יעקב (שם בדוי), תושב רעננה, 67, ביקש לשפר את הופעתו החיצונית, ונותר עם נזקים רפואיים ותפקודיים קשים כתוצאה מניתוח אסתטי למתיחת פנים שעבר – כך נטען בתביעה שהוגשה לאחרונה בשמו נגד הרופא.

לדברי המייצגים בתביעה, עורכי הדין רן שפירא ואריאל גולד, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, יעקב פנה לביצוע הניתוח האסתטי בעקבות פרסום שבו נתקל במדיה. הוא קבע פגישת ייעוץ, ובמהלכה המליץ לו הרופא לבצע מתיחת פנים והזרקת שומן במספר מקומות בפניו. כיוון שבטח ברופא, הסכים יעקוב לעבור את הפרוצדורה, ותוך מספר שבועות הוא עבר שאיבת שומן מבטנו התחתונה, והזרקתה לאזור המצח. בנוסף, בוצעה מתיחת פנים שגרתית, ולא צוינו בעיות מיוחדות.

כאבים והפרשות בעין ואיבוד תחושה בלחי

עורכי הדין המייצגים טוענים כי מיד לאחר הניתוח, חש יעקב צריבה חזקה וכואבת בעין שמאל והופרש ממנה נוזל סמיך. מאוחר יותר התברר כי הנוזל הוא למעשה רוק. במקביל, הוא החל לסבול מהתנפחות באזור הלחי השמאלית, ומאיבוד חלקי של התחושה בלחי זו.

על פי התביעה, מספר ימים לאחר הניתוח, הגיע יעקוב לביקורת במרפאתו של הרופא וציין את כל התופעות שמהן סבל. הרופא אבחן פיסטולה של בלוטת הרוק (כלומר, מעבר נוזלי רוק מבלוטות הרוק לאזורים אחרים בפנים) ובחלק מהביקורים ביצע ניקוזים מהנפיחות בלחי השמאלית. 

כך, במשך מספר שבועות נבדק התובע מספר פעמים על ידי הרופא המנתח, ועבר ניקוזים חוזרים ונשנים. בביקורו האחרון, המליץ הרופא המנתח על טיפול באמצעות סטרואידים, טיפול במדבקות סקופודרם (נוגדות ריור), פיזיותרפיה וטיפול במכשיר טנס (לשיכוך כאבים).

על פי התביעה, כחודש לאחר הניתוח פנה יעקב למומחית אא"ג, לצורך בירור ואבחון הכשל הניתוחי. במסגרת אותה בדיקה, נמצאה נפיחות ציסטית עם יציאת רוק מופחתת, והומלץ על ביצוע אנדוסקופיה אבחנתית וטיפולית, כלומר - החדרת מצלמות לאזור הניתוח במטרה לאתר את הסיבות לסיבוך הרפואי, תוך ביצוע צנתור וניקוז של נוזלים באזור הפגוע.

יעקב פנה לקבלת חוות דעת שנייה אצל רופא אא"ג נוסף, ואף הוא המליץ על פרוצדורה דומה. בחלוף כחודש וחצי מהניתוח הראשון, הוא עבר ניסיון אנדוסקופי לצנתור וניקוז הפרוטיס )בלוטת הרוק הגדולה המשתרעת על פני כל אחת מהלחיים(. לדאבונו, כך נטען, ניסיון זה לא צלח.

מאושפז קשה
היה זקוק לכמה ניתוחים כדי להתמודד עם הנזק - ועדיין נותר עם כאב לצמיתות

על פי התביעה, בשלב זה פנה יעקב המיואש לייעוץ נוסף אצל פרופ' המתמחה בתחום האסתטי. לאחר ביצוע בדיקת CT לאבחון הסיבה לנפיחות מתחת לארובת העין ולחי שמאל, המליץ לו המומחה על ביצוע ניתוח חוזר, שלישי במספר.

כך, תחת הרדמה כללית, יעקב מצא את עצמו בניתוח. כשהתעורר, הסביר לו המומחה, כי הוא עתיד להמשיך לסבול מכל הסיבוכים שמהם סבל עד היום, שכן מדובר בנזק בלתי הפיך. לדברי אותו מומחה, כל ניסיון נוסף לשפר את המצב עלול רק להחמירו.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר שריה כהנוביץ', מומחה לכירורגיה פלסטית. לדברי ד"ר כהנוביץ' הניתוח למתיחת פנים, שנחשב לנפוץ במיוחד בכירורגיה הפלסטית, הסתיים בתוצאות מצערות "תוך פגיעה בניקוז הרוק מבלוטת הפרוטיס משמאל, פגיעה חלקית בעצבוב עצב הפנים משמאל, אשר מביאים לאסימטריה של השפה השמאלית העליונה, פגיעה בצלילות הדיבור, פציעה מנשיכה מבלי לשים לב של רירית השפה העליונה והלחי שמשמאל, דליפת רוק צורבת מעת לעת מהעין השמאלית, וכן מטיקים לא רצוניים של הלחי והעין שמאלית".

ד"ר כהנוביץ' ציין בחוות דעתו כי הרופאה שביצעה את הניתוח האנדוסקופי, סיפקה תיאור שיכול להסביר במידה רבה את מה שהתחולל בניתוח ראשון, וגרם לכל הכשלים. על פי תיאורה, במהלך הניתוח הזה, הרופא הנתבע העביר תפר במעמקי בלוטת הפרוטיס, שחדר דרך צינור הניקוז, וחסם אותו במידה מרובה. "סיבה משוערת לתפר זה הוא דימום שלא נשלט נקודתית, ולכן בוצע תפר גס המוסטטי התופס רקמות שכנות", ציינה. לדבריה, "נראה שהמנתח לא היה מודע לתוצאות התפר, ולכן אין לכך ביטוי בדוח הניתוח – דבר אשר מהווה חריגה מפרקטיקה רפואית מקובלת בתחום הכירורגיה הפלסטית, באופן שגרם לתובע לנזקים בלתי הפיכים. סיכון זה כלל לא הוצג בפני התובע טרם הניתוח ולו היה מוצג, הוא לא היה מסכים לביצוע הניתוח שמטרתו הייתה קוסמטית בלבד".

עו
עו"ד רן שפירא|צילום: גולן קריאו

עוד קבע ד"ר כהנוביץ' בחוות דעתו, כי קיימים גורמים שונים העלולים לגרום לפגיעה עצבית, בין היתר חיתוך העצב, מתיחה מוגזמת של הרקמות או הידוק העצב. לדבריו, הרופא המנתח היה צריך להיות מודע לסיבוכים האפשריים הללו, ומצבו הרפואי של התובע כיום הוא כתוצאה מאי-נקיטה רשלנית של צעדים למניעת סיבוכים שכאלה.

הסיבה לכשל - זיהוי אנטומי שגוי

בסיכום חוות דעתו קבע כי הסיבה לכל המקרים הייתה זיהוי אנטומי שגוי. "הפגיעות הנרחבות אשר נגרמו בניתוח, הן תולדה של התנהלות רשלנית אשר מתבטאת בחוסר תשומת לב, ביצוע פעולות אגרסיביות וסטיה משמעותית מסטנדרט התנהלות מקובל בתחום", כך קובע ד"ר כהנוביץ' ומוסיף: "אין מנוס מלהגיע למסקנה העגומה כי מכלול הנזקים שגרם המנתח הראשון, בניתוח הפשוט שביצע לתובע, נגרמו בשל רשלנות רפואית חמורה."

לדברי עורכי הדין שפירא וגולד, החל ממועד הניתוח הראשון, חייו של יעקוב השתנו ללא היכר, ומאיש פעיל ומלא שמחת חיים הוא הפך לשבר כלי. בשל מצבו הקשה, כך נטען, הוא נאלץ לצמצם את היקף משרתו ונותר עם נכות רפואית ותפקודית קשה - כל זה, לכאורה, בשל ניתוח אסתטי שבוצע באופן רשלני.

בתביעה, מבקשים עורכי בדין מבית המשפט לחייב את הרופא המנתח לפצות את התובע בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה בימים אלה אל בית המשפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.

_OBJ