לאחרונה דווח על מספר מקרים שבהם מתרחצים נצרבו על ידי מדוזות בחופי הארץ במידה ניכרת שדרשה את אשפוזם. שוחחנו עם ביולוג ימי מאוניברסיטת חיפה, טוקסיקולוג ורופא בכיר באיכילוב, ומנהל מרכז הרעלות ברמב"ם, וניסינו לקבל מהם תמונה מדויקת יותר לגבי התופעה.
פרופ' דידי בן טור – מנהל מרכז הרעלות בבי"ח רמב"ם, איך אפשר להסביר לדעתך שהפגיעות ממדוזות נעשו חמורות יותר לאחרונה?
"היות שאנחנו מקבלים פניות על פגיעות יוצאות דופן בכל שנה, לא ניתן לקבוע בוודאות שיש השנה החמרה בתופעות".
"אין ספק שמדובר בתופעה שמטרידה מאוד את ציבור המתרחצים", מוסיף ד"ר דרור אנג'ל, ביולוג ימי מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה. "לתחושתי, יש כאן משהו שדורש הבנה ומחקר מעמיקים יותר. הייתי שמח להבין אם קיימת מגמת החמרה שכזאת, אך לצערי המידע שיש בידינו אינו מספק. המטרה שלנו היא להבין אם אכן חדרו מינים חדשים של מדוזות לחופי הארץ, והאם אכן ניתן להצביע על עלייה בקרב הנפגעים. אנחנו עדיין לא יודעים להגיד הרבה על מיני המדוזה הנוכחיים או לקבוע בוודאות שאכן קיימת החמרה באופי הפגיעות ממדוזות בארץ. למרות הסברה, כלל לא בטוח כי אכן מדובר במדוזה ארסית יותר".
ד"ר מיגל גלטשטיין, טוקסיקולוג ורופא בכיר במיון ילדים איכילוב, לא ממהר להסיק מסקנות. "לאחרונה טיפלנו באדם שנכווה באופן משמעותי ממדוזה, ועם זאת לא הייתי ממהר להכריז על מגמת החמרה כללית בנושא. מעבר לכך, אני מניח שאם אכן קיימת כזאת, זה קשור לשינויים גאוגרפיים שגורמים לתנודת החולות, שבפועל עשויים לגרום לכך שיהיו פה יותר מדוזות. וככל שהכמות שלהן עולה - כך גם באופן טבעי עולה הסבירות לפגיעה".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
"הסיכוי להיפגע ממזוזה גדל אם הנפגע נצרב בעבר"
ד"ר אנג'ל מעלה השערה מעניינת נוספת גם לגבי הסיכוי שלנו להיפגע ממדוזה: "ייתכן שדווקא אנשים שנצרבו בעבר ממדוזה, הם בעלי סיכון מוגבר להיפגע מהן באופן משמעותי בעתיד. ההסבר לכך להערכתי קשור למנגנון של המערכת החיסונית שלנו שלומדת להכיר את הארס של המדוזות. אלא שבמקום להתרגל אליו ולצמצם את הרגישות שלנו לצריבות, אנחנו נעשים יותר רגישים ככל שאנחנו נצרבים שוב ושוב".
לדבריו, הנושא מוכר גם בתחום חקר האלמוגים: "החוקרים בתחום נעשים יותר ויותר רגישים או 'אלרגיים' לאלמוגים עם חלוף השנים וככל שהם עובדים איתם יותר. מובן שגם את ההשערה הזאת הייתי מעוניין לאשר באופן מדעי מעמיק יותר".
אז מה בעצם עוצר מבעדכם לבצע מחקר בנושא?
"בעיקר תמיכה תקציבית", מסביר ד"ר אנג'ל. "כבר פנינו לכמה גורמים רלוונטיים: למשרד להגנת הסביבה, למשרד התיירות, למשרד הבריאות ועוד. לצערי, אף אחד מהם לא היה מוכן להרים את הכפפה. הטענה העיקרית שלהם היא או שזה לא המנדט שלהם או שאין להם תקציבים לטובת הנושא, לכן, אף שכרגע על אף הנושא מטריד ומעסיק את הציבור, אין באמת גוף ציבורי שייקח על עצמו את האחריות לבירור הנושא, וזה בהחלט חבל".
נפגעתם ממדוזה? בואו לדווח על כך
אתר האינטרנט www.meduzot.co.il נבנה ביוזמת ד"ר אנג'ל וחוקרים נוספים בתחום, לפני כעשור. הוא מספק מידע ומדע אזרחי אודות מיני המדוזות הנצפות בחופי ישראל, השכיחות והתפוצה שלהן, ואף כולל מפה המתעדת היכן דווחו מדוזות".
תגובת משרד הבריאות: משרד הבריאות נושא באחריות הממלכתית להבטחת בריאות הציבור, אמון על ניתור הגדרת סיכונים ומניעת הפצת מחלות העלולות לפגוע באדם. האחריות על ניתור בעלי החיים במדינת ישראל וקביעת המדיניות לטיפול בנושאים אילו אינו באחריות המשרד ומשכך איננו יכולים להביע עמדה שאינה מתחום עיסוקו של המשרד. לעניין הטיפול הרפואי כתוצאה מצריבת מדוזה, משרד הבריאות הוציא פרוטוקול טיפול לידיעת המרכזים הרפואיים וכן עלוני מידע המופצים לציבור.
מהמשרד לאיכות הסביבה לא נמסרה תגובה.