הזמרת קלי קלרקסון חשפה לאחרונה שבמהלך תהליך הגירושים הקשה שלה מבן זוגה ואב ילדיה ברנדון בלקסטוק, עשתה שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. "הסתכלתי על המטפל שלי ופשוט לא יכולתי להפסיק לבכות", כך סיפרה הזמרת בפודקאסט "Las Culturistas". "הייתי צריכה לשים את הגאווה שלי בצד וכך גם את כל הבעיות שלי מהילדות...אני לא יודעת איך אנשים עוברים דבר כזה, כי אני לא עשיתי את זה בחן. מאחורי דלתות סגורות זה לא היה יפה", אמרה.
למעשה, גירושים מוגדרים אחד המשברים המשמעותיים ביותר בחיים, גם כהם נעשים בצורה נעימה. במקרים רבים, הם מנפצים פנטזיות ומכלול של חלומות ומובילים להתמודדות אישית, משפחתית וכלכלית.
על אף שגירושים הם כבר לא בושה או משהו שאנשים מסתירים כמו שהיה נהוג בעבר, לעיתים ישנה נטייה להדחיק או להסתיר את התחושות ואת ההתמודדות הרגשית שמגיעה עם משבר הגירושים, דבר שיכול לגרום להחמרה במצב. חשוב להציף את הנושא, לדבר עליו ובמידת הצורך - לקבל טיפול בכל אמצעי שנדרש כדי להטיב את המצב – זה לא בושה ואף רצוי לבקש עזרה.
התגובות הרגשיות למשבר גירושים יכולות לכלול מנעד רחב - החל מחרדה, דכדוך קל ועד למצב של דיכאון מג'ורי (קליני) שיכול להיות מלווה בהתקפי חרדה ובמצבים מסוימים גם להגיע לצורך בטיפול תרופתי. מרבית האנשים חווים תחושה של אובדן, כמו אחרי פטירה של אדם קרוב או אהוב, דכדוך, תחושה של חשש מפני העתיד, הפרעות שינה או שינויים בתיאבון.
ההחלטה לגבי מתן טיפול תרופתי, מתקבלת ביחס לשילוב בין משך הזמן שחלף מאז תחילת תהליך הגירושים, מידת הפגיעה בתפקוד היום-יומי ומידת הסבל הסובייקטיבי. למשל במקרה של אדם שהחל את התהליך לפני שלושה חודשים, ממשיך לתפקד כרגיל אך עדיין מרגיש דיכאון מתמשך ומחמיר – יש לשקול טיפול תרופתי.
הסוגים, תופעות הלוואי וכל מה שחשוב לדעת על תרופות נוגדות דיכאון
בעקבות החשיפה, ריכזנו עבורכם מדריך קצר בנושא נוגדי דיכאון: אלו סוגי נוגדי דיכאון קיימים, למי זה מתאים, למי זה לא מתאים, האם הטיפול חייב להיות מלווה בשיחות/טיפול קוגניטיבי, תוך כמה זמן זה משפיע ומהן תופעות הלוואי.
אילו נוגדי דיכאון קיימים?
ישנן כשמונה קבוצות של נוגדי דיכאון וחרדה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא אופן הפעילות של התרופה על קולטנים והורמונים שונים במוח. המוכרים והשכיחים ביותר בטיפול הם נוגדי הדיכאון מסוג SSRI (ציפרלקס, לוסטרל, פריזמה וכו'). הם פועלים בעיקר על הורמון שנקרא סרוטונין המופרש במוח ובאזורים נוספים. הורמון זה אחראי על התגובות החיוביות שלנו. נוגדי הדיכאון למעשה מעלים את רמות הסרוטונין במוח וכך מסייעים בהתמודדות עם חרדה ודיכאון (אגב, גם לאכילת שוקולד יש אפקט דומה, משום שגם הוא מעלה את רמות הסרוטונין בגוף).
למי זה מתאים?
נוגדי הדיכאון מתאימים לאנשים שחווים תסמינים דיכאוניים כמו: הפרעות שינה, שינויים בתיאבון, ירידה בתחושת האנרגיה והמוטיבציה, ירידה בריכוז, הסתגרות חברתית, מצב רוח ירוד, התקפי חרדה, ירידה בעניין ובהנאה, תחושה של ייאוש ועד מחשבות אובדניות. אם מישהו חווה חמישה מהתסמינים האלה בו זמנית, מומלץ לפנות לפסיכיאטר.
למי זה לא מתאים?
באופן כללי - זה מתאים לכולם. לאנשים שסובלים מהפרעות על הספקטרום הפסיכוטי כמו סכיזופרניה למשל, או לאנשים שמאובחנים כסובלים מהפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה), מומלץ להתייעץ עם הפסיכיאטר לפני תחילת טיפול.
האם הטיפול התרופתי חייב להיות מלווה בשיחות או בטיפול קוגניטיבי?
הוא לא חייב. אבל בהחלט מומלץ. כל המחקרים שנעשו בנושא מצאו שהשילוב בין טיפול תרופתי לטיפול שיחתי או טיפול CBT הוא היעיל ביותר. הטיפול התרופתי הוא כמו מקפצה שמאפשרת לעבד את התחושות ולעשות עבודה עצמית שתוכל לסייע לנו לפתור את המשבר הנוכחי ולהתמודד עם מצבים מאתגרים נוספים.
תוך כמה זמן זה משפיע?
זה משתנה בין הקבוצות השונות של נוגדי דיכאון. באופן כללי, אפשר לומר שניתן לראות ניצני השפעה תוך שלושה שבועות ואת שיא ההשפעה אנחנו רואים לרוב רק כעבור שישה עד שמונה שבועות.
מהן תופעות הלוואי?
תופעות הלוואי השכיחות הן: כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות, שינויים בהרגלי היציאה, תחושה של כבדות או עייפות וכאבי שרירים. לפעמים יכולה להיות גם תחושה של אי-שקט. התופעות לרוב חולפות תוך שבוע עד עשרה ימים. חשוב לציין כי מרבית האנשים לא חווים אותן כלל או חווים בצורה קלה ביותר. חשוב לציין שאם יש תופעות לוואי אחרות או כל מצב שבו נראה שמדובר במצב חריג, חשוב לעדכן את הפסיכיאטר או את רופא המשפחה. אגב, לעתים התחלת הטיפול גורמת לטלטלה שיכולה להביא להחמרה בתחושות של המצב הקיים (ירידה לצורך עלייה). גם תחושות אלו חולפות תוך כעשרה ימים מרגע התחלת הטיפול.
לסיום, חשוב להדגיש: אם אתם חשים תחושות קשות עד כדי חשיבה אובדנית, גשו לבדיקה בחדר מיון, כדי לקבל עזרה ראשונה ומיידית.
הכותבת היא ד"ר טלי שמואלי, פסיכיאטרית במכבי שירותי בריאות