הוליווד מתחילה סוף-סוף להתמודד עם נושאים שהיו טאבו במשך שנים. הסרט החדש "בייביגירל", בכיכובה של ניקול קידמן, עוסק בנושא אחד כזה - מיניות של נשים בגיל המעבר ומעבר לו. הסרט אולי מציג תמונה הוליוודית מוגזמת, אך הוא מסמן שינוי תרבותי משמעותי. במקום להסתיר ולהתבייש, יותר ויותר נשים מדברות בפתיחות על המיניות שלהן בגיל המבוגר. זה לא רק משפר את איכות החיים שלהן, אלא גם מסייע לשבור את הסטיגמה החברתית.
המציאות המדעית מראה שדווקא בגיל 50 ומעלה, נשים רבות חוות התעוררות מחודשת של המיניות שלהן, בגלל שינויים הורמונליים משמעותיים. עם זאת, ההתעוררות הזאת לא תמיד באה לידי ביטוי, ולעתים נשארת בגדר פנטזיה, לא מעט בגלל צנזורה תרבותית, שיש לה, אגב, השלכות בריאותיות.
בחברה שלנו, מיניות שייכת לצעירות, לפוריות ולרווקות. נשים מבוגרות מצופות בחברה שלנו להדחיק את מיניותן, ותפיסות ישנות ושמרניות אף גורמות לרופאים להימנע משיח פתוח ובריא על מיניות עם מטופלות מבוגרות. אלה תורמים להדחקת המיניות וההתעוררות המינית בקרב נשים בכל הגילים.
המיניות היא חלק טבעי ובריא מחיי האישה בכל גיל. בעזרת הפתרונות הרפואיים המתקדמים והשינוי בשיח החברתי, נשים יכולות ליהנות ממיניות מספקת ובריאה גם בגיל המבוגר.
נשים רבות מרגישות את הפרת האיזון ההורמונלי בעיקר בנפשן – הן חוות מצבי רוח משתנים ומאבדות את החוסן הנפשי האישי והנשי בפרט. מגיע גיל שבו לבד מיובש נרתיקי פיזי נוצר גם בור אפור בתאי החשקים של האישה במוח. וגם על החשק יש לעבוד. אך כאשר פיזית אין תחושתיות בזמן האקט, האישה לא נהנית וככל הנראה לא תרצה להגיע לאינטימיות.
בטיפול מאבחנים את ההיסטוריה הרפואית, הגנטיקה, היסטוריית הנרתיק ומספר הלידות, ובוחרים בהליך המתאים – שיגרום למטופלת לחזור להרגיש, להתרגש, להירטב באופן טבעי ולעורר את החשק המיני.
דיכוי מיני (הדחקת מיניות) מוביל לירידה בהפרשת הורמונים חיוניים כמו אוקסיטוצין, הנקרא גם "ההורמון החברתי", שמשתחרר במגע אינטימי ומחזק את הקשר הזוגי וגם התחושות החיוביות בינינו לבין עצמינו. פעילות מינית טובה היא כמו כל פעילות גופנית אחרת, וחוסר בפעילות מינית תקינה עלול לגרום לירידה בצפיפות העצם, הליך שאינו מיטיב עם נשות הגיל השלישי. ולבסוף, ההדחקה של הצורך לפרוק ולדבר על מיניות, כמו כל פורקן רגשי שנחסם ונעצר, מוביל להזנחה שמצריכה טיפולים רגשיים. לכן, גוף בריא המקפיד על בריאות גופנית טובה הוא גוף בעל תפקוד מיני משופר, שמוביל גם לשיפור במערכת הלב וכלי הדם ובמערכת החיסון, לשיפור במצב הרוח, להפחתת תסמיני חרדה ודיכאון ולשיפור באיכות השינה.
>> מה עושים שינויי גיל המעבר לאיבר המין הנשי?
>> "רוב הזוגות בארץ מתמודדים בשלב כזה או אחר עם חוסר חשק"
לצד אותו הורמון חברתי שהוזכר לחיוב, גם הטסטוסטרון, הנתפס כהורמון גברי, בעל תפקיד מכריע בחשק המיני של נשים, כיוון שבגיל המעבר, היחס בין אסטרוגן לטסטוסטרון משתנה, מה שיכול להוביל לעלייה בחשק המיני בקרב נשים.
פתרונות לשיפור התפקוד המיני בקרב נשים
בין שלל פרוטוקולים וחידושים רפואיים, רפואת הנשים המודרנית מציעה מגוון פתרונות להתמודדות עם אתגרי המיניות בגיל המעבר ושיפורם:
- טיפולים הורמונליים: כמו תוספי טסטוסטרון במינון נמוך במקרים מותאמים או טיפול הורמונלי חליפי אישי כדי להחזיר את האיזון ההורמונלי, שהפרתו מורגשת. תרחיפים ותכשירים למריחה באופן מקומי המכילים כמות ניכרת של אסטרוגן.
- טיפולים לא הורמונליים: מגוון טיפולים חיצוניים יכולים להשפיע על תוצאות חוסר האיזון ההורמונלי, כמו לייזר וגינלי; לייזר CO2 שמעלים יובש נרתיקי; מיצוק והצרת הנרתיק; השקעה והתמדה בפיזיותרפיה של רצפת האגן לחיזוק שרירי הליבה של האגן; ליחוח והגשמת העור באמצעות סיכוך חיצוני; הזנה בתכשירים מבוססי חומצה היאלורונית; וג'ל ניקוי שלא מייבש את הנרתיק אלא משאיר את החומציות הנדרשת בפלורה הנרתיקית.
- טיפול רגשי, מיני או פסיכולוגי: המותאם למטופלת ולמערכת היחסים בה היא מצויה. תקשורת היא חלק בלתי נפרד מהחיבור הנוצר בזמן אינטימי בין בני זוג, ועל כן היא תהיה חלק בלתי נפרד מהטיפול הנדרש במאמץ לשפר את חיי המין הבוגר.
- הליך כירורגי: לעתים נדרש גם הליך שכזה. המטופלת מ' (39), למשל, נזקקה לסידור חיצוני של השפתיים ועברה ניתוח ביופלסטיה, גם עבור הדימוי הנשי האישי שלה וגם בגלל פגיעה בתפקוד היום-יומי והכאבים שמהם סבלה במהלך יחסי מין.
* ד"ר פאני בר לוי היא מומחית ברפואת נשים