מוגש מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל בשיתוף חברת אסטרה זניקה
אי ספיקת לב היא תסמונת נפוצה אשר נחשבת למגפה עולמית בישראל ובעולם כולו. למעשה, בשנים האחרונות התרחשה עלייה בשכיחות התסמונת, כך ששכיחות התסמונת בישראל, על פי ההערכות, היא 1-2 אחוזים מכלל האוכלוסייה, וכ-10 אחוזים מבני ובנות הגיל המבוגר (מעל 65 שנים). "אי ספיקת לב היא תסמונת שמתרחשת בגלל גורמים שונים, אך ביטוייה זהים: ירידה בתפקוד הלב, שאחראי על שאיבה ועל הזרמה של הדם לכל חלקי הגוף", מסביר ד"ר ישראל גוטסמן, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד קרדיולוגי בישראל, והמרכז לאי ספיקת לב, במרכז הרפואי הדסה בירושלים.
למעשה, שריר הלב מתכווץ ומתרפה חליפות על מנת להזרים את הדם המגיע אליו מן הריאות. לדברי ד"ר גוטסמן ישנם שני סוגים עיקריים של אי ספיקת לב: האחד פוגם בתפקוד הלב בזמן ההתכווצות והשני מפריע להרפיה – מצב שמוכר פחות בהקשר של אי ספיקת לב, אך משמעותי באותה מידה. "ירידה בתפקוד הלב יכולה להתבטא בקושי בביצוע פעילויות שונות כמו הליכה או ריצה וירידה ביכולת התפקודית עקב חוסר אויר. במצבים יותר מתקדמים יכול להופיע קוצר נשימה במנוחה, צבירת נוזלים בגוף, חולשה ואף מוות פתאומי. ביטויי התסמונת קשורים לחומרת הנזק ללב".
עוד מציין ד"ר גוטסמן כי הגורם השכיח ביותר לאי ספיקת לב הוא התקף לב (אוטם שריר הלב). "בהתקף לב מתרחשת ירידה באספקת הדם ללב באופן פתאומי. התוצאה היא נזק לשריר הלב ופגיעה בתפקוד המשאבה, כלומר ביכולת הלב להתכווץ, להרפות ולהזרים דם אל כל חלקי הגוף".
"סיבות אחרות לאי ספיקת לב יכולות להיות דלקת בשריר הלב, מחלה גנטית, מחלה במסתמי הלב והשפעה של חומרים רעילים (טוקסיים) כמו שתיית אלכוהול", הוא מוסיף, "בגיל מבוגר מתרחשת באופן טבעי התעבות של הלב, שמושפעת ומואצת בגלל עודף משקל, יתר לחץ דם וסוכרת או כתוצאה משקיעה של חומרים שונים בלב". אחד החששות אם כך הוא שהתסמונת צפויה להחמיר בשנים הבאות בשל הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בגורמי הסיכון כדוגמת סוכרת ויתר לחץ דם, שיפור ההישרדות לאחר התקפי לב ומניעת מוות פתאומי עקב כשל לבבי.
כיצד מאבחנים אי ספיקת לב?
"אבחון המחלה מתבסס על תלונות, ממצאים בבדיקה גופנית ובעיקר על ידי הדמיה של הלב באמצעות בדיקת אקו לב (אולטרסאונד של הלב), המאפשרים לראות את הלב ולהבין את תפקודו, וכמובן לאבחן כשלים ובעיות. לפי הצורך, ניתן לבצע בדיקות הדמיה נוספות, כגון צנתור לב, CT או MRI", מסביר ד"ר גוטסמן ומדגיש כי ישנה חשיבות לאבחון מוקדם, בכדי לטפל ולמנוע התקדמות של התסמונת.
"אי ספיקת לב עלולה להיות מחלה קשה הכרוכה בירידה משמעותית ביכולת התפקודית ובאיכות החיים, באישפוזים חוזרים ונשנים ובשיעור תמותה גבוה", הוא מדגיש, "מחצית מהחולים ימותו תוך 5 שנים ורוב החולים בדרגות חומרה מתקדמות לא ישרדו שנה. אי ספיקת לב הינה גם סיבת האשפוז השכיחה ביותר בבית חולים ומהווה עומס כלכלי משמעותי על הוצאת הבריאות של המדינה. עקב זאת אי ספיקת לב היא אחת הבעיות הבריאותיות המרכזיות ברפואה המערבית".
האם ניתן למנוע אי ספיקת לב?
"כאמור, התקפי לב הם הסיבה השכיחה לאי ספיקת לב", אומר ד"ר גוטסמן. "התקף לב הוא מצב שיכול להתפתח במהירות ובפתאומיות, ויכול להתרחש גם בקרב אנשים צעירים. ככל שהטיפול בהתקף מתעכב, על ידי צנתור ופתיחת החסימה בעורקים המספקים דם ללב, הנזק שנגרם לשריר הלב עלול להיות משמעותי. נזק שנגרם לשריר הלב כתוצאה של התקף לב פוגע ביכולת ההתכווצות של הלב. כיום יש לנו הצלחות רבות במניעת אי ספיקת לב ותמותה מהתקפי לב. זה נובע מכך שהטיפולים שלנו מהירים ויעילים, אולם כפי הנראה להצלחה הזו יש גם מחיר מסוים: עלייה בשכיחות של אי ספיקת לב. מטופלים שבזכות התקדמות המדע והרפואה אנחנו מצליחים כיום להציל ממוות, עלולים לסבול לשארית חייהם מאי ספיקת לב. לכן יש חשיבות גדולה במניעה של מחלות כלי דם העלולות להסתיים בהתקף לב וכן בזיהוי וטיפול מוקדם של התקפי לב".
כיצד מטפלים באי ספיקת לב?
אמנם מדובר בבעיה רפואית חמורה, אך לד"ר גוטסמן חשוב לציין שניתן להתגבר על התסמונת וליהנות מאיכות חיים טובה ופעילה. "למרות שאי ספיקת לב היא תסמונת שאין לה מרפא ברוב האנשים, ישנה התקדמות גדולה מאוד בשנים האחרונות בטיפול בתסמונת הן מבחינה תרופתית והן מבחינת טיפולים מכניים. למעשה, טיפולים חדשים ופורצי דרך התווספו לאופציות הטיפוליות שניתן לתת לחולים על מנת להאריך את חייהם. בזכותם, חולי לב מסוגלים לעשות הרבה יותר, מתאשפזים הרבה פחות, חיים יותר זמן והכי חשוב, באיכות חיים טובה יותר".
"בנוסף, ישנה חשיבות גדולה במניעה של המחלה על ידי אורח חיים בריא עם דיאטה בריאה, פעילות גופנית ושמירה על משקל גוף תקין", הוא מוסיף, "חשוב גם לטפל בגורמי הסיכון: איזון הלחץ דם, הסוכרת, הכולסטרול והפסקת עישון".
לרגל שבוע המודעות לאי ספיקת לב, האיגוד הקרדיולוגי יקיים בנושא שני מפגשים וירטואליים (בזום), שיכללו סדנת בישול בריא עם השף אבי ביטון וסדנה לפעילות גופנית בריאה. פרטים והרשמה דרך אתר האיגוד הקרדיולוגי או עמוד הפייסבוק 'האיגוד הקרדיולוגי בישראל'