לגזור ולשמור: איך נדבקים בכל מיני מחלות?

אתם מתיישבים בטיסה ובמושב לידכם מישהו משתעל בטירוף? חדר ההמתנה של הרופא מלא באנשים חולים, התעטשויות וקינוחי אף? החורף עוד רגע נגמר, אבל השיעולים, השפעות והווירוסים עדיין כאן. יצאנו לבדוק עד כמה אנחנו מדביקים ונדבקים.

נתחיל עם השפעת, שמוכרת לכולנו היטב: חום גבוה שמלווה לא פעם בשיעולים, עיטושים, צמרמורות וכאבים בשרירים. "בשפעת אפשר להידבק בקלות במגע ברוק – עיטוש או שיעול למשל", אומר ד"ר יאן מיסקין, מומחה למחלות זיהומיות ורופא משפחה ממחוז ירושלים בשירותי בריאות כללית. ״במצב של שיעול או עיטוש יוצאים מהגוף הרבה חלקיקים מדבקים. מספיק שמישהו ישתעל בחלל סגור – למשל באוטובוס עם דלת סגורה – כדי שהחלקיקים יסתובבו באוויר וכך יגיעו לדרכי הנשימה של הסובבים את החולה״.

אבל בווירוס השפעת לא נדבקים רק כשהחלקיקים באוויר. כשהם נוחתים על משטח הם נשארים שם מוכנים להדבקה. ״אם מישהי נוגעת בטיפות המדביקות שנחתו על משטח מסוים, למשל כיסא, שולחן, טלפון או כף היד של המדביק, נגיד בזמן לחיצת יד, ואז נוגעת בדרכי הנשימה – היא תיחשף לנגיף״. לכל מחלה יש זמן הדבקה ודגירה שונה, ד״ר מיסקין מגלה לנו כי בשפעת יש תקופת דגירה שנעה בין יום אחד לארבעה, ושאנחנו יכולים להדביק את סביבתנו כבר מיום אחד לפני שאנחנו מפתחים את התסמינים. בשלושת הימים הראשונים למחלה שלנו אנחנו הכי מדבקים.

גם מחלות הילדים השונות עוברות דרך האוויר: הנגיפים של חצבת, אדמת, חזרת ואבעבועות רוח מגיעים דרך האוויר או המשטחים בהם נוגעות הטיפות שמופרשות בשיעול ועיטוש. לעומת שאר מחלות הילדים, באבעבועות רוח תוכלו להידבק גם במגע עם הפצעים העוריים. זמן הדגירה של אבעבועות רוח הוא כשבועיים והחולים במחלה מדביקים מיום או יומיים לפני הופעת הפריחה ועד שכל הנגעים יבשים לחלוטין. בן הדוד של אבעבועות הרוח, הרפס הפה, מדבק גם הוא באמצעות הנגעים: מגע עם ההפרשות של נגעי הפה הוא הגורם המדבק. תקופת הדגירה של הנגיף גם היא שבועיים וגם כאן החולים מדבקים מיום לפני הופעת הנגעים ועד שהם יבשים לחלוטין. אגב, כל הרפס עלול לחזור לאחר שלקיתם בו. כך למשל, שלבקת חוגרת היא חזרה של אבעבועות רוח.

גם באוויר וגם ביבשה

לעומת המחלות שעוברות באוויר, יש וירוסים שעוברים במגע, כמו הווירוס שגורם לדלקות עיניים. ״אנחנו נוגעים בעיניים ובפנים שלנו הרבה פעמים ביום, מבלי לשים לב אפילו, אז כשיש דלקת עיניים ואנחנו משפשפים את העין או נוגעים בהפרשת שלה – ואז נוגעים במשהו אחר – אנחנו בעצם מפזרים את הגורם לדלקת בכל מקום בו נגענו. ככה בעצם כל מי שייגע באותו חפץ יוכל להידבק ברגע שייגע בעיניים שלו."

אל הרשימה הנוגעת הזו מצטרף גם וירוס רוטה הגורם לשלשולים, הקאות או שניהם. ההעברה של הווירוס הזה מתרחשת כאשר אדם חולה נוגע בהפרשות שלו ולא מקפיד על רחיצת ידיים ואז נוגע במשטח מסוים,  כמו הידית של דלת השירותים. במקרה כזה, הווירוס נשאר על אותה ידית ויגיע לקורבן הבא שייגע בה. תקופת הדגירה אורכת כ-24 שעות והחולים נשארים מדבקים כשבעה ימים, כך שאם היה לכם וירוס בטן אבל אתם כבר מרגישים נפלא – יכול מאוד להיות שאתם עדיין מדבקים. אפשרות אחרת לקבלת וירוס בטן היא מגע עם מזון או מים מזוהמים. ״רואים התפרצויות כאלה באוכלוסיות סגורות כמו מעונות ילדים או אניות טיולים." מוסיף ד"ר מיסקין.

מחלות נוספות שמגיעות אלינו דרך המזון או המים הן מחלות מעיים כמו תולעים, דיזנטריה או טפילים. מחלות אלה מגיעות בדרך כלל כתוצאה ממגע עם מזון שלא נשמר כיאות או ממגע עם הפרשות. יש מקרים בהם המזון הוכן מבלי שהידיים נשטפו קודם לכן או על מקרים בהם אדם או חיה עשו את הצרכים שלהם על מזון, שלא נשטף כמו שצריך לפני ההכנה – למשל במקרה של חסה או עלים לסלט. ״אדם יכול לאכול ירק ואז תולעת תתביית לו במערכת העיכול״, מסביר ד״ר מיסקין.

אבל רגע לפני שאתם מתחילים למרוח אלכוג׳ל על כל החפצים שלכם ומפסיקים לפגוש אנשים, כדאי שתדעו שקל מאוד למנוע הדבקה. ״שטיפת ידיים לפני האוכל ואחרי השירותים תסייע במניעת הדבקות, כמו גם התחסנות מפני מחלות שונות״, מסביר ד״ר מיסקין. גם פתיחת חלון בבית מומלצת, כדי לאוורר את החדר ולאפשר כניסת אוויר נקי. ואם כבר חליתם, עדיף שתישארו בבית ולא תדביקו את הסביבה שלכם. ״הורה ששולח את הילד שלו לבית הספר, במקום שיתאושש בבית, עם חום ואקמול יכול להביא להידבקות של כיתה שלמה. חשוב שהורים יפנימו את הסכנה שבמנהג הזה״.

>> כך תפענחו את בדיקות הדם שלכם

עד כמה מדבק חדר ההמתנה של הרופא?

ואחרי שהבנתם שקצת קשה לא להידבק בכלום, אנחנו פונים אל המקום שאולי הכי מזוהם בעיננו, המקום שאין אחד מאתנו שלא פוחד להידבק בו במחלות של אחרים - חדר ההמתנה לרופא. ואכן, לד״ר מיסקין אין ממש חדשות טובות עבורכם. ״ברור שיש אנשים חולים בחדר המתנה לרופא, והמשמעות היא שאתם יכולים להיחשף לנגיפים שונים בזמן ההמתנה", הוא אומר."אבל חשוב לשים את הדברים בפרופורציה - בכל מקום יש חיידקים - גם בידית האחזיה בשירותים וגם באוטובוס".

אז נכון, אנחנו לא יכולים לשלוט בכל החיידקים האלה, אבל מה כן אפשר לעשות? בשתי מילים, לדייק ולהתרחק. ״אפשר להגיע בזמן לתור שלכם ואם יש צורך להמתין, לבקש מהפקיד במרפאה לקרוא לכם כשמגיע תורכם ובינתיים לחכות מחוץ לחדר ההמתנה".

ומה לגבי אזורי המשחקים במרפאות הילדים? האם שם יש סיכוי יותר גבוה להדבקה?

בנוסף, מזכיר לנו ד״ר מיסקין, שלא כל מי שנחשף לנגיף או חיידק מסוים מיד הופך לחולה: ״בשפעת, למשל, רק עשרה אחוזים מהאוכלוסייה נדבקת והעובדה שנחשפת למחלה לא אומרת שתידבק בה. ברוב המחלות זה תלוי במצב החיסוני שלך, ברמת החשיפה לנגיף הנוכחי, ברמת החשיפה לנגיפים בעבר ובנגיפים שהגוף כבר מכיר. בנוסף, פעוטות תמיד מכניסים את צעצועים שלהם לפה, כך שהדבקה יכולה לקרות גם בגן וגם במפגשים ביתיים בין פחות ילדים". 

>> וגם: דלקת ריאות אצל ילדים: איך מאבחנים ואיך מונעים?