כוויות הן חלק בלתי נפרד מהחוויה של ל"ג בעומר. לא משנה כמה ניזהר, תמיד יהיה מי שיבוא במגע עם איזה גחל סורר או חתיכת קרש שרק נראית כאילו הספיקה להתקרר. ברוב המקרים זה יסתיים בכווייה קלה – ואם זה אכן המקרה, אז הפתרון נמצא ממש בהישג ידכם, ככל הנראה עטוף בנייר כסף.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
כן, תפוחי האדמה שתכננתם לצלות בשלבי הסיום של המדורה הם פתרון זמין לטיפול בכוויות קלות. כמו בכל מקרה של כוויה, ראשית חשוב לשטוף היטב את האזור שנפגע במים זורמים (מים בלבד, לא קרח! וגם לא מים קרים מאוד, שעלולים להזיק עוד יותר לאזור הפגוע). לאחר השטיפה יוצרים רטייה מאולתרת מהקליפות של תפוחי האדמה שהורתחו מראש: פשוט מניחים אותן כך שהצד הפנימי של הקליפה בא במגע עם הכוויה. ניתן גם לחבוש את רטיית תפוח האדמה אל המקום הפגוע, אך בשום אופן לא ליצור לחץ על האזור – רק לוודא שיתקיים מגע מתמיד עם הצד הלח של הקליפה.
רטיית תפוח האדמה היא טיפול כל כך רווח לכוויות קלות שמנתחים פלסטיים בדקו אותה ומצאו שהיא יעילה יותר משימוש בגזה ייעודית לכוויות, כלומר גזה סטרילית עם חומר סיכוך: פרופ' מאנוהר חרירם קסוואני, מומחה לכוויות, פרסם כבר ב-1990 תוצאות מחקר שהצביע על יתרונות השיטה.
עוד ב-mako בריאות:
>> מרחה שמן ארומטי, השתזפה והתוצאות מצמררות
>> הדברים שאסור לחולי פסוריאזיס לאכול
>> שיגעון הכורכום: תרופת פלא או טרנד מסוכן?
מה בעצם עושה תפוח האדמה לכווייה? ראשית הוא מספק לה לחות. כמו שיודע כל מי שהכין פעם לביבות, בתפוחי אדמה אגורה כמות גדולה של לחות, שממשיכה להזין את האזור הפגוע לאורך זמן (עם זאת, במקרה שנוצרת תחושה של יובש או חימום של הקליפה, ההמלצה היא להסיר את הרטייה ולהחליף בחדשה). מומחים מעריכים שיתרון נוסף של תפוח האדמה הוא מרכיבים אנטי-בקטריאליים שמצויים בקליפה ומסייעים במניעת זיהומים.
גם מרפאים אלטרנטיביים ממליצים על מתווה הקרטושקה: באתר Learning Herbs, המוקדש לרוקחות צמחית, מציעים לגרד את תפוח האדמה בפומפייה ולהשתמש בעיסה כרטייה (גם כאן ניתן להשתמש בתחבושת שתפקידה רק להחזיק את הכל במקום). לתוצאות מיטביות מוצע להוסיף דבש לגרידת תפוח האדמה.
אגב, רופאים ומרפאים ממליצים להשתמש בדבש בפני עצמו לטיפול בכוויות, ולפחות מחקר אחד מצביע על כך שהוא אפילו יעיל יותר מתפוחי אדמה בהקשר הזה. אז קדימה, נא לשלב צנצנת אחת ברשימת המי-מביא-מה למדורה הבאה.