ביום שישי יצאה הבלוגרית רוני שינקמן עם בעלה ובנם מיכאל (מייקי) בן השנה ושמונה חודשים, לפגוש חברים בבריכה. האירוע המהנה כמעט הפך לאסון כשהילד נמצא מחוסר הכרה במים ונאלצו לבצע בו החייאה. לאחר קבלת טיפול מהיר ופינוי לבית חולים, מייקי ניצל.

"היינו בבריכה של חברים, כל הילדים היו במים וכל המבוגרים ישבו סביבם. רואים אותם כל הזמן, כל הזמן מסתכלים. יותר מזה, שעתיים לפני כן הסתובבתי מסביב לבריכה ותהיתי איך אפשר לטבוע בכלל אם כולם שם כל הזמן. הילדים היו עם מצופים, לבריכה יש גדר מסביב עם שער כפול, יש סגירה עם נעילה. כל מה שצריך", תיארה שינקמן את האירוע המלחיץ.


עוד סיפרה בפוסט כי מייקי חמק למתחם הבריכה. "הוא לא קפץ למים וגם לא נפל ולכן לא היה רעש שמישהו יכול היה לשים לב אליו. הוא פשוט ירד למים במדרגות הבריכה. שניות ספורות אחר כך אני צועקת: 'איפה מייקי?' וקמה בבהלה, מסתכלת על הבריכה ורואה את מייקי צף עם הפנים במים", מתארת שינקמן את המראה המפחיד. "תוך שנייה נוספת ברק קופץ מעל הגדר למים, מוציא את מייקי שלא בהכרה ומאותו רגע - עוברות חמש דקות שנמשכות כמו חיים שלמים. מירי מתחילה החייאה ואומרת לברק להתקשר למד"א, ברק מחליף אותה וממשיך לבצע את ההחייאה במייקי בזמן שהיא מסבירה למד"א בדיוק מה קרה ואיפה אנחנו. לאמבולנס לקח ארבע דקות בלבד להגיע, אבל זה הרגיש כמו 15. אותי מזיזים בכוח מעמדת ההחייאה ואני הולכת הצידה ומדברת עם אלוהים ואומרת לו: 'אתה לא לוקח לי אותו'. הוא הקשיב. מייקי חוזר לנשום בכוחות עצמו, הפראמדיקים מכניסים לו עירוי והוא צורח מבכי וכולנו צורחים בהקלה - 'הוא בסדר'. ברק עולה עם מייקי לאמבולנס ועוברים לטיפולו המסור והמדהים של בית חולים מאיר".

הנחיות מד"א: מה עושים במקרה של טביעה?

  • יש להוציא את הטובע מהמים בלי לסכן את עצמכם, ובמקביל, להזעיק את מד"א בטלפון החירום 101, או באמצעות יישומון "מד"א שלי".
  • הישמעו להנחיות החובשים והפרמדיקים במוקד החירום 101 של מד"א, אשר ידריכו אתכם כיצד להעניק לטובע טיפול רפואי מציל חיים עד להגעת צוותי מד"א למקום.
  • אם הטובע איננו נושם (בית חזה אינו עולה ויורד) השכיבו אותו על גבו, הרחק מקו המים, והחלו מיד בביצוע עיסויי חזה עד להגעת צוותי מד"א למקום, ובהתאם להנחיות החובשים והפראמדיקים במוקד החירום 101.
  • מומלץ שהטובע יתפנה לבית חולים, גם אם הוא מרגיש טוב יותר, להמשך מעקב ובדיקות בבית החולים.

הסיפור של שינקמן אומנם הסתיים בשלום למרבה המזל, אבל באותו הפוסט היא מבקשת להגביר את המודעות לסכנה: "זה מוקדש לכל מי שאומר 'לי זה בחיים לא יקרה' או 'איזה חוסר אחריות זה', כי אלו בדיוק הדברים שאני חשבתי לעצמי, והנה".