״אחד מהתחומים המתפתחים והמעניינים ברפואה בשנים האחרונות הוא זה שבוחן את הקשר בין מחלות בבגרות וחשיפה לגורמים שונים בגיל צעיר", אומר פרופ׳ פרנק בירו, רופא ילדים וחוקר מבית החולים לילדים בסינסינטי, ארצות הברית, ואחד הדוברים הכנס השנתי של הקרן לבריאות וסביבה, שייערך ב-11 באפריל במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
בירו מספר שאחת מנקודות הציון החשובות בתחום המחקר הזה התחילה בפיצוץ אטומי .סקרים שנערכו בהירושימה ובנגסקי – שתי הערים היפניות שהוטלו עליהן פצצות אטום על ידי ארה״ב ב-1945 – מצאו שאחוז הנשים שהיו בנות פחות מ-19 בעת נפילת הפצצה וחלו בסרטן השד היה גבוה מאחוז הנשים שהיו מבוגרות מ-19 בעת ההפצצה וחלו. עובדה זו עוררה את החשד כי חשיפה לגורמים סביבתיים מסוימים בגיל ההתבגרות, וספציפית אצל נערות מתבגרות אשר הגיעו לגיל הפוריות, עלולה להשפיע על נטייתן לחלות בסרטן השד בגיל מבוגר.
מובן שבשנים שחלפו מאז נמצאו השפעות סביבתיות רבות אחרות בגילאים מוקדמים כמשפיעות על התפתחות מחלות ותמותה בבגרות. בירו מתמקד במחקרו בשנים האחרונות בקשר בין חשיפה להשפעות סביבתיות שונות בגיל צעיר להתפתחות מחלות בגיל מבוגר ולתמותה. "אנו יודעים כעת, למשל, שתינוקות שהיו בעלי משקל נמוך במהלך ההיריון הם בעלי סיכויים מוגברים להשמנת יתר ולסוכרת מסוג 2 בגיל מבוגר, וגם בעלי סיכויים מוגברים לפתח לחץ דם גבוה ומחלות כרוניות בכליות", הוא מספר. "אנו יודעים גם כי נשים צעירות שקיבלו את הווסת הראשונה שלהן בגיל מוקדם ,נמצאות בסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד״.
התבגרות מוקדמת
מהנתונים שאסף בירו עולה שכל שנה שבה הווסת מקדימה ביחס לממוצע מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן השד בתשעה אחוזים. ״בית החולים שלנו הוא אחד משלושה אתרים בהם התבצע מחקר בנושא הקשר בין סרטן השד והשפעות סביבתיות", הוא מספר. "במחקר בדקנו את הקשר בין השפעת הסביבה - במובן הרחב של המילה: תזונה, מצב זיהום האוויר והאדמה, שהייה בטבע וכו' - על תזמון ההגעה לגיל ההתבגרות וסממניה, כמו גיל קבלת הווסת הראשונה אצל בנות. המחקר שלנו, כמו גם מחקרים אחרים, העלו את ההשערה שגיל ההתבגרות אצל נשים מהווה 'חלון פגיעות' להתפתחות סרטן השד״.
"חלון הפגיעות" (Window of susceptibility) שעליו מדבר בירו מתייחס לשלבי ההתפתחות השונים - כלומר השלב העוברי, הילדות או גיל ההתבגרות - שבמהלכם האדם רגיש יותר להשפעות שונות, שעלולות להפריע להתפתחותו התקינה, או לגרום לבעיות בריאותיות בהמשך. "המחקר שלי ושל עמיתיי הראה שההגעה לגיל ההתבגרות אצל בנות מתרחשת יותר ויותר מוקדם, ומצא שהגורם בעל הקשר הברור ביותר להתבגרות המוקדמת - וככל הנראה גם המשמעותי ביותר - הוא מסת גוף גבוהה (BMI - אינדקס מסת גוף)". כלומר ,על פי מחקרו של בירו, ועל פי מחקרים של חוקרים אחרים, ככל שמסת הגוף היא גבוהה יותר, כך ההתבגרות המינית תגיע בגיל צעיר יותר.
במחקר אחר של בירו נמצא גם ששלב התחלת גיל ההתבגרות ככל הנראה משתנה בעקבות חשיפה לסוגים שונים של כימיקלים, כדוגמת פתאלטים ופיטואסטרוגנים (חומרים הנחשדים כמשבשי פעילות הורמונלית ושפעילים במוצרי מזון מסוימים ובמוצרי קוסמטיקה, בהתאמה – מ.פ)״.
קוסמטיקה נבונה
״אחד המחקרים המשמעותיים ביותר הצליח לקשור בבירור בין חשיפת האימהות ל-DES) diethylstilbestrol, חומר סינתטי שניתן בעבר לנשים בהריון מתוך המחשבה כי הוא מקטין את הסיכוי להפלה – מ"פ), להתפתחות של גידולים סרטניים ממאירים בבלוטות האנדוקריניות (האחראיות על ייצור הורמונים) של בנותיהן, ובמידה מסוימת גם להגברת הסיכון לסרטן השד וכן לסיכון מוגבר לאי-פוריות בבניהן", אומר בירו. "יותר ויותר מחקרים עוסקים בשנים האחרונות בנושא ההשפעה של חשיפה לכימיקלים שונים, כמו עופרת וביספנול A, שמוכר גם כ-BPA ושאותו עדיין ניתן למצוא כיום במוצרי פלסטיק רבים".
בירו לא מסתפק רק בחשיפת הנתונים של מחקריו, אלא גם מספר מהן ההמלצות שעולות בעקבותיהם. ״אנו מנסים לקדם צמצום של חשיפת האוכלוסייה למינימום האפשרי של כימיקלים שנחשדים כמשבשי פעילות הורמונלית", הוא אומר. "כך, למשל, אנו ממליצים לצרוך מוצרים אורגניים במקום פירות וירקות שידוע שהם קולטים רמות גבוהות של חומרי הדברה וקוטלי מזיקים; אנו ממליצים להימנע ממוצרי טיפוח וקוסמטיקה שמכילים רמות גבוהות של תרכובות סינתטיות כמו פתאלטים - העלולים להימצא בבשמים, לקים, תרסיס לשיער, או גם במוצרי פלסטיק שונים גם בצעצועים לילדים, ופרבנים העלולים להימצא בתכשירים קוסמטיים כמו דאודורנטים, מגבונים לחים, סבונים וקרמים לטיפוח פנים, ולהימנע משימוש בכלי פלסטיק כאשר מחממים אוכל במיקרוגל״.
*"זווית" מקדישה שבוע לקשר בין בריאות לסביבה, במהלכו נפרסם כתבות חדשות שסוקרות את המחקרים החדשים והמעניינים ביותר בתחום, מהארץ ומהעולם, שעוסקים בנושאים שנמצאים בתפר שבין הבריאות לסביבה.