לימפאדמה או בצקת לימפטית היא תופעה המתבטאת בנפיחות באזור הגפיים, אך יכולה גם להופיע באזורים אחרים בגוף, כמו הגב, הבטן, החזה והפנים. היא יכולה להיגרם מסיבות שונות, אך בעיקר נפוצה בקרב נשים חולות סרטן שד. אז איך מתמודדים עם תופעה שפוגעת באיכות החיים? ומהם הטיפולים המוצעים?
הנוזלים המצטברים בגוף מנוקזים על ידי מערכת הלימפה. דרכי הלימפה מובילות את הנוזלים (נוזל לימפתי) לוורידים במערכת הדם המרכזית בגוף. פגיעה בזרימה הטבעית של דרכי הלימפה עקב ניתוח, חבלה, הקרנות ועוד תגרום לבצקת לימפטית. במצב זה עלולה להיווצר התרכזות של נוזל הלימפה ברקמות, עד כדי יצירת בצקת אשר מונעת תפקוד יומי נורמלי ופוגעת בצורה חמורה באיכות החיים.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
במשך השנים הבצקת עלולה להחמיר ולעבור מספר שלבים עד כדי הצטלקות והתקשות הרקמות הרכות בגפה כולה. הגפה עלולה להתרחב עד כדי כאב כרוני מתמשך, הגבלה בתנועה (ROM) בשל הנפח הגדל ואף טפטוף עיקש של נוזל הלימפה ישירות דרך העור. פציעה שולית עלולה להוביל לזיהום עיקש הדורש אשפוז וטיפול אנטיביוטי תוך ורידי. כל אירוע ביד הבצקתית מחמיר את הבצקת עד כדי הגבלה בשימוש הגפה ותנועתה, איסור השימוש בגפה בכל עבודה אשר מסכנת בפציעה כולל עבודות בבית, בגינה, בישול, ספורט ועוד. נפח הגפה ההולך וגדל, הקושי במציאת לבוש מתאים, אי נוחות והפגיעה בדימוי הגוף פוגעות באיכות החיים באופן משמעותי.
ממה נגרמת בצקת לימפטית?
בצקת לימפטית נגרמת מחסר מולד (לימפאדמה ראשונית) שנחשב נדיר ומהווה כ-1% ממקרי הלימפאדמה. בשאר 99 האחוזים הסיבה היא כתוצאה מהוצאת בלוטות הלימפה בניתוח סרטן השד, מלנומה, סרקומה, גידולים גינקולוגיים, שאיבת שומן או לאחר הקרנות. מקרים אלו נקראים לימפאדמה שניונית. בארה״ב יותר מ-10 מיליון (2.9%) איש סובלים מלימפאדמה.
בארצות הברית מאובחנות מדי שנה כרבע מיליון נשים עם סרטן שד, וזה מעבר לכ-3 מיליון מקרים הקיימים. לפי אומדנים של האגודה האמריקאית לסרטן, מבין כל המקרים הללו, 870 אלף נשים בשנה סובלות מלימפאדמה הקשורה לסרטן השד BCRL) Breast cancer-related Lymphedema).
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל, 97 מתוך 100,000 תושבים יחלו בסרטן שד, כלומר כ-4,500 מקרים חדשים כל שנה, ומהם על פי ניתוח סטטיסטי - 1,340 יפתחו ככל הנראה בצקת לימפטית.
החשיבות של אבחון מוקדם
לימפאדמה נחשבת לסיבוך הנפוץ והמשמעותי ביותר בחיי שורדות סרטן השד. על פי הסטטיסטיקה העולמית כ-30 אחוזים ממנותחות סרטן השד לאחר כריתת בלוטות מלאה בבית השחי (ALND) יפתחו לימפאדמה תוך שלוש שנים. גם אם מדובר בדגימה של בלוטת לימפה אחת בבית השחי (זקיף, SLN, אפילו לא כריתת בלוטות מלאה) ישנה הסתברות ללימפאדמה בכ-7 אחוזים מהחולות. הציבור הרחב סובל מחוסר ידע ומודעות לגבי לימפאדמה וכך הדבר גם בקרב ציבור הרופאים, האחיות והצוותים הפרה-רפואיים ומכאן הקושי להעריך בדיוק כמה סובלים מבצקת לימפטית ישנם. לכן, קיימת חשיבות לאבחון מוקדם כדי להציע טיפול ניתוחי חדשני בשיטה מיקרו-כירורגית כאשר התוצאות משפרות באופן דרמטי את איכות חייו של המטופל ועוצרות את התדרדרות המחלה.
עוד ב-mako בריאות:
>> יש מצב שאתם סובלים מצליאק, אבל לא מודעים לכך
>> תרופות סבתא לחיזוק השיער: כל האופציות במטבח
>> סיבה לדאגה? התגלה זן נוסף של נגיף הקורונה
איך מטפלים?
הטיפול בבצקת לימפטית לא התקדם משמעותית בקהילה הרפואית והכירורגית עד לעשור האחרון והתמקד בעיקר במענה לסימפטומים של המחלה. ניתוחי כריתה נרחבים ידועים לשמצה הביאו הרס רב לרקמות ולמראה מעוות, והוחלפו בטיפול שמרני בלבד. הטיפול השמרני שכולל עיסוי לימפתי, חבישות אקטיביות עם משאבת לחץ, חבישות לחץ פסיביות ושרוולי לחץ שונים מהווים נטל כלכלי ניכר על המטופל, דורשים זמן רב והתעסקות בלתי פוסקת, מגבילים בלבוש, גורמים להזעה, פריחות ופטרת, עם קשיים בהיענות המטופלים, במיוחד בטמפרטורות החמות של ימי הקיץ בארץ. ברגע שיש הפסקה בטיפול השמרני, מכל סיבה שהיא או בשל אירוע מינורי של חבלה או זיהום, הגפה הופכת מיד בצקתית יותר ומצבה מחמיר. נקודת היציבות שהושגה שוב מופרת והבצקת מחמירה. כך לאורך השנים הבצקת מחמירה, באה והולכת ללא טיפול מרפא של ממש, עד אשר פוגעת אנושות בתפקוד היום יומי. בשל כך, הטיפול השמרני אשר מתמקד בהאטת ההחמרה בלבד ובמקרים רבים גורר היענות נמוכה של המטופל, מביא לנטל כלכלי מתמשך על המטופל ועל המערכת הרפואית כולה.
אך הודות לקדמה הטכנולוגית, בעשור האחרון פותחו מספר ניתוחים לטיפול בבצקת לימפטית אשר נותנים מענה פיזיולוגי ואנטומי למחלה. הניתוחים המורכבים מחדשים את זרימת מערכת הלימפה. המטרה האולטימטיבית של ניתוחים מתקדמים אלו, אשר כוללים שימוש בטכניקות מיקרוכירורגיות, הינם: ראשית לעצור את ההחמרה והתקדמות הכרונית של הבצקת, את המתח הנלווה למצב זה, להביא לשיפור בנפח הגפה עד כדי ירידת הנפח לנורמלי, להסיר את הצורך בחבישות שונות וההתעסקות היומיומית בגפה.
קיימים שני סוגי ניתוחים:
- ניתוח העברת בלוטות מאזור הצוואר והשתלתם בשיטה מיקרן כירורגית באזור בית השחי או המפשעה. ניתוח זה מכונה (vascularized lymph none transfer (VLNT).
- ניתוח מעקפי לימפה המכונה ( lymphovenous anastomosis (LVA). בניתוח זה מבוצעים חיבורים מיקרו כירורגיים זעירים בין כלי לימפה לוורידים בקוטר של 0.6 מ"מ, תחת מיקרוסקופ מתקדם הכולל מצלמה בעלת יכולות ראייה אינפרה אדום.
*הניתוחים האלה מתבצעים במרכז רפואי מאיר מנהל השרות ללימפאדמה ד״ר אמיר ענבל מומחה בכירורגיה פלסטית וניתוחי מיקרוכירוריגה
ד"ר איתם וייס הוא מומחה בכירורגיה פלסטית