ישראל מובילה בתרומות כליה מתורמים חיים בהשוואה למדינות אחרות בעולם. בשנת 2021 בוצעו בישראל 153 השתלות כליה מתורמים נפטרים ו-320 השתלות מתורמים חיים. בסך הכול בוצעו כ-470 השתלות כליה.

השתלות כליה מתורמים חיים מבוצעות בעולם ובישראל כבר עשרות רבות של שנים. בשנים הראשונות בוצעו השתלות בעיקר בין בני משפחה ובהמשך החלו לבצע השתלות כליה גם בין חברים ומכרים. לפני כ-10-12 שנים הוצאת הכליה, מהתורם החי, בשיטת הלפרסקופיה הפכה לשגרתית בכל המרכזים הרפואיים בהן מתבצעות השתלות כליה, דבר שהקל מאוד על ההחלמה של התורם. 

באופן יוצא דופן וייחודי בעולם, ישראל היא המדינה היחידה שמעניקה לתורמים החיים החזרים על טיפולים פסיכולוגיים ואף מעניקה מעטפת הגנה באמצעות החזר עבור תשלומים לביטוח בריאות פרטי אובדן כושר עובדה וביטוח חיים. בנוסף פטורים התורמים מתשלום מס בריאות למשך שלוש שנים. בנוסף, המדינה מגינה על התורמים בכך שהיא דואגת להם שלא יפגעו ויפוצו על הפסדיהם, כמו אובדן ימי השתכרות ונסיעות לבדיקות.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

תופעת התורמים האלטרואיסטים

השיטה הניתוחית המתקדמת להוצאת הכליה ומעטפת ההגנה שהמדינה מעניקה לתורמים החיים, אפשרה למשרד הבריאות "לקבל" ביתר קלות את התופעה החברתית החדשה שהחלה ללבלב - התורמים האלטרואיסטים.

באותם ימים, הרב ישעיהו הבר ז"ל, חולה כליות שהושתל לקח על עצמו לדאוג גם לחבריו האחרים, הזקוקים להשתלה. הוא הקים את עמותת "מתנת חיים", ועשה פרסום רב בבתי הכנסת ובעיתונים. משנה לשנה הצטרפו תורמים חדשים שהחליטו לתרום כליה לאדם זר שאינם מכירים, מתוך רצון לעשות מצווה, להוקיר על הטוב, מרצון עז לגאול חולים מסבלם.

גבי רביבו שתרם כליה באמצעות עמותת "מתנת חיים", הקים בעצמו עמותה לגיוס תורמים בשם "תורמים חיים". בהתחלה מרבית התורמים הגיעו מהמגזר הדתי ועם השנים התרחבו המעגלים וכיום מגיעים תורמים מכל קבוצות האוכלוסייה, לרבות חילונים. חלקם פונים ישירות אלינו, למרכז הלאומי להשתלות.

התורמים עוברים בדיקות הערכה יסודיות ומקיפות - רפואיות, פסיכולוגיות ופסיכו-סוציאליות. לאחר מכן עליהם לקבל אישור של ועדה הכוללת רופא, עורך דין, פסיכולוג, עובד סוציאלי ונציג ציבור. על צוות זה להבטיח שהתורם בשל עם החלטתו לתרום, שהוא יודע על ההליך לרבות סכנות בטווח הקצר ובטווח הארוך, שהוא בעל משפחה תומכת ועוד. 

שרשרת של הצלת חיים

בשנים האחרונות הקמנו מאגר ארצי ממוחשב לביצוע הצלבות בין בני משפחה שלא מצאו בניהם התאמה. התוכנה המיוחדת יודעת לזהות התאמות וליצר זוגות חדשים. כל תורם אלטרואיסט הפונה ישירות למרכז הלאומי להשתלות, נכנס למאגר ההצלבות וכך הסיכויים שתיווצר שרשרת של השתלות עולה. לפני כשבועיים תורם אלטרואיסט, בזכות תרומת כליה שלו, הצליח לגרום לשלוש (!) השתלות. בשנה שעברה בזכות תורם אלטרואיסט נוצרה שרשרת בת 8 השתלות.

לאחר שצברנו ניסיון מקומי התחלנו לבחון שיתופי פעולה עם מדינות נוספות. ביצענו מספר הצלבות עם צ'כיה והצלבה אחת עם אבו דאבי. כליה אחת או שתיים "טסות" בצידנית קרח מישראל לצ'כיה למשל, ו"טסות" שתיים משם להשתלה בישראל. היתרון הגדול הוא שניתן למצוא פתרון לחולים עם נוגדנים בשל המוצא האתני השונה.

הקורונה עיכבה מספר השתלות בגלל סגרים ומגבלות שונות במדינות השונות, וכעת נראה שפנינו להמשך ההצלבות גם בישראל וגם בחו"ל.

ד
ד"ר תמר אשכנזי מנהלת המרכז הלאומי להשתלות|צילום: טירן חמצני

היתרונות של תרומת כליה מתורם חי

  • תרומת מתורם חי מתוזמנת כך שניתן להתכונן ולהבטיח תנאים אופטימליים, כמו התאמה ומשך זמן קצר ביותר בין נטילת האיבר מן התורם החי לבין השתלתו בנתרם.
  • מצב הכליה שנלקחה מתורם חי, הינו "טבעי" ולכן משופר בהשוואה לכליה שנלקחה מתורם נפטר ונשמרה בצידנית קרח, והתוצאה היא - הישרדות טובה יותר של הכליה.
  • כאשר לאדם הנתרם יש רמת נוגדנים גבוהה, מצב מוכר בהשתלות כליה, קיימת אפשרות לתזמן את ניתוח התרומה וההשתלה בסמוך לסיום הטיפול להורדת רמת הנוגדנים, דבר שאינו מתאפשר בהשתלות מתורמים נפטרים.
  • בשל המחסור באיברים להשתלה, השתלה מתורם חי היא מקור נוסף להשתלה, וכאשר מדובר בצורך בהשתלת כליה, זהו פתרון טוב לקצר את זמן ההמתנה להשתלה.
  • ניתן להשתיל לחולים לפני דיאליזה - השלכות משמעותיות על איכות חיים ועל תוצאות ההשתלה.

מי יכול לתרום כליה בחייו?

כל המעוניין לתרום כליה יעבור בדיקות הערכה רפואיות ופסיכולוגית מקיפות. מטרת הבדיקות היא לוודא שהתורם כשיר לתרומה ואין במצבו הרפואי והנפשי משום חשש לסיכון בריאותו או לפגיעה בתפקודו עקב התרומה. רק אם נמצא כשיר יוכל להמשיך את התהליך.

במקרים של תרומה במשפחה, דרגה ראשונה עד בן דוד, יש צורך באישור של ועדת הערכה מקומית, כלומר, ועדת הערכה של בית החולים בו תיערך התרומה וההשתלה. כאשר התרומה היא לקרוב רחוק יותר יש צורך באישור של ועדת הערכה מרכזית של משרד הבריאות.

הקריטריונים לאישור התרומה מתייחסים בן השאר לכשירות הרפואית והנפשית של התורם, להסכמה שניתנה מדעת ומרצון חופשי ובדעה צלולה ללא לחץ או כפיה, לתרומה שניתנה ללא קבלת תמורה או טובות הנאה כלשהן ועוד.

ההחלטה להיות תורם חי הינה רגישה ומורכבת לכן התורם יכול לחזור בו מהסכמתו בכל זמן שהוא במהלך התהליך עד לרגע האחרון לפני הכניסה לחדר הניתוח. 

תהליך התרומה 

הניתוח מתבצע בבית החולים, בהרדמה מלאה, ולרוב בשיטת הלפרוסקופיה (שיטה זעיר פולשנית). שיטה זו מקלה ומקצרת את ההחלמה: כאבים מופחתים, שעור זיהומים נמוך ביותר, הטראומה לשרירי הבטן מזערית ושעור הסיבוכים קטן ביותר כתוצאה מהחזרה המהירה לתנועתיות ולתפקוד כבר למחרת הניתוח. אין צורך להיות מרותקים למיטה וכעבור יום או יומיים משתחררים הביתה. יתרון נוסף של השיטה הוא תוצאה אסטטית טובה של החתך הניתוחי.

כל תורם צריך להיות במעקב רפואי על בסיס שנתי, או במרכז בו התבצעה ההשתלה או אצל רופא המשפחה. קיימת תוכנית לפיצוי תורמים חיים שמטרתה היא להגן על התורם, הן מבחינה רפואית - בריאותית, הן מבחינה כלכלית. 

הכותבת הינה ד"ר תמר אשכנזי - מנהלת המרכז הלאומי להשתלות