אנחנו נמצאים בימים קשים מאוד. כולנו עסוקים במחשבות על היקירים שלנו שבחזית ובעורף. אבל צריך לדעת שהיציאה מהשגרה, עלולה לגרום לפגיעה בבריאות – הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

ברוב מדינת ישראל מתקיימים שירותי הרפואה השגרתיים ומרבית המרפאות בקופות ובבתי החולים פועלות כהרגלן. במרבים האזורים שאליהם פונו מתיישבים מאזורי העימות, ניתן מענה רפואי. כל קופות החולים פתחו שירותים רפואיים במסגרת מרפאות או רפואת אונליין העומדים לרשות המפונים, והמרפאות פתוחות וזמינות עבורם.

כבר בתקופת הקורונה, כרופא הפועל בבית חולים ובקהילה, ראיתי לא מעט מקרים של "פספוסים" רפואיים בשל היציאה הדרמטית מהשגרה. המלחמה הנוכחית היא הזדמנות ללמוד מלקחי אותה תקופה, לטובת בריאות הילדים.

חיסונים: חשוב מאוד לחסן את הילדים בחיסוני השגרה וחלילה לא להימנע מכך בגלל המצב. עוד בימי הקורונה, אני זוכר את ילד שבו טיפלתי כשהייתי תורן בטיפול נמרץ ילדים בשניידר. הוא נפגע מדלקת קרום המוח חיידקית, שנגרמה מחיידק שכנגדו ישנו חיסון פשוט (אחד מחיסוני ה"מחומשת" שניתן מספר פעמים בין גיל חודשיים ל-12). המשפחה הסבירו שנוכח השהייה בבית והפחד לצאת לטיפת חלב, הם לא חיסנו את הילד בחיסוני השגרה. אני מפציר בכם – אל תפספסו את החיסונים האלה! גם אם טיפת חלב באזורכם לא זמינה, פנו לקופת החולים וקבעו תור לחיסונים בטיפת חלב אחרת.

תלונות מטרידות וממושכות: חשוב שלא להזניח גם תלונות שנראות פחות משמעותיות, אך הן נמשכות זמן רב. לדוגמה: שלשולים שנמשכים ברציפות מעל שבועיים, כאבי מפרקים, חולשה וחוסר יכולת לבצע מאמצים, או בקיצור - כל תלונה של הילד שבגינה הייתם ניגשים בימי שגרה לרופא הילדים כדי לברר את סיבתה. את רוב המחלות והמצבים כדאי לברר מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע מצב של איחור באבחנה, שעלול חלילה לגרום לכך שהילד יהיה במצב קשה יותר לטיפול.

בימי הקורונה, ראינו המון מצבים שבהם הורים איחרו להגיע לבדיקת רופא ילדים. דלקת בתוספתן, למשל, היא תלונה שיכולה להתחיל כחום בלבד/הקאות בלבד/כאבי בטן קלים, שיכולים להחמיר תוך שעות עד יומיים לערך. איחור באבחנה עלול להוביל למצבים מסכני חיים. מובן שאיני מתכוון לכך ששיש לגשת מיידית בגלל כל תלונה על חום או כאב, אבל יש לשים לב באופן תכוף יותר ל"דגלים אדומים" אצל הילדים, אם אכן קיימים כאלה: ירידה חדה בתיאבון או בתפוקת השתן, שינוי במצב ההכרה, כאב עז או כל החמרה ניכרת במצב.

חיסון נגד שפעת (צילום: shutterstock: DonyaHH)
חיסון שפעת|צילום: shutterstock: DonyaHH

החמרה במצב כרוני או במחלה גופנית/נפשית קיימת: אירועי סטרס כאלו הינן טריגרים לילדים ומתבגרים, להחמרה בכל מחלה קיימת כרונית. הורמוני סטרס שעולים, תחושות נפשיות לא פשוטות, הימצאות בבית בלי תמיכה של חברים בבית הספר ובחוגים, יכולים לתרום לכך. מתווסף לכך, חוסר תשומת לב של מתבגרים ממילא לנטילת תרופות כרוניות העלולות להחמיר את מצבם, או שינויים בתיאבון ובתפריט היומי, וכמובן שיניים בסדר היום ובשינה (צפייה במסכים על שעות מאוחרות וכו'). אני מפציר בכם לדבר עם הילדים שלכם, תמיד, ובעיקר החולים במחלות כרוניות, כדי לנסות למזער את סיכויי ההחמרה שלהם.

קשיי אכילה וירידה במשקל (בייחוד בקרב מתבגרים): קשיי שינה או הירדמות וכן מצבי סטרס או שינויים במצב הרוח, עשויים להאיץ, להחמיר או להוות זרז להפרעות אכילה בקרב ילדים ומתבגרים. בזמן הקורונה ובעיקר לאחריה, רופאי הילדים היו עדים לממש "מגפה" של הפרעות אכילה. אם ילדיכם החלו לסבול מתסמינים ראשונים לכך, מומלץ שתפנו לרופא הילדים לשם הערכה ובדיקה.

בשורה תחתונה: העדר שגרה ברורה ותקופה של אי-ודאות ומלחמה, עלולים להוביל להחמרה במצבים רפואיים קיימים, או לאיחור באבחנה של מחלות שבשגרה ההורים היו פונים בגינן לרופא מוקדם יותר. אני מפציר בכם – שמרו על בריאות ילדכם גם בתקופה זו!

הכותב הוא ד"ר שי ארליך, רופא בכיר במחלקת אשפוז יום במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית