"אני זקוק בדחיפות לתורם כליה על מנת להמשיך בחיי" – כך פתח דודי פרנזי, 44, אב לתאומים מגבעתיים את הפוסט הנרגש שפרסם לאחרונה בפייסבוק.

דודי מספר ל-mako בריאות שהידיעה על מצב הכליות החמור ממנו הוא סובל נחתה עליו כמו רעם ביום בהיר. "אני בחור בריא, מעולם לא היו לי בעיות, בטח לא בכליות". לדבריו, נהג להתאמן באומנות לחימה יפנית, ולאחרונה החל להרגיש חולשה, בעיקר בזמן האימונים. עקב כך, ניגש לרופאת המשפחה שהפנתה אותו לבדיקות דם. "כשחזרו התוצאות הרופאה התקשרה וביקשה שאגיע בדחיפות למרפאה. בשלב זה, עדיין לא הבנתי את גודל הבעיה – חשבתי שאולי חסר לי ברזל או משהו לא רציני כזה", הוא נזכר. דודי הגיע לרופאה, שהפנתה אותו באופן מידי למיון בבילנסון, שם הוא מאושפז עד לרגע זה. "בבית החולים ראה אותי נפרולוג שהסביר לי שהכליות שלי נמצאות באי תפקוד של 90%. הייתי המום, מעולם לא היו לי בעיות בריאות, בטח לא בכליות. מיד אשפזו אותי ואמרו שאני צריך תורם". 

בשלב זה, דודי פנה למספר עמותות, ובמקביל - החל להפיץ את הבשורה בפייסבוק.
"אם לא אמצא תורם, אזדקק לדיאליזה מספר פעמים בשבוע ואהיה בסכנת חיים. אני אדם בריא, אבא, אני חייב בדחיפות תורם, אני יודע שעם ישראל ישתף ויפתח את הלב".

דודי מספר כי הפוסט גרר מספר תגובות ושיתופים, ובעקבותיו פנו אליו גם כמה תורמים פוטנציאלים. "עכשיו נראה אם הם יתאימו. אני מקווה למצוא כי אני באמת אבוד. כל מי שיכול ומוכן לעזור לי, תבוא עליו הברכה".

דודי פרנזי ובנותיו התאומות (צילום: אלבום משפחתי)
דודי פרנזי ובנותיו|צילום: אלבום משפחתי

המחלה השקטה שפוגעת גם בצעירים

פרופ' רותי רחמימוב, נפרולוגית בכירה ומנהלת היחידה להשתלת כליה בבלינסון, מסבירה שהמקרה של דודי אינו נדיר. "זה בהחלט משהו שאנחנו רואים מדי פעם. אנשים צעירים מגיעים לבדיקת דם ולפתע מגלים שהם בשלב מאוחר של אי-ספיקת כליות. פעמים רבות, אנחנו רואים את זה אצל מתגייסים שנדרשים לבצע בדיקת שתן ואז מגלים דם בשתן או חלבון וממשיכים בברור, או בקרב חולי סוכרת שמבצעים בדיקות מעקב שגרתיות. לצערי, אי-ספיקת כליות היא מחלה שקטה, שלרוב אינה מלווה בסימפטומים מקדימים. רק בשלב מאוחר כשהחולה כבר סובל מפגיעה מתקדמת ולעתים נדרש לדיאליזה דחופה, ייתכן שיחוש בעייפות".

לדבריה, הסיבות למחלה מהסוג הזה יכולות להיות מולדות, חדשות או גנטיות. "חלק מהחולים מודעים לקיומה של מחלה גנטית או אחרת, אך חלקם כלל לא יודעים שיש להם בעיה, ולכן הם מאוד מופתעים לגלות שהם במצב קשה בעוד שכל חייהם חשו בריאים ותפקדו היטב".

מהו הטיפול המקובל במקרה כזה?

"אם במקרה מגלים את הבעיה בשלב מספיק מוקדם, אפשר להיעזר בתרופות שמאטות את קצב הידרדרות הכליה. אולם, כאשר מדובר באי-ספיקת כליות מתקדמת, האופציות הטיפוליות הן חיבור לדיאליזה או השתלת כליה. מובן שהשתלה היא אופציה טובה יותר, משום שטיפול בדיאליזה כרוך בהשלכות רבות המשפיעות על חיי המטופל ועל איכותם".

 

לתרומת כליה, אנשים בעלי סוג דם A+ נדרשים לפנות לרחל מיכוביץ - rachelmi@clalit.org.il המרכז הרפואי בלינסון: מתאמת השתלות כליה, ענת בריגר - Anatb4@clalit.org.il או ענת בריגר - Anatb4@clalit.org.il ניתן לפנות גם דרך הפייסבוק