בחודשים האחרונים נדמה שכמעט בכל יום אנחנו שומעים על זוג נוסף בביצה המקומית שמחליט להפריד כוחות ולהתגרש. אף שלא ניתן לדעת מה באמת קורה בחדרי חדרים ומהן הסיבות של כל אחד מהזוגות להיפרד, אי אפשר להתעלם מהמציאות הישראלית מאז שבעה באוקטובר, שלפי מומחים, משפיעה באופן מובהק גם על מערכות היחסים. ומובן שזו לא רק נחלתם של הסלבריטאים. אמנם בשנתיים האחרונות לא ניכר שינוי של ממש בשיעור המתגרשים, אבל על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעשורים האחרונים ישנה מגמת עלייה מתמשכת במספר הזוגות המתגרשים. משנת 1970 הוכפל שיעור המתגרשים מ-5 מקרים לאלף נשואים, ל-11 מקרים לאלף כיום.
"עדיין לא פורסמו נתונים חד משמעיים לשנת 2024 שיכולים לאשר עלייה באחוז המתגרשים, אבל לא אהיה מופתעת אם תהיה כזו ואם אנחנו עומדים בפני גל גירושים. גם בשנה הקודמת של המחאה נגד ההפיכה המשטרית ראינו עלייה", אומרת ד"ר עירית קליינר פז, פסיכולוגית קלינית, מנהלת המסלול לטיפול זוגי פסיכואנליטי באוניברסיטת תל אביב. "ישנה תחושה שהכל מתפרק, תחושת היכולת להחזיק מעמד, להחזיק את הילדים, המצב הכלכלי, וכתוצאה מכך יש עלייה במספר המשברים שזוגות חווים. אני שומעת גם מהסביבה ומקולגות שנתקלים ביותר זוגות שמתגרשים. מי שבדרך כלל מגיעים לטיפול זוגי, ואותם אני פוגשת בקליניקה, הם אלה שרוצים להציל את המצב, אבל גם במקרים האלה הטיפול לא תמיד מסתיים באופן חיובי ולעיתים אף נגמר בפרידה".
לדבריה, עיקר הבעיה אינו המלחמה כשלעצמה, אלא ההתמשכות שלה כבר מעל לשנה. "מעולם לא היתה לנו מלחמה כל כך ארוכה, יותר משנה של לחץ ומצוקה. מלחמת ששת הימים למשל, לא פגעה בזוגיות. אנשים הלכו למילואים ושבו למשפחותיהם, הבית חזר לתפקוד מלא, ואפילו הייתה תחושת אופוריה כללית. לעומת זאת, בחמש השנים האחרונות, עוד מתקופת הקורונה, זוגות מתמודדים עם כתישה אינטנסיבית של המערכת הזוגית, שחיקה של היכולת לשאת את הנטל היום-יומי".
>> איך לגשר על הפערים במיניות בין בני זוג בתקופת מלחמה?
קליינר פז מדגישה כי מרבית הגירושים מתרחשים בגילי 40, בקרב הורים לילדים צעירים. היא מציינת כי מערכת יחסים אמנם מתחילה מאהבה בין בני הזוג, אבל מהר מאוד הופכת להיות "פרויקט" לכל דבר, מערכת שצריך לנהל אותה, וכוללת תכנון כלכלי וטיפול בצרכים השונים של הילדים. "הזוגיות היא כמו יצור בפני עצמו שצריך מינימום של הזנה, זמן, רוגע וחום. בשגרה, בני הזוג יודעים לאזן ולהעניק לעצמם את הזמן המשותף יחד, החיבוק, יחסי המין. אבל במצבים לא שגרתיים, וככל שבני הזוג יותר בלחץ, וחווים יותר דאגות ועצבים ותסכול מתמשך, כך מתמעטת היכולת שלהם להזין את הזוגיות. ולמעשה הזוגיות הופכת, למרבה הצער, למקום ששואב לתוכו את כל הרעלים, הכעסים, כל מה שאנחנו נתקלים בו במציאות הישראלית היום-יומית בשנה האחרונה. במצב כזה, הליבה של הזוגיות, שהיא אהבה וחברות, נשחקת".
"בחמש השנים האחרונות, עוד מתקופת הקורונה, זוגות מתמודדים עם כתישה אינטנסיבית של המערכת הזוגית, שחיקה של היכולת לשאת את הנטל היום-יומי"
ד"ר קליינר פז מתייחסת גם לאלפי הישראלים שאיבדו את יקיריהם בשבעה באוקטובר והצטרפו למעגל השכול, וכן למשפחות שאחד מבני הזוג נפצע במלחמה, פיזית ונפשית. "אנשים עדיין עסוקים בללקק את הפצעים, וזה בא על חשבון הזוגיות. אין להם מה לתת, ומן העבר השני יש את בני הזוג שלהם שלא מקבלים מספיק חיזוק וחום".
לדבריה, במצבי לחץ נוצר לעיתים קרובות גם קיטוב בין בני הזוג. "שאלת ההתמודדות עם המצב יכולה לקרוע את הזוגיות. אחד מבני הזוג רוצה לברוח לחו"ל כי זה נראה לו הפתרון היחיד, בעוד השני רוצה להישאר ולתרום למדינה, אחד רץ למקלט והשני מתייחס לזה יותר באדישות. כתוצאה מכך, בני הזוג מרגישים שהצד השני הולך ומתרחק, שהפער בהשקפות שלהם נהיה קיצוני יותר. בטיפול הזוגי אנחנו שמים דגש על יצירת אמפתיה בין בני הזוג, כדי שיבינו שההבדל בדעותיהם לגיטימי, שזה לא מסוכן, שאם בן הזוג קצת יותר או פחות חרד ממני, אני לא צריכה לתקוף אותו".
המלחמה הממושכת, אומרת קליינר פז, פוגעת גם בחשק המיני של נשים וגברים, נדבך נוסף ומשמעותי במערכת היחסים. "המיניות שלנו שברירית, ומושפעת גם ממצב הרוח וממצבנו הגופני. במחקר שנעשה על ידי פרופ' עטרת גבירץ מידן מאוניברסיטת חיפה, מעט אחרי שבעה באוקטובר, נמצא כי נשים וגברים ששמעו על הפגיעות המיניות שהתרחשו, התקשו להתחבר למיניות, שנקשרה אצלם פתאום עם דברים זוועתיים, ערבוב של מין ומוות וסאדיזם". היא מדגישה כי גם כיום, אף שחלפה יותר משנה, הלחץ המתמשך ותחושת החרדה הבלתי נגמרת מתבטאים גם כן בהיעדר חשק מיני. "בשביל להתעורר מינית יש צורך גם בהורמונים מסוימים שאחראים על קרבה ואינטימיות, אבל רבים מהישראלים מוצפים כעת בהורמוני לחץ. זה לא מפתיע שאנשים שחיים בין אזעקה לאזעקה עם רמות חרדה גבוהות מתקשים להירגע ולהתחבר למיניות". עם זאת, לטענתה, המיניות אינדיבידואלית וישנם מי שדווקא נעזרים בה כדי להפיג מתחים.
"הפער בין התדמית החיצונית של 'זמר מפורסם' או 'שחקנית מבוקשת' לבין האפרוריות של החיים האמיתיים, לרוץ לממ''ד ולשלם שכירות, תמיד מקשה על מפורסמים, והזוגיות סופגת את התסכול והאכזבה מעצמי ומהחיים האמיתיים"
ואם נחזור ל"מכת הפרידות" בביצה, ד"ר קליינר פז מסבירה כי זוגות מפורסמים מתמודדים עם לחץ נוסף, שכן הם נתונים באופן מתמיד לביקורת ציבורית. "הרבה מהם גם עובדים פחות בשנה האחרונה כי יש פחות פעילות בתחום התרבות, אז הזוגיות שלהם עוד יותר נתונה ללחצים. אנשים שציפו לחיי זוהר נעימים, מוצאים עצמם מתמודדים עם בעיות יום-יום, ואולי חלק מהם פחות עמידים לכך בגלל הציפיות לסגנון חיים אחר, ייתכן שיותר מתגמל ומרגש. הפער בין התדמית החיצונית של 'זמר מפורסם' או 'שחקנית מבוקשת' לבין האפרוריות של החיים האמיתיים, לרוץ לממ''ד ולשלם שכירות, תמיד מקשה על מפורסמים, והזוגיות סופגת את התסכול והאכזבה מעצמי ומהחיים האמיתיים".
ולמרות כל זאת, הד"ר מציינת כי יש גם זוגות רבים שכן מצליחים להתגבר על המצב ולשרוד כזוג, שמגיעים לטיפול, או נעזרים במערכות תמיכה שונות. "אנשים מבינים את האחריות שלהם כהורים לא למהר לפרק את החבילה, ומשלימים עם העובדה שאין מה לצפות כרגע, שזו תקופה פחות טובה, שאין בה את הזמן והרוגע להשקיע אחד בשני. זוג טוב זה זוג שמצליח לשרוד את התקופה הזו, שמצליח ליהנות מהזוגיות גם כשהיא חלקית".