מיפוי עצמות היא בדיקת הדמיה רפואית שבה מזריקים לנבדק כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי מסוג Tc-99m MDP, המתפזר לכל עצמות הגוף ובודק את תפקוד העצמות וגם את הרקמות הרכות הסמוכות לעצמות. הבדיקה מאפשרת סריקה של כלל העצמות בזמן קצר ובעלות נמוכה, ויכולה לגלות תהליכים חריגים בעצמות בשלבים מוקדמים, הרבה לפני שהם מתגלים בצילום רנטגן.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
באילו מצבים רפואיים נדרשת בדיקת מיפוי עצמות?
- בירור סיבה לתחושת כאב שהנבדק חש בעצמות
- חיפוש גרורות בעצמות אצל חולים אונקולוגיים (בעיקר עם גידולים בעלי זיקה גבוהה לעצמות כמו בסרטן הערמונית, סרטן שד, סרטן ריאה ועוד).
- בדיקה של שינויים ניווניים בעצמות ובמפרקים
- גילוי תהליכים חבלתיים (שברים, סדקים, איתור שברי מאמץ)
- אבחון שברים בחולים עם צפיפות עצם נמוכה (אוסטאופורוזיס)
- הבחנה בין זיהומים בעצמות לבין זיהומים ברקמות הרכות (הדורשים טיפול רפואי שונה).
- מחלות מטבוליות - עם פגיעה בחילוף החומרים של העצם (כמו במצבי פגיעה כלייתית)
- בילדים - חבלות, דלקות וזיהומים בעצמות, גידולי עצם, פגיעה באספקת הדם לעצמות, ובחשד לילד מוכה.
מהו תהליך הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת במכון לרפואה גרעינית בבית חולים או במכונים ייעודיים מורשים לרפואה גרעינית.
במסגרת הבדיקה מזריקים לגוף את החומר הרדיואקטיבי ישירות לווריד או דרך עירוי, ומשתמשים במכשיר הנקרא מצלמת גמא, שתפקידה לסרוק את הגוף. מצלמות חדישות מכילות גם מכשיר CT בתוכן המאפשר שילוב אופטימלי בין המידע התפקודי המתקבל מהמיפוי והמידע האנטומי המתקבל מ-CT.
בדרך כלל יש להמתין כ-2-3 שעות לאחר הזריקה כדי להגיע לריכוז אופטימלי של החומר בעצמות וליצירת תמונה חדה וברורה יותר במצלמה.
במרבית המקרים הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הגב, אולם לעתים יש צורך בתמונות ממוקדות במנחים שונים, או יצירת מיפוי תלת-ממדי של אזור מסוים ולכן התנוחה עשויה להיות שונה אצל נבדקים מסוימים.
ברוב המקרים נהוג לייצר תמונה דו-ממדית (פלנרית) של כל הגוף (מיפוי כל גופי) במנחים קדמי ואחורי. כאשר יש צורך, מכוונים את המצלמה לקבלת תמונות ממוקדות לאזורים מסוימים. ניתן גם לייצר תמונה תלת ממדית (SPECT) של פיזור החומר בשלד.
מיפוי העצמות עצמו אורך כ-15 דקות, והזמן מתארך מעט אם יש צורך במיפוי SPECT או SPECT- CT .
מיפוי עצמות SPECT- CT: במידת הצורך ולשם השלמת הבירור הרפואי, מתבצעת בדיקה בשיטת תלת-ממד משולבת CT בקרינה נמוכה. הבדיקה היא המשכית למיפוי הראשוני הדו-ממדי ואיננה כרוכה בהזרקה נוספת של חומר רדיואקטיבי. משך הבדיקה כ-15-10 דקות נוספות. בשיטה זו ניתן להציג את התמונה המעובדת גם ב'פרוסות' בדומה לתמונות המתקבלות בבדיקות CT או MRI. טכניקה זו מאפשרת לזהות ממצאים עדינים שלא נראים בצילומים דו-ממדיים רגילים לצורך שיפור הדיוק האבחנתי.
מה קורה לאחר הבדיקה?
לאחר הבדיקה הנבדקים משוחררים הביתה ללא כל צורך במנוחה. לבדיקה אין תופעות לוואי ידועות , וכיוון שמשתמשים בכמות קטנה של חומר רדיואקטיבי הסכנה מחשיפה לקרינה נמוכה, ומותר לבוא במגע עם אנשים אחרים לאחר ביצוע הבדיקה. יחד עם זאת מומלץ להימנע ממגע קרוב עם תינוקות וילדים קטנים במהלך 24 שעות שלאחר ההזרקה.
הבדיקה אינה מומלצת במהלך הריון, ובנשים מיניקות יש להפסיק הנקה ל-24 שעות. במהלך היממה של הבדיקה מומלץ לאם המניקה לשאוב את החלב אך להשליכו לפח. אחרי יממה ניתן שוב להניק ללא כל חשש.
בילדים, הבדיקה מבוצעת תוך התאמה של מינון החומר הרדיואקטיבי לגיל הנבדק ולמשקלו, לצורך הורדת החשיפה לקרינה.
החומר הרדיואקטיבי עצמו מתפרק ומופרש מהגוף באמצעות השתן.
עוד ב-mako בריאות:
>> האם צריך לזרוק שום שהתחיל לנבוט?
>> ישנים פחות מ-7 שעות? זהירות, זה מסרטן
>> קופסאות השימורים שאתם חייבים להעיף
ומה לגבי התוצאות?
תוצאות בדיקת מיפוי העצמות מתקבלות בדרך כלל תוך מספר ימים בודדים, כתלות בכמות הבדיקות המבוצעות במכון ובזמינות הרופאים הגרעיניים המומחים בפענוח המיפוי.
* פרופ' מוטי לורברבוים, יועץ בכיר בתחום הרפואה הגרעינית במכבי שירותי בריאות ומנהל המכון לרפואה גרעינית במרכז רפואי אסף הרופא