מלחמת חרבות ברזל הזכירה לכולנו (שוב) את העובדה שנשים הן כוח משמעותי בכל תחום – גם בצבא. כבר מעל חודש אלפי נשים בישראל מגויסות למילואים. הן רחוקות מהשגרה היום-יומית שלהן ומתמודדות עם סוגיות רפואיות החל משפשפות, דרך ווסת שמשבשת את סדר יומן ועד טיפול בחרדות.

ריכזתי עבורכן את חמש השאלות הנפוצות ביותר שהופנו אליי בחודש האחרון, וגם – את ההמלצה הרפואית הטובה והיעילה ביותר שתסייע להתמודד עם כל אחת מהן.

השאלה: אני לוחמת בשטחי כינוס, אמורה לקבל מחזור ומעוניינת לדחות אותו. מה ניתן לעשות?

התשובה: ובכן, ישנן מספר דרכים לדחות את הווסת –

  • אם את משתמשת בגלולות משולבות מהסוג שיש בו 21 כדורים בכל חפיסה, את יכולה לחבר חפיסות וליטול ברצף גלולות, בלי הפסקה. ניתן לחבר 3 חפיסות ואף יותר, לפי הצורך. אם את משתמשת בגלולות משולבות מהסוג של 28 כדורים בכל חבילה - בדקי אם יש שם מספר כדורים בצבע שונה. את יכולה לדחות את הווסת על ידי חיבור חפיסות, אבל רק אם תדלגי על הגלולות בעלות הצבע השונה. ניתן לחבר כך חפיסות לפי הצורך. ביציאה משטחי הלחימה - ניתן לחזור לנטילה רגילה.
  • אם אינך נוטלת גלולות ואינך משתמשת בהתקן הורמונלי – תוכלי לבקש מהרופא מרשם עבור כדורים לדחיית דימום הווסת. חשוב להתחיל ליטול אותם שלושה עד חמישה ימים לפי הדימום הצפוי, ואפשר ליטול את הכדור ברציפות בסה"כ עד 21 יום. באופן זה ניתן לדחות את הווסת בשבועיים-שלושה.

השאלה: אני בהיריון ובמסגרת התפקיד שלי נחשפתי למראות קשים, ואני חווה המון חרדה, לחץ ומתח וגם הפרעות שינה. אני חוששת ליטול תרופות שיפגעו בהיריון - מה לעשות?

התשובה: יש מגוון אפשרויות תרופתיות המותרות לשימוש בהיריון - החל מתרופות המבוססות על צמחים (למשל קלמנרבין), וגם תרופות הרגעה עם מרשם (למשל אלפרליד או קלונקס). חשוב להשתמש במינון האפקטיבי הנמוך ולמשך הזמן הקצר ביותר האפשרי. במקרה שנטלת תרופה ב-24 השעות שלפני הלידה - יש להודיע על כך לצוות חדר הלידה. חשוב שתדעי שחלק מתוספי התזונה המיועדים להרגעה ונמכרים ללא מרשם מכילים אלכוהול ואינם מומלצים בהיריון.

השאלה: איך מטפלים בשטח בתופעה של שפשפת בין הרגליים ומתחת לשד?

התשובה: כדאי לטפל בבעיה גם באופן משחות מתאימות אך בעיקר מוטב לנסות למנוע מראש את הבעיה.

לטיפול בשפשפת - רוב התכשירים המקומיים המומלצים מצריכים מרשם, שלעיתים קשה להשיג בשטח. לכן, במקרה כזה אני ממליצה מאוד על אגיסטן בייבי שמייצר שכבת הגנה טובה על העור. 

כדי למנוע חזרה של השפשפת - אפשר להשתמש במשחות סמיכות שימנעו את החיכוך בין קפלי העור: למשל אינוטיול, צינקוד ובייבי פסטה. כל אלו אינן מצריכות מרשם.

כדי למנוע שפשפת והחמרה של התופעה - רצוי ללבוש תחתוני כותנה וחזיות כותנה בלבד, עם תמיכה טובה לשדיים שמונעת את החיכוך עם הגוף, מה שלמעשה יוצר את השפשפת.

הטיפול בשפשפת מצריך גם הקפדה היגיינה טובה, בהנחה שתנאי השטח מאפשרים זאת כמובן - כיבוס והחלפת לבנים, רחצה עם מים וסבון וייבוש עדין של האזור.

לוחמות הטנקים בחיל הגנת הגבולות (צילום: דובר צה
מחזור יכול להיות בעיה בשטח|צילום: דובר צה"ל

השאלה: איך מתמודדים עם שינויים במצב הרוח ותופעות קדם-וסתיות בשטח בתנאים לא אופטימליים?

התשובה: יש מגוון רחב של אפשרויות טיפול עבור התסמינים הרגשיים או המנטליים - קוגניטיביים של התופעות הקדם-וסתיות. למשל, אם עיקר התסמינים הם נפשיים, ניתן להשתמש בתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון (למשל פריזמה, לוסטרל או ציפרלקס). ניתן ליטול אותן בימים שבהם מופיעות תופעות קדם-וסתיות. יש גם אופציה לטיפולים מבוססי צמחים, למשל פרפמין - תרופה המבוססת על תמצית שיח אברהם. אופציה נוספת היא שימוש בגלולות למניעת הריון.

בכל אופן, חשוב להתייעץ (אפילו טלפונית) עם רופא המשפחה או רופא הנשים כדי למצוא את הטיפול המתאים ביותר באופן אישי.

השאלה: איך שומרים על שגרת טיפוח, בדגש על עור הפנים – בתנאים קשים של שטח, חום ולכלוך?

התשובה: זו שאלה משותפת גם לגברים וגם לנשים. ראשית - רצוי להפסיק את הטיפול המבוסס על תכשירים שמורכבים מנגזרות של ויטמין A (למשל כדורים של קוראטאן או רואקוטאן, קרמים המכילים רטינול- אדפרין, רט-אווייט, אפי-דואו.  החשיפה היום-יומית לשמש, עלולה לסכן את העור ולפגוע בתוצאות הטיפול.

חשוב להקפיד על שטיפה יום-יומית ייעודית לעור הפנים שלא תגרום לייבושו, ולמרוח קרם פנים המבוסס על מים או ג'ל, ולא על שמן. חשוב שקרם הפנים יכיל הגנה מהשמש (עם מקדם של SPF30 לפחות). בנוסף, אני ממליצה להחזיק אתכן קרם הגנה קטן בכיס המדים, אבל כזה שאינו שומני. אגב, עדיף שלא להעמיס על עור הפנים בתכשירי איפור כרגע – הם עלולים לסתום את נקבוביות העור ולעודד התפתחות של קומדונים (פצעונים לא דלקתיים של אקנה).

על מנת להתאים את הטיפול הנכון והטוב ביותר עבור כל אחת מהבעיות שצוינו, חשוב להתייעץ עם הרופא או הרופאה האישיים.

הכותבת היא ד"ר תילי פישר מומחית ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות