תקופת החגים מביאה איתה אווירה מיוחדת. הסמליות שבפתיחת שנה חדשה מעוררת בנו תקווה ונותנת לנו תחושה של התחלה ושל כוחות מחודשים. המפגשים המשפחתיים, החופש מהעבודה ומבית הספר ושבירת השגרה מהווים לרוב חוויות נעימות וחיוביות. ארוחות החג המשותפות, בייחוד לאחר תקופת הקורונה שמנעה אותן מאיתנו, נוסכות בנו תחושת חיבור והשתייכות. לרוב, משפחה וקהילה מהווים גורמי חוסן עבורנו, מקור לתמיכה ונחמה.
מצד שני, יש אנשים שחווים את תקופת החגים באופן שונה. עבורם היציאה מהשגרה, החגים, והמפגשים המשפחתיים האינטנסיביים גורמים למצוקה נפשית. אנשים שחווים בדידות או דכאון שמועצמים בתקופת החגים. זה יכול להיות למשל הורה גרוש שרחוק מילדיו, בת שאיבדה את אמה והחוויה של החג מציפה את הגעגוע והחסר או רווק שמרגיש לחץ וציפייה ממשפחתו למצוא קשר זוגי – אלה ורבים אחרים יכולים לחוות את הקושי הנפשי ואת הבדידות ביתר שאת סביב החגים. האינטראקציה המשפחתית האינטנסיבית עלולה להחמיר גם את הפגיעה ואת הקושי בקרב המתמודדים עם אלימות או פגיעה מינית במשפחה.
הפער בין שמחת החג לבין התחושות הנפשיות הקשות
חשוב לזכור כי בדידות או מצוקה נפשית הן חוויות סובייקטיביות. למעשה, גם אלה שנראים מאושרים ושמחים כלפי חוץ, וגם אנשים שמוקפים במשפחה ובחברים, יכולים לחוש בתוך תוכם בדידות. הדבר דומה לילד שאינו מקובל הנמצא בחצר בית הספר בין המון ילדים, אך בעצם מרגיש בודד לגמרי. החגים מייצרים במובן הזה לעיתים דיסוננס בין הפנטזיה והציפיה לתקופה מאושרת ושמחה, מרובת מפגשים עם קרובים, לבין חוויה פנימית שיכולה להיות קשה - בודדה ומכאיבה. הפער הזה בין החוויה הפנימית הכואבת והתפיסה החברתית החיצונית החיובית יכול מצידו להגביר עוד יותר את המצוקה.
מעבר לכך, תקופת חגי תשרי היא תקופה בה אנחנו מוזמנים לערוך עם עצמנו חשבון נפש. שנה חדשה, התחלות חדשות, יום הכיפורים - כל אלה מעוררים בנו מחשבות על סיכומים: לאן הגעתי, מה השגתי, מה חשוב לי, איפה טעיתי, במי פגעתי. אלו יכולות להוביל לתחושות טובות לגבי הבחירות שלנו ולהחלטות חשובות לגבי ההמשך, אך גם לתחושות שליליות של החמצה או חסר.
יתרה מכך, גם היציאה מהשגרה המוכרת וממסגרת העבודה והלימודים יכולה להקשות על אלה שהמסגרות בחייהם מהוות עבורם עוגן ומקור לסדר וארגון.
ככלל, ידוע כי מצוקה נפשית עלולה להתגבר בתקופת החגים. אנחנו רואים עלייה באשפוזים הפסיכיאטריים, ובשיעורי נסיונות האובדנות המדווחים. החגים כאמור מגבירים את חוויית הריחוק ובידוד אצל חלק מהאנשים. לכן חשוב לשים לב במיוחד בתקופת החגים, התקופה בה הכל עטוף בתחושת חגיגיות ו"ביחד", אם יש מישהו שחווה מצוקה, בדידות וכאב סביב החג וזקוק לעזרה. חשוב להבין שעבור רבים החגים הם לא רק אופוריה. חשוב שנתמוך במי שקשה לו, שלא נפחד לשאול מה קורה, ושנציע עזרה.
לסיכום: אין ספק שרבים יסכימו כי חופש וחגים זה דבר נהדר. אפשר לבלות, להיות יחד בזמן איכות עם היקרים לנו, להעניק גם זמן לעצמנו, וחשבון הנפש יכול להביא להחלטות חשובות ומשמעותיות. לצד זה אסור לשכוח כי עבור חלק מאיתנו לעיתים מדובר בתקופה קשה במיוחד, מכאיבה ובודדה, שמציפה בדידות וקושי. חשוב להיות רגישים לכך, ולא לפחד לקבל עזרה או להציע עזרה כשמזהים קושי או סיכון. אם אתם אנשים בסביבתכם מתמודדים עם בדידות או מצוקה נפשית בתקופה הזאת, כדאי שתדעו שגם במהלך החג ישנם מענים זמינים בתחום בריאות הנפש: חדרי המיון הפסיכיאטריים התורנים, ער"ן (טלפון - 1201), ומענה חירום במערכי בריאות הנפש בקופות החולים.
הכותבת היא טל לבנה, פסיכולוגית קלינית, מדריכה ומנהלת מערך בריאות הנפש ב"מאוחדת" מחוז ירושלים