בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים לתופעה עולמית של עלייה משמעותית בשימוש בתרופות מרשם. התופעה לא דילגה על ישראל. ההתמכרות למשככי כאב ולתרופות מרשם אחרות, מופיעה לאחר שימוש ממושך בתרופה לבעיה רפואית שדורשת טיפול, הבעיה מתחילה כאשר השימוש בתרופה נמשך גם לאחר שהבעיה הרפואית נפתרה.
בסקר שנערך בארץ לפני יותר מעשור, 7.8% מהנשאלים דיווחו על שימוש בעבר בתרופות שלא לפי הוראת הרופא. כ- 3% מבני ה - 40-18 דיווחו על שימוש בתרופות שלא לפי הוראות הרופא בשנה האחרונה. כ-2% מהנשאלים דיווחו על שימוש שכזה בתרופות שינה או הרגעה וכ-1% – בכדורי מרץ. ככל הנראה גם נתונים אלה אינם מדויקים והתופעה נפוצה הרבה יותר.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
סימנים להתמכרות תרופתית
על פי משרד הבריאות, שימוש מזיק (misuse) הוא שימוש בתרופות מרשם שלא לפי ההנחיות הרפואיות. לעומת זאת קיים גם שימוש בתרופות לשם הנאה (בדומה לשימוש בסמים), שימוש זה נקרא (abuse) והוא עלול להזיק לבריאות.
לדוגמא, יוסי סובל מהפרעות שינה על רקע של הפרעת חרדה, אולם הוא לא אובחן על ידי רופא. הוא מספר על כך לחברו שנוטל בעצמו תרופה לשינה ומציע לו לנסות את התרופה שעזרה לו, מדובר בשימוש מזיק שעלול להזיק בריאותית. יוסי אינו יכול לדעת האם במקרה שלו ההתוויה לטיפול נכונה, מהם המינונים שנכונים לו, האם נעשה שימוש נכון והדרגתי ואיך ומתי להפסיק את הטיפול. יש להזכיר, כי השיקולים בבחירת תרופות הן רבות, ולכן יש צורך באיש מקצוע שיסביר וימליץ על נטילה נכונה של תרופות, כולל מעקב אחר התהליך הטיפולי.
קיימות גם אינטראקציות בין תרופות שונות העלולות לשנות את השפעת התרופה. כך אותו שימוש בתרופה, עלול להפוך לשימוש כרוני, וגורם לפיתוח תלות גופנית ופסיכולוגית, ואף התמכרות. התהליך הוא הדרגתי וישנם סימנים שיכולים להעיד על כך, כגון מטופל שמבקש מספר מרשמים בחודש, מבקש תרופות מבני משפחה, עובר בין רופאים שונים כדי להשיג מרשמים, מעלה את המינון באופן עצמאי ועוד. גם במקרה בו אותו אדם מקבל טיפול תחת התוויה רפואית, מינונים נכונים, ומעקב קבוע, עלולה להיווצר תלות והתמכרות לתרופה.
אלו תרופות ממכרות?
בתקופת הקורונה, בעתות מלחמה ומצבי חירום כמו גם בזמנים לחוצים, יש עלייה משמעותית בצריכת התרופות. אלו תרופות מרשם עלולות להיות ממכרות?
אופיאטים
קבוצה אחת הן תרופות הנוגדות כאב, בעיקר תרופות ממשפחת האופיאטים המשמשות לכאב בינוני עד חמור, ביניהן נמנות מורפין, אוקסיקודון ופנטניל. דו״ח של ה-OECD מנתונים שנאספו מ 2014-2016, מצא כי ישראל נמצאת במקום ה-11 בשיעור צריכת משככי כאבים אופיאטים לנפש, מתוך 37 מדינות שנבדקו. למעשה במחלות מסוימות ובכאבים קשים, אלו התרופות היעילות ביותר שיש לרפואה להציע והן מקלות על כאב וסבל רב, ועדיין, בשימוש לא נכון פוטנציאל ההתמכרות גובר. גם שימוש תחת מרשם עלול להוביל במקרים מסוימים לפיתוח תלות, והתמכרות, ובארצות הברית שם הבעיה הגיעה לממדי מגיפה, רבים הסיפורים על מטופלים שהגיעו לניתוח או טופלו לאחר חבלה בתרופות האלו באופן מזיק, עד שהתמכרו לתרופה.
תופעת ההתמכרות עלולה להתרחש אצל כל אדם ללא קשר למצבו הסוציו-אקונומי או הרקע שלו. כיום, לאחר צעדים שננקטו בארה"ב שכללו רגולציה קפדנית מצד בתי המרקחת והמערכת הרפואית על שימוש במשככי כאב אופיאטים וכן הגברת המודעות מצד המערכת הרפואית לשימוש נכון, התופעה השתפרה. עדיין, על פי ארגון רופאי המשפחה האמריקאי, 6.5% מהמטופלים שעברו ניתוח, שלא טופלו בעבר באופיאטים, ייקחו אופיאטים בשנה שאחרי הניתוח, כאשר כ- 0.6% מהמטופלים להם נרשמה התרופה יפתחו בעיית שימוש באופיאטים.
בנזודיאזיפינים
קבוצה נוספת היא תרופות המשמשות להרגעה ולשינה, כמו תרופות ממשפחת הבנזודיאזיפינים (ואליום, קלונקס, בונדורמין ועוד). בעת תקופות משבר אנשים חווים מצוקות עזות שמובילות אותם לשימוש גובר בתרופות אלו. גם כאן יש צורך בטיפול באופן הדרגתי ובמינונים מותאמים הנקבעים ע״י רופא המשפחה. רופא משפחה יכול להציע אפשרויות טיפול אחרות מזיקות פחות כגון רפואה משלימה, פסיכותרפיה, ביופידבק ועוד.
ממריצים
קבוצה שלישית של תרופות שעלולות להזיק היא קבוצת התרופות הממריצות. בקבוצה זו נכללות תרופות להגברת הריכוז כמו ריטלין, ותרופות לדיכוי התיאבון ולטיפול בהיפראקטיביות. מדו"ח מחקר ארצי במסגרת תכנית מחקר רב-לאומי בשיתוף ארגון הבריאות העולמי ובחסותו, שעסק בשימוש של בני נוער בישראל בחומרים פסיכו-אקטיביים, עולה כי 10.6% מתלמידי התיכון דיווחו על שימוש בריטלין ללא מרשם רופא לפחות פעם אחת ב-30 הימים האחרונים (כ-12% במגזר היהודי וכ-6% במגזר הערבי; 12.5% מהבנים ו-8.8% מהבנות). 6.6% מתלמידי התיכון דיווחו על שימוש ללא מרשם רופא לפחות פעם אחת ב-12 החודשים האחרונים בכדורי מרץ, הרזיה, שינה או הרגעה (כ-12% במגזר הערבי, כ-19% מהבנים במגזר הערבי; כ-5% במגזר היהודי; 7.8% מהבנים ו-5.3% מהבנות). נתונים אלה אינם כוללים את אוכלוסיית הסטודנטים שחלקם עושים שימוש בתרופות אלו בעיקר בתקופות מבחנים.
הגורמים לתופעת ההתמכרות
הגורמים לתופעת ההתמכרות לתרופות מרשם הן רבות, כגון רקע סוציו אקונומי נמוך עם מיעוט של זמינות שירותי בריאות ובתי מרקחת שמובילים לקושי במעקב וליווי רפואי הדרוש בטיפול בתרופות אלו. גורמים נוספים הם חוסר ידע, רופאים שלא מכירים היטב את תחום איזון הכאב ועוד. דוגמה מעניינת להפצת מידע מוטעה היא המקרה של חברת ג׳ונסון אנד ג׳ונסון האמריקאית, שבשנת 2019 נקנסה ב-572 מיליון דולר ע״י בית משפט לאחר שהואשמה בהצגת מידע מטעה, שבו נכתב כי התרופות משככות הכאב שהיא משווקת, הן בסיכון נמוך להתמכרות. בעקבות פרסום המידע המטעה, נעשה שימוש עודף בתרופות של חברה זו ואזרחים רבים התמכרו לשימוש במשככי הכאב. כמובן שמידע מטעה שכזה מוסיף לפוטנציאל ההתמכרות גם בשימוש בתרופה בהתוויה הרפואיות.
לפי משרד הבריאות, הסיבה המרכזית לעלייה בתופעת ההתמכרות לתרופות מרשם היא שינוי במדיניות ארגון הבריאות העולמי והאו"ם, אשר הנחו את המדינות השונות לשפר את הנגישות לתרופות מרשם אופיאטיות עבור הנזקקים. מדיניות חדשה זו גרמה לעליה בשימוש בתרופות אלו בכל העולם, משום שאפשרה לרופאים לתת מרשמים לתרופות אלו ביתר קלות, ולא רק לנזקקים לתרופה. עם התפשטות התופעה של תלות יתר במשככי כאבים, בשנת 2016 החל ארגון הבריאות העולמי להדגיש את הצורך באיזון בין נגישות ומתן טיפול הולם להקלת הסבל של המטופלים לעומת שימוש מזיק, התמכרות וזליגת התרופות לשוק השחור.
מה ניתן לעשות בנידון?
לפי אתר משרד הבריאות, בכדי להקטין את הסיכון להתמכר לתרופות מרשם, חשוב: 1. להקפיד ליטול טיפול בהתאם ליעוץ הרופא המטפל ותוך מעקב צמוד. 2. לפני נטילת תרופה חשוב לוודא כי שם התרופה, התדירות, משך הטיפול, תופעות הלוואי והסיכונים הפוטנציאלים מוכרים וידועים. 3. מטופלים הסובלים מהתמכרות בכלל ולחומרים פסיכואקטיבים בפרט, יש לעדכן את הרופא על מנת שהמעקב יהיה בהתאם וימצאו חלופות בעלות פוטנציאל התמכרותי מופחת.
*הכותב הוא ד"ר אידו פרומקין, מתמחה ברפואת משפחה ב"לאומית שירותי בריאות"