לפני קצת יותר משנה הודיעה חברת פייזר כי עלה בידה לפתח חיסון לקורונה ומאותו רגע המגפה העולמית החמורה ביותר ב-100 השנים האחרונות קיבלה תפנית דרמטית. המחלוקות סביב הסגרים, ההגבלות והמדיניות של ממשלות רבות בעולם, כנראה עוד ילוו אותנו שנים ארוכות, אבל נדמה שעל דבר אחד כמעט ואין חולק – החיסונים הם הגורם העיקרי והיעיל לבלימת הנגיף.
בעיתוי מפתיע ובשבוע שבו אישר מנהל התרופות האמריקאי לראשונה את חיסוני הקורונה לילדים, נחשפה תעלומה רפואית בת 50 שנה – מה עומד מאחורי מותם של פעוטות שחוסנו במסגרת ניסויי שנערך בסוף שנות ה-60 נגד מחלת ה-RSV.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
מהו RSV?
נגיף Respiratory syncytial virus) RSV) הוא הגורם מספר 1 לדלקות ריאה ולמחלות בדרכי הנשימה בקרב תינוקות, פעוטות וילדים עד גיל שנתיים. על פי נתונים שפרסם משרד הבריאות, מדי שנה נדבקים בנגיף כ־22 אלף תינוקות בישראל. יותר מ־95 אחוזים מהילדים עד גיל שנתיים יידבקו בנגיף, אך פגים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעה משמעותית מהנגיף, כיוון שכושר ההתמודדות שלהם עם הנגיף חלש משמעותית בהשוואה לילדים שנולדו במועד, בין היתר בשל מחסור בנוגדנים.
החיסון שניתן כיום נגד המחלה נקרא פאליוויזומב (Palivizumab), והוא מורכב מנוגדנים שמכוונים ספציפית נגד הנגיף. מכיוון שלא נוצרים נוגדנים אצל התינוק, יש צורך במתן מנות חוזרות של החיסון. ניסיון ליצור חיסון פעיל לא הוכתר בהצלחה בינתיים. החיסון ניתן פעם ב־30 יום במשך חמישה חודשים, מנובמבר ועד חודש מרץ והוא ניתן רק לקבוצות בסיכון.
עוד ב-mako בריאות:
>> אמונה בתיאוריות קונספירציה מגבירה את הסיכון להידבק
>>איך חיסון הקורונה משפיע על נשים בכל העולם?
>>מחקר: הקורונה פוגעת בכלי דם במוח
תעלומה רפואית של עשרות שנים
במסגרת הניסוי שנערך בשנות ה-60 במסגרת פיתוח חיסון חדש למחלה, חוסנו ילדים רבים בגרסה מוחלשת של הנגיף. כמעט 80% מהילדים שחוסנו נחשפו מאוחר יותר לנגיף האמיתי וחלקם אושפזו עם מחלה קשה. 2 פעוטות מתו. וסיבות מותם של הפעוטות הייתה תעלומה רפואית במשך עשרות שנים. כעת מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Science Translational Medicin, טוען כי נמצאה הסיבה.
מדענים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת Tulane, הצליחו לקלף בעדינות את השכבות של שקופיות רפואיות בנות 50 שנה המכילות דגימות רקמת ריאה מהילדים שחוסנו, כדי לבצע ניתוח מפורט ולחקור את התגובה החיסונית של הדגימות שהתקבלו. החוקרים השוו את התוצאות מול קבוצת ביקורת בעזרת שקופיות רקמות של ילדים שמתו מסיבות אחרות. המדענים גילו כי הפעוטות משנות ה-60 נפגעו כתוצאה מזיהום שפגע בתאי ריאה קריטיים.
"שני הילדים הללו מתו ככל הנראה עקב פגיעה בתאים המייצרים חומרים פעילים בריאה שהם קריטיים להובלת חמצן לדם", כתב ד"ר ג'יי קולס, אחד החוקרים. "המחקר שלנו מספק אפיון מקיף על הטרגדיה שגרמה לעצירת התפתחות החיסונים למחלת ה-RSV במשך עשרות שנים".
זו לא הייתה משימה קלה בהתחשב שהשקופיות שנותרו מאז היו ברוחב של סנטימטר ועובי שישה מיקרון בלבד. "לקח לנו ארבעה חודשים של אופטימיזציה כדי לקבל את השיטה להורדת RNA משקופית ישנה שעברה החלקה", אמר דרק פוצ'יאסק, עוזרו של הפרופסור שהגה את השיטה. לדבריו, תוצאות המחקר עשויות להפוך ניסיונות עתידיים לפיתוח חיסון לבטוחים יותר. מפתחי חיסונים עתידיים יכולים לחפש את אותן חתימות גנים שזוהו, ולבדוק אם החיסון שלהם לא מעורר את אותה הפגיעה.
מה גרם לעצירת הניסוי?
בעשרות השנים האחרונות מאז הופסק הניסוי, מדענים רבים ניסו להבין מה גרם לאותה טרגדיה. בעבר נטען כי חומר הפורמלין (כימיקל מסוכן) ששולב בחיסון הוא האחראי לסיכונים, טענה שנשללה כיוון שהכימיקל שימש בבטחה לא מעט חיסונים בשנים שאחרי.
על פי מחקר של ד"ר פרננדו פ. פולק שהתפרסם בשנת 2008, מקור הבעיה הייתה בהיקשרות חלשה מידי של החיסון לנוגדנים. במשך שמונה שנים, ד"ר פולק יחד עם צוות חוקרים גדול בדקו את הקשר בין החיסון למחלה, הם התחילו בניסויי עכברים ועברו לבדיקת רקמות מהריאות של שני הפעוטות שמתו. התוצאות שפורסמו בכתב העת Nature Medicine, מוכיחות כי הנוגדנים של הילדים שחוסנו לא נקשרו מספיק חזק לנגיף המומת כדי לייצר תגובה חיסונית מגינה. במקום זאת, הנוגדנים גררו איתם את הנגיף המת ולמעשה גרמו להתקפה מסיבית עוד יותר על מערכת החיסון.
חיסונים מגבירי נוגדנים
הגברה תלוית נוגדנים (ADE) מתארת תהליך שבו אדם עם נוגדנים לגורם מחלה מסוים עלול לסבול מתגובת יתר של מערכת החיסון בפעם הבאה שבה יידבק באותו גורם. במצב כזה, במקום שהנוגדנים שבגופו יגנו עליו, הם יובילו דווקא למחלה חמורה יותר. מנגנון כזה נצפה למשל במחלת החצבת, כאשר קופים שחוסנו בנגיף מומת ואז הודבקו שוב בחצבת, חוו מחלה חמורה יותר.
אחת הטענות שהושמעו בהקשר של חיסון הקורונה במהלך השנה האחרונה היא שהחיסונים עלולים גם הם לגרום לתופעה הזו, היות והם גורמים ליצירת נוגדנים בגוף. הנושא נבדק שוב ושוב במהלך השלבים הטרום-קליניים של פיתוח החיסונים. בחודש מרץ 2020 אף התכנסה ועידה מדעית גדולה בהשתתפות מומחים בתחום מכל העולם, שעסקה בנושא בטיחות חיסוני הקורונה בהקשר של ADE, ולא נמצאו סיכונים להגברת הנוגדנים עקב החיסונים. בנוסף, התברר כי חיסוני הקורונה של חברות מודרנה ופייזר אומנם פועלים על אותו מנגנון של ייצור נוגדנים מנטרלים כלפי חלבון הספייק, אבל הם משתמשים בטכנולוגיית ה-mRNA שמקטינה את הסיכונים.
בדיון לאישור החירום שהעניק ה- FDA לחיסון של פייזר, יש התייחסות לחששות הללו. "הנתונים שנאספו עד כה לא מצביעים על סיכון להגברה תלוית נוגדנים. נהפוך הוא, הם מצביעים על יעילות במניעת מחלה חמורה בטווח הזמן שנבדק. עם זאת, מידת הסיכון להגברה תלוית נוגדנים עם הזמן, שאולי תלויה בדעיכת הכיסוי החיסוני, עדיין אינה ידועה ויש להמשיך להעריך אותה בניסוים הקליניים ובתצפיות המשך".