הדסה סדרת הרצאות בעולם הגמגום מתוך מטרה לסייע ולהנגיש את הנושא