רואי בן ה-10 מאושפז בבית החולים זיו שבצפת כבר יותר משבועיים, כשהוא מורדם ומונשם, לאחר שנדבק באמבה קטלנית Naegleria fowleri, שמכונה בשפה העממית גם "אמבה אוכלת מוח". חקירה אפידמיולוגית שערכו במשרד הבריאות, העלתה את החשד כי הילד נדבק בפארק המים שבחוף גיא, ומאז סגור הפארק למבקרים, עד אשר יתקבלו במשרד הבריאות תוצאות מעבדה לדיגום המים במקום, שיאפשרו להעריך את הסכנה לשאר המבלים.
מדובר במחלה נדירה מאוד. המקרה של רואי הוא המקרה השלישי שאובחן אי פעם בישראל, וברחבי העולם תועדו 400 מקרים בלבד. ד"ר היבא אבו זיאד, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז רפואי צפון (פוריה), היא הרופאה שאבחנה את המקרה הראשון שהתרחש בישראל לפני כשנתיים. לחדר המיון הגיע אז גבר בן 36, ללא מחלות רקע, כשהוא סובל מכאבי ראש קשים. "בהתחלה היה נדמה לנו שמדובר בדלקת קרום המוח, והיה לי מאוד ברור שזו הולכת להיות דלקת חיידקית קשה, כיוון שהוא הגיע עם כאבי ראש שרק החמירו כל יום, ולא הגיבו לטיפול אנטיביוטי שהוא קיבל לפני כן בקופת חולים, שם אובחן עם דלקת בסינוסים", היא משחזרת בשיחה עם mako בריאות. "המטופל סבל גם מנוקשות בצוואר, מרגישות לאור, מחום גבוה והיה נראה באופן כללי חולה מאוד. ביצענו בדיקת CT מוח, אך היא יצאה תקינה, וכן ניקור מותני לבדיקת נוזל עמוד השדרה. במקביל, התחלנו טיפול לדלקת חיידקית בקרום המוח". לדבריה, באופן מפתיע, תוצאות המעבדה שהתקבלו למוחרת לא העידו על הימצאות חיידק. "לא ראינו כלום בבדיקות. ציפינו לראות אולי פנאומוקוק, או חיידק אחר. מה שהפתיע אותנו היה שמצד אחד כלל הבדיקות חזרו תקינות, ומצד שני המצב שלו התדרדר מאוד בתוך 24 שעות".
בשלב זה, מציינת הד"ר, שהסימנים העידו כי הוא החולה סובל מבצקת מוחית. "הוא התחיל לפרכס והוחלט להרדים ולהנשים אותו, ולהעבירו למחלקת טיפול נמרץ". לדבריה, בבדיקת CT חוזרת, התגלתה בצקת מוחית חריפה. "נתקלתי לפני כן בלא מעט מקרים של דלקת קרום המוח, וגם במקרים קשים, אבל לא במקרה כזה של התדרדרות כה מהירה ולא מוסברת. גם בלי לדעת את הגורם, ידענו לאן זה הולך, הכיוון היה אחד, והמטופל למעשה כבר היה במוות מוחי".
היא מספרת כי היא והצוות הרפואי התקשו בחיפוש אחר הגורם שהביא את המטופל למצב כה חמור. "התחושה הייתה של חוסר אונים. אנחנו עובדים יום יום כדי להציל חיים, זו המשמעות שלנו, והיה קשה מאוד לעמוד מול המשפחה של המטופל בלי לדעת להסביר מה גרם למצב הזה".
"עלה רעיון שהתסמינים וההידרדרות מתאימים להידבקות באמבה נגלריה פאולרי הנדירה"
לדבריה, אחת ההחלטות החשובות שקיבלה, הייתה להשאיר בצד, ליתר ביטחון, מספר מבחנות נוספות שנלקחו בבדיקות שעבר החולה, כדי שיהיה ניתן לבדוק כמה שיותר גורמים אפשריים להידרדרות המהירה. "שקלנו את האופציות האפשריות, ואז עלה רעיון שהתסמינים וההידרדרות המהירה והדרמטית במצבו, מתאימים להידבקות באמבה נגלריה פאולרי הנדירה". אולם ברגע הזה, מתארת הד"ר דרמה של ממש, כשנותרה מבחנה אחת בלבד מבדיקת הניקור המותני שביצע הצוות לפני כן. "היה ממש מיליליטר אחד של נוזל עמוד שדרה במבחנה הזאת, והיא הייתה בדרך למעבדה לצורך בדיקה אחרת. אני זוכרת שהתקשרתי למנהלת המעבדה ואמרתי לה 'עצרי, תני לי לחשוב!'. לא רציתי שנאבד את ההזדמנות".
הד"ר החלה לחפש אחר מעבדה בארץ שמבצעת בדיקה שמתאימה לגילוי ולאבחון האמבה הקטלנית. "לא מצאנו שום מקום שעושה את הבדיקה, כי עדיין לא הייתה בדיקת PCR מתאימה ונגישה לצורך אבחון המחלה. הייתי צריכה לחשוב באופן יצירתי, כי האופציה השנייה הייתה לשלוח את הדגימה לארה"ב, ל-CDC, אבל ידענו שזו בירוקרטיה ארוכה ומורכבת, וחיפשנו אלטרנטיבה אחרת. זכרתי שיש בדיקות PCR שמזהות באופן כללי הידבקות בפטריות, ומניסיון קודם בזיהוי אמבות אחרות שאחראיות למחלות עיניים באותה הדרך, חשבתי כי ייתכן שיהיה אפשר לזהות גם את האמבה הזאת באמצעות אותה הבדיקה". ואכן, כעבור מספר ימים, התקבלה תשובה חיובית שאיששה את חשד הצוות הרפואי, ובמקביל נשלחה דגימה לאימות נוסף, גם ל-CDC. "המטופל עדיין היה במצב של מוות מוחי, שוחחנו עם המשפחה והסברנו להם את המצב. היה לנו חשוב להבין היכן הוא שהה לפני כן, ומה מקור ההידבקות, לא רק מתוך סקרנות, אלא גם לצורך מניעת מקרים נוספים, כי למעשה לא הייתה שום עדות קודמת לכך בישראל".
"היה ממש הלם גם במשרד הבריאות"
במסגרת חקירה אפידמיולגית שביצעו הרופאים, הם שוחחו עם בני משפחתו של החולה, וכן עם קולגות במקום עבודתו. בעקבות כך, עלה החשד כי הוא נחשף לאמבה בבקעת נטופה שבגליל התחתון. "בעמק יש תעלה שמצטברים בה מי גשם מעונת החורף, ויש שם שלולית גדולה מאוד, והרבה פעמים אנשים שגרים באזור מטיילים שם. התברר לנו כי המטופל וילדיו בילו שם בנסיעה בטרקטורון, והם סיפרו לנו שהם עברו בשלולית והמים ניתזו לכל עבר, ואף נכנסו לו לאף".
הצוות הרפואי דיווח על כך גם למשרד הבריאות. "בהתחלה היה ממש הלם גם במשרד הבריאות, כי הייתה תחושה שזה מקרה כל כך נדיר שלא ייתכן שהוא התרחש כאן". צוותי המשרד, יחד עם ד"ר אבו זאיד, נסעו לסיור שטח ודגמו את ביתו של המטופל, וכן את אותו מקום בבקעת נטופה. דגימות אלה, נשלחו גם כן ל-CDC. "מה שהפתיע אותנו היה שהן יצאו כולן שליליות בבדיקה של ה-CDC. למרות זאת, פרופ' אבי פרץ מהמרכז הרפואי צפון ביצע בדיקה נוספת גם אצלנו במעבדות, והבדיקה איששה את החשד שלנו כי המקור הוא אכן אותו מקור מים בבקעת נטופה". 
"זה היה רגע קשה מאוד. הוא היה אבא לילדים קטנים"
למרבה הצער, ואף שלבסוף קיבלה המשפחה את האבחנה, המטופל נפטר תוך ימים ספורים. "זה היה רגע קשה מאוד. הוא היה אבא לילדים קטנים, איש צעיר ובריא לחלוטין. אשתו והמשפחה קיבלו את הבשורה בצורה קשה מאוד".
הד"ר מסבירה כי מאז אותו מקרה, פותחה בישראל שיטה לבדיקה מהירה יותר ולזיהוי האמבה. כזכור, בחודש האחרון אותרו בישראל שני מקרים נוספים. לפני כשלושה שבועות נקבע מותו של הצעיר בן ה-26 שנדבק באמבה הנדירה. " הרופאים בבילינסון התקשרו אליי מיד כשעלה החשד, והמלצתי להם לבדוק כמה שיותר מהר אם אכן מדובר באותו מקרה, ולהתחיל טיפול. לצערנו, אחוזי ההישרדות מהמחלה נמוכים מאוד. אני לא מאחלת לאף רופא לעמוד מול משפחה כשזאת האבחנה של המטופל".
היא מציינת כי אף שישנם מחקרים לגבי הטיפול במחלה, מרביתם הם מחקרי מעבדה בלבד. "מחקר איכותי ניתן לעשות רק בבני אדם, ולמעשה הישנות המקרים בתדירות נמוכה, מקשה על היכולת לבצע מחקרים כאלה".