ייעוץ רפואי: ד"ר צביקה דושניצקי, מומחה ברדיולוגיה אבחנתית וראש תחום הדימות ב"מאוחדת".
רנטגן
בדיקה המתבססת על קרני רנטגן שיוצאות משפופרת מיוחדת, חודרות דרך הגוף ופוגעות במשטח. התמונה המתקבלת על גבי המשטח מתורגמת בצורה דיגיטלית לתמונה שמוצגת על גבי מסך מחשב. הרדיולוג סוקר את הצילום המתקבל ומפענח אותו.
אופן הבדיקה: חלק הגוף המצולם (חזה, בטן, יד, רגל וכו') מונח כנגד המשטח.
סוגי הבדיקות: צילום רנטגן "רגיל" לאיברי הגוף, חוקן בריום (שימוש בקרינת רנטגן להדגמת חלל המעי הגס), צילום ושט-קיבה-תריסריון (להדגמת החלק העליון של מערכת העיכול), צילום שלפוחית שתן ודרכי השתן התחתונות (בחשד לקיום רפלוקס מהשלפוחית לכיוון הכליות).
הכנות טרם הבדיקה: בצילום רנטגן רגיל אין צורך בהכנות מיוחדות, פרט להסרת אביזרים חיצוניים מהאיבר המצולם (תכשיטים, חזייה וכו'). בחוקן בריום רצוי לבצע קודם הכנה של המעי הגס באמצעות חומר מנקה. בצילום ושט קיבה תריסריון, יש להימנע מאכילה מספר שעות לפני ביצוע הבדיקה.
היכן נבדקים: כל בדיקות הרנטגן מבוצעות במכון רנטגן, שם נמצא המכשיר הייעודי.
מגבלות: לנשים בהריון לא מומלץ לעבור בדיקות אלה, אלא אם כן קיימת לכך הצדקה רפואית.
תופעות לוואי: אין תופעות לוואי לבדיקות רנטגן, אולם, מכיוון וחשיפה חריגה לקרינת רנטגן עלולה להיות מסוכנת, יש להשתמש בצילומי הרנטגן רק אם קיימת הצדקה רפואית.
יתרונות: בדיקה המספקת מידע רפואי חשוב ונחשבת זולה, מהירה וזמינה.
חסרונות: אינה טובה לזיהוי ממצאים פתולוגיים קטנים.
עלות: זולה, עשרות שקלים לצילום רנטגן רגיל.
מונחים הקיימים בפענוח צילום רנטגן:
לזיה: נגע שאינו אנטומי (לא אמור להיות במקום בו נמצא).
תסנין: כתם או כתמים לבנים הנצפים על פני הריאות, ויכולים לעורר חשד להימצאות תהליך דלקתי בבועיות הריאה.
תפליט פלאורלי: נוזל הנמצא בין קרומי הריאה. יכול לנבוע מאי ספיקה לבבית, דימום, תהליך ממאיר ועוד.
CT – Computerized Tomography
בדיקה המבוססת על שילוב של קרינת רנטגן וטכנולוגיה של עיבוד נתונים, העברת מתחים מהירה, מהירות בדיקה.
אופן הבדיקה: הנבדק מושכב על מיטת הבדיקה במכשיר ה–CT. המיטה נעה לתוך המכשיר הנראה כשער עגול מסביב לנבדק. תוך כדי תנועת המיטה מסתובב החלק הפנימי של המכשיר מסביב לנבדק ומבצע את הבדיקה. התוצאות מתקבלות על מסך המחשב בעמדת המפעילים. לאחר הבדיקה ניתן לעבד את התמונות המתקבלות, באמצעות מחשב, ולקבל חתכים אנטומיים שונים של איברי הגוף.
ברוב הפעמים, מבוצעת הבדיקה לפני ואחרי הזרקת חומר ניגוד - חומר המכיל יוד, שמוזרק ישירות לווריד ומדגיש רקמות עשירות בכלי דם.
סוגי הבדיקות: ניתן לבצע בדיקת CT לכל אחד מאיברי הגוף: ראש, חזה, בטן, גפיים או עמוד השדרה. הבדיקות לאיברים השונים מבוצעות בפרוטוקולים המותאמים לכל איבר ואיבר. בנוסף ניתן לבצע בדיקות ייחודיות: צנתור לבבי וקולונוסקופיה וירטואליות.
הכנות טרם הבדיקה: במקרה שיש צורך בהזרקת חומר ניגוד, יש להימנע מאכילה במשך 3 שעות טרם הבדיקה. בדיקת איברי הבטן מחייבת שתיית חומר ניגוד על מנת "לצבוע" את המעי. קולונוסקופיה וירטואלית מחייבת ניקוי המעי הגס, כמו לפני קולונוסקופיה רגילה. לפני כל בדיקה מקבל הנבדק דף הסבר על ההכנה הנדרשת.
היכן נבדקים: מכשירי CT נמצאים במכונים מיוחדים, בעיקר בבתי החולים אך גם בקהילה – במכוני דימות גדולים.
מגבלות: לא קיימות מגבלות מיוחדות, פרט לאנשים הרגישים ליוד המוזרק בחומר הניגוד. אנשים אלו צריכים לעבור הכנה מיוחדת לפני הזרקת חומר הניגוד, בהתאם לפרוטוקול הקיים במכון ה –CT. בנוסף, בדומה לבדיקות רנטגן, גם במקרה של CT מומלץ כי נשים בהריון יימנעו מבדיקות אלו, אלא אם כן קיימת הצדקה רפואית לביצוען.
תופעות לוואי: לבדיקה עצמה אין תופעות לוואי, פרט לתחושת חום המתפשטת בגוף בזמן הזרקת חומר הניגוד. כפי שהוזכר מעלה, ישנם אנשים שאלרגיים ליוד המוזרק בחומר הניגוד. רגישות זו יכולה לגרום לתופעות לוואי אלרגיות; החל מפריחה וגרד וכלה במצבים מסכני חיים. לכן, אנשים הרגישים ליוד חייבים לדווח על כך לצוות המכון, לפני ביצוע הבדיקה.
יתרונות: מדובר בבדיקה המספקת מידע רב על מצבים פתולוגיים ברקמות השונות. התפתחות הטכנולוגיה ומכשירי ה- CT מאפשרת ביצוע בדיקות מהירות וזולות, המספקות מידע אנטומי-פתולוגי רב.
חסרונות: הבדיקה מספקת מידע על נגעים או פתולוגיות,במבנה הרקמה, אך לא על תפקוד הרקמות. הצנתור והקולונוסקופיה הווירטואליים אינם טיפוליים אלא אבחנתיים בלבד.
עלות: מאות שקלים.
>> כל מה צריך לדעת על בדיקות לסרטן
מונחים הקיימים בפענוח צילום CT
היפרדנסי: ממצא, או אזור ברקמה, אשר נראה בצפיפות גבוהה ביחס לרקמה התקינה סביבו. לכל ממצא כזה משמעות בהתאם למיקומו האנטומי. לא בהכרח מדובר על ממצא ממאיר.
היפודנסי: ממצא, או אזור ברקמה, אשר נראה בצפיפות נמוכה ביחס לרקמה התקינה סביבו. לכל ממצא כזה משמעות בהתאם למיקומו האנטומי. לא בהכרח מדובר על ממצא ממאיר.
האדרה: רקמה, או איבר, ה"נצבעים" באמצעות חומר הניגוד שהוזרק לווריד. איברים המכילים כלי דם רבים (כבד, טחול, כליות ועוד) יעברו האדרה גדולה יותר בהשוואה לרקמות עניות בכלי דם.
פגם מילוי: אזור ברקמה או באיבר אשר אינם מקבלים האדרה.
אולטראסאונד US
בדיקה המתבססת על גלי קול הנשלחים ממתמר לכיוון איברי הגוף. הגלים המוחזרים מהאיברים נקלטים במתמר ומתורגמים לתמונה.
אופן הבדיקה: הנבדק שוכב לרוב על ספת הבדיקה, האזור הנבדק נמרח בג'ל מיוחד על מנת לשפר את איכות המגע בין המתמר לעור, ואז מוצמד המתמר לעור. הנבדק אינו מרגיש כל כאב או תחושת אי נוחות אחרת.
סוגי הבדיקות: ניתן לבצע בדיקת US לאיברי הבטן, דרכי השתן, מפרקים, בלוטת התריס, גינקולוגי כולל סקירת מערכות, ערמונית, כלי דם ותפקוד הלב.
הכנות טרם הבדיקה: הבדיקה אינה דורשת הכנה מיוחדת למעט במקרים הבאים; אם הבדיקה כוללת את כיס המרה הרי שיש להיות בצום 6 שעות טרם הבדיקה, אם הבדיקה מיועדת להדגים את דרכי השתן יש לשתות כליטר נוזלים כשעה-שעתיים טרם הבדיקה, אם הבדיקה הגינקולוגית נעשית דרך דופן הבטן ולא דרך הנרתיק יש לשתות כליטר נוזלים שעה- שעתיים טרם הבדיקה.
היכן נבדקים:בדיקות ה–US נעשות באופן אמבולטורי ולכן ניתן למצוא מכוני US רבים במסגרת קופות החולים ובמסגרת פרטית.
מגבלות: אין מגבלות.
תופעות לוואי: ללא תופעות לוואי.
יתרונות:בדיקה זולה, מהירה, זמינה ורב גונית ביכולותיה, ללא קרינה.
חסרונות: תלויה מאוד במיומנויות המבצע, גלי הקול אינם חודרים דרך עצם או אויר ולכן הדמית איברי הבטן מוגבלת לאיברים הקרובים לדופן הבטן, יכולת אבחון מוגבלת.
עלות: זולה, עשרות שקלים לבדיקה רגילה.
מונחים הקיימים בפענוח בדיקת US
היפראקואי: ממצא, או אזור ברקמה, אשר מחזיר יותר גלי קול (אקו) מהרקמה סביבו. הדבר יכול לנבוע מעצם מסויד (כדוגמת; אבן בכיס מרה או בכליה), הסתיידויות ברקמה ועוד.
היפודנסי:ממצא, או אזור ברקמה, אשר מחזיר פחות גלי קול (אקו) מהרקמה סביבו. הדבר יכול לנבוע מנוכחות נוזל בממצא (כדוגמת ציסטה), תהליך זיהומי ועוד.
MRI
הבדיקה מבוססת על גלי רדיו ושדה מגנטי – ללא קרינה מייננת. גלי הרדיו מערערים את אטומי המימן בגוף הנבדק, הנמצא בשדה מגנטי חזק. הגלים הנפלטים חזרה מהגוף נקלטים במכשיר ומתורגמים לאות חשמלי, שמתורגם לתמונה דיגיטלית המתקבלת על המסך בחדר המפעילים.
אופן הבדיקה: הנבדק מושכב על שולחן המוסע לתוך המכשיר הנראה כקשת גדולה ועמוקה.
סוגי הבדיקות: ב–MRI : ניתן לבצע בדיקות של מערכת העצבים, איברי החזה, הבטן והגפיים.
הכנות טרם הבדיקה: אין צורך בהכנות מיוחדות. מכיוון ומדובר בבדיקה הנמשכת זמן רב, יש צורך בהרדמה של ילדים צעירים אשר לא יוכלו לשכב בשקט לאורך הבדיקה. גם אנשים הסובלים מקלסטרופוביה צריכים לעבור הכנה לפני הבדיקה. כמו כן, יש להסיר שעונים, תכשיטים ודברי מתכת - מכשיר ה-MRI הינו מגנט ענק שעלול להעיפם או לשבשם.
היכן נבדקים: מכשירי ה–MRI נמצאים בעיקר בבתי החולים, וגם בקרונות ניידים המוצבים בבתי החולים.
מגבלות: המגבלות היחידות לביצוע הינן קוצבי לב או שתלים ממתכת, אשר עלולים להיפגע כתוצאה מהשדה המגנטי.
יתרונות: ל- MRI יכולת זיהוי פתולוגיות גבוהה יותר משל ה–CT, במיוחד במערכת העצבים. בנוסף קיימות בדיקות MRI המיועדות לבדיקת תפקודי המוח, לא רק מבנהו.
חסרונות: הבדיקה ארוכה, יקרה והתורים לביצועה ארוכים מאוד. זמינותה נמוכה משל ה–CT.
עלות: כ-2,000 שקל לכל בדיקה.
מונחים הקיימים בפענוח צילום MRI
היפראינטנסי: אזור הנראה לבן יותר בצילום. לכל ממצא כזה משמעות בהתאם למיקומו האנטומי ולפרוטוקול הבדיקה. לא בהכרח מדובר על ממצא ממאיר.
היפואינטנסי: אזור הנראה כהה יותר בצילום. לכל ממצא כזה משמעות בהתאם למיקומו האנטומי ולפרוטוקול הבדיקה. לא בהכרח מדובר על ממצא ממאיר.
קשריות לימפה: בלוטות לימפה הן חלק מהמערכת החיסונית בגוף, והן פזורות בין כל חלקיו.
קשריות לימפה ריאקטיביות: בלוטות לימפה מוגדלות, כתגובה לתהליך פתולוגי בסביבתן.
PET SCAN
בדומה לבדיקות איזוטופים אחרות (מיפוי עצמות, מיפוי בלוטת המגן ועוד) גם כאן נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים המוזרקים לגוף. החומר הרדיואקטיבי הינו פלואור, המוצמד לגלוקוז (סוכר). החומר הנוצר הינו FDG. חומר זה מוזרק דרך הוריד לגוף. מכיוון וגלוקוז נצרך במיוחד ע"י תאים המתחלקים מהר הוא ייקלט במיוחד בתאים סרטניים ובתאי דלקת, כמו גם בתאי המוח.
אופן הבדיקה: החולה מושכב על מיטת הבדיקה לאחר שהוזרק לו ה- FDG. המיטה מוסעת מתחת לחיישנים, הקולטים את הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מהחומר. ריכוז גבוה של קרינה באזור מסוים, תעיד על קליטה מוגברת של הגלוקוז המסומן ברקמה מסוימת - תאי דלקת או תאי גידול.
סוגי הבדיקות: מעבר ל- PET SCAN קיימת גם בדיקת ,PET-CT בה נעשית במקביל גם בדיקת CT. שילוב ה- PET עם CT מביא לדיוק רב יותר בקביעת המיקום האנטומי המדויק של הנגעים החשודים.
הכנות טרם הבדיקה: לעיתים הנבדק יתבקש לצום לפני הבדיקה. במקרה של חולים סוכרתיים ייתכן ויהיה צורך במתן מנת אינסולין לפני הזרקת תרכובת הגלוקוז.
היכן נבדקים? מכשירי ה- PET נמצאים אך ורק בבתי החולים.
מגבלות: מיעוט המכשירים בארץ ובעולם, גורם להתארכות זמני ההמתנה לביצוע הבדיקה. עלות הבדיקה גבוהה.
תופעות לוואי: אין.
יתרונות: לבדיקה יכולת גבוהה לאיתור נגעים ממאירים, עוד בשלב המוקדם, בכל חלקי הגוף.
חסרונות: עלות הבדיקה.
עלות: כ-4,500 שקל לבדיקה.
צנתורים
אופן הבדיקה: החולה שוכב על מיטה בחדר הצנתורים. דרך חתך מזערי הנעשה בעורו, מוחדר קטטר (צנתר) לכלי הדם (עורק או וריד). תחת שיקוף של מכשיר הרנטגן מובל הצנתר למקום אותו רוצים להדגים. משמוקם הצנתר במקומו, מוזרק דרכו חומר ניגוד המדגים את כלי הדם: בלב, במוח, בגפיים התחתונות או העורקים הראשיים היוצאים מאבי העורקים.
סוגי הבדיקות: בצנתור ניתן לעשות בדיקה אבחנתית (לזיהוי פתולוגיות) או טיפולית (החדרת תומכן, הרחבת כלי דם מוצר, עצירת דימום, סגירת מלפורמציה של כלי דם ועוד).
הכנות טרם הבדיקה: יש להיות בצום של מספר שעות. מכיוון ומדובר בהזרקת כמות גדולה של חומר ניגוד המכיל יוד, יש לוודא כי הנבדק אינו סובל מאלרגיה לחומר זה ושהתפקוד הכלייתי שלו תקין.
היכן נבדקים: מכוני צנתורים נמצאים בבתי החולים הגדולים או ביחידות בהן יכולות להגיש עזרה רפואית דחופה במקרה של סיבוך במהלך הבדיקה.
מגבלות: לא תמיד ניתן להדגים או לטפל בכל הפתולוגיות שאוזכרו לעיל.
תופעות לוואי: קיימת קשת רחבה של תופעות לוואי; החל מרגישות לחומר הניגוד וכלה במצבים מסכני חיים.
יתרונות: באמצעות הצנתור ניתן לאבחן היצרויות בכלי דם, דרכי מרה ועוד. היתרון הגדול הינו כי ניתן לטפל בבעיות אלו תוך כדי הצנתור. כיום, הצנתורים מחליפים חלק לא מבוטל מניתוחי כלי הדם והמעקפים שנעשו בעבר. בצורה זו מורידים את התחלואה והתמותה הקיימים בניתוחים הגדולים.
חסרונות: מחייב חדר רנטגן מיוחד, זמינות של חדר ניתוח קרוב, צנתרים ואבזרים יקרים.
עלות: מאלפי ועד עשרות אלפי שקלים, בתלות בבדיקה ובטיפול הנגזר ממנה.