פארקי שעשועים אמורים לשעשע. כך לפחות לפי הגדרת השם, אולם בפועל - הם עושים הרבה יותר מזה. אלו לא פעם מאתגרים אותנו, לוקחים אותנו לקצה - בכל לשון של המילה. מעוררים בנו סקאלה רחבה של רגשות ותחושות: מצחוק אדיר ועד דמעות של חשש אמיתי וגם הופכים אותנו באוויר כשאנחנו תלויים בין שמים וארץ. לא פעם, אנחנו יוצאים מהמקומות האלו עם סחרחורת ובחילות וחרדות - בדומה למ' (12) שביקרה לראשונה באחד המתקנים המאתגרים בארץ.
"זו הייתה הפעם הראשונה שלי על המתקן הזה וכשהגענו לירידה - פתאום הרגשתי שאני עומדת להירדם והבנתי שאני מתחילה לאבד הכרה. הרגשתי שהגוף שלי עף באוויר, כאילו אני עומדת למות. החזקתי את עצמי וצבטתי את עצמי כדי לא לאבד הכרה ולא להירדם, ופשוט חיכיתי שזה ייגמר כשאני עוצמת את העיניים. אחרי שירדתי מהמתקן, הרגשתי כאילו רצתי כמה ק"מ, השרירים שלי בכל הגוף היו חלשים וכואבים והיה לי מאוד קשה ללכת, בנוסף, היו לי רעידות בכל הגוף במשך כמה שעות וסבלתי מכאבי ראש מאוד חזקים". מדוע זה קורה לנו והאם יש דרך להימנע מהתופעות האלו?
לדברי ד"ר איהאב עבוד, נוירולוג ילדים, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון - בספרות המקצועית כמעט ולא קיים מידע על ההשפעה של מתקני אקסטרים על ילדים, למעט פגיעות טראומטיות.
מה בכל זאת קורה לנו בגוף כשאנחנו הפוכים באוויר?
"שימוש במתקני אקסטרים גורם לעליית דופק מהירה, כאשר מדובר במתקן שמסתובב מהר מאוד באוויר או מתהפך אפשר להרגיש סחרחורות, חוסר שיווי משקל, או עילפון בגלל סטרס, פחד והדופק המהיר כתוצאה מהאצת המתקן".מה הן הפציעות הנפוצות בפארקי שעשועים?
לדברי ד"ר עבוד, הרוב השכיח של פגיעות מהמתקנים הוא חבלות שנגרמות בשל המתקנים או החגורות. אולם יש עדיין מספר פגיעות שהן משניות לשימוש במתקנים והן כלל לא שכיחות כמו זעזוע מוח. "זעזוע מוח עלול להיגרם בגלל הראש שנפגע מהמתקן או בגלל האצה אך זה מאוד נדיר. במתקנים של הילדים הצעירים לא נמצא מהלכים של תאוצה מהירה וסיבובים, ולכן האוכלוסייה שעשויה להיות חשופה לזה היא ילדים בגילאי 8-12". ד"ר עבוד מוסיף כי בשל התאוצה במתקני אקסטרים, ילדים עשויים לחוש מתיחה בשרירים שתגרום לכאבים, צוואר תפוס, או כאבים בשל מתח בגידים - מצב שהוא פחות שכיח.
"מצבים נדירים אחרים יכולים להיות דימום מוחי בעיקר אצל מי שיש לו מומים במוח, או במקומות אחרים שעלולים לדמם ועצם ההאצה תגרום לחוסר איזון ופגיעה בכלי דם. תוצאה נדירה אחרת יכולה להיות היפרדות בעדשות העיניים, ככלל ניתן לומר שרוב הפגיעות הן קלות וחולפות ומתוך מאות אלפים יש סיכוי שמישהו אחד ייפגע והעלייה על המתקן תסתיים במיון".איך אפשר להימנע מתופעות הסחרחורת והבחילות?
"בעקבות שימוש במתקני אקסטרים, אנשים מבוגרים יכולים לחוות סחרחורת בגלל תזוזה של הקריסטלים באוזניים, בחילות, הקאות, חוסר שיווי משקל, טנטון באוזניים, כאבי ראש, התקפי ורטיגו, תחושה של אובדן הכרה או פרה עילפון אך בדרך כלל לא מאבדים הכרה", אומרת ד"ר סונה אוגניאן, מומחית לנוירולוגיה, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון ונוירולוגית בכירה ברמב"ם, ומוסיפה כי מדובר בתופעה זמנית ולא ארוכת טווח. "זה יכול לקרות לכל אחד, זה לא נעים אך זה הפיך".למי אסור לעלות על המתקנים?
במתקנים בארץ מופיעות המלצות להימנע מעלייה למתקנים במקרים של מחלות לב, לחץ דם והריון. ד"ר אוגניאן מוסיפה כי לאנשים שיש פגיעות בצוואר, פגיעות קודמות בראש, מערכת וסטיבולרית שאינה מאוזנת או אם הם סובלים מהתקפי ורטיגו גם לא מומלץ להשתמש במתקנים אלו. "חשוב מאוד לאמן את המערכת הווסטיבולרית שלנו", אומרת ד"ר אוגניאן, "לאנשים שמאמנים אותה יום יום כמו אנשים אתלטיים יש יותר סבילות, ויש להם פחות סיכוי לפתח תופעות כאלה, אך גם אנשים שהם לא פעלולנים או אתלטיים חשוב לאמן את המערכת הזו וניתן לעשות זאת בתרגילי פיוזטרפיה מיוחדים דרך קופות חולים או באופן פרטי".