חוסר בברזל הוא אחד מהחוסרים התזונתיים הנפוצים ביותר בעולם. הוא קשור לתזונה שלנו, אך עשוי לנבוע גם מסיבות אחרות. צריכת ברזל בכמות מספקת היא אומנם תמיד חשובה, אך ישנן תקופות ומצבים בחיינו שבהם הסיכוי לסבול מחוסר ברזל גדל ולכן חשוב לדעת מהם גורמי הסיכון ולטפל בהם.
כיצד מזהים מחסור בברזל ומה עושים על מנת לאבחן אותו?
מחסור בברזל עשוי להתבטא בתסמינים כמו: עייפות, חולשה, חיוורון, סחרחורות, כאבי ראש, נשירת שיער, חוסר ריכוז, ירידה בזיכרון, ציפורניים שבירות, רגליים חסרות מנוחה, צורך ללעוס קרח, דופק מואץ או קושי בנשימה, מערכת חיסון ירודה, כפות ידיים ורגליים קרות, כיבים בפה או ירידה בשמיעה. במקרה שמופיעים אחד או יותר מהתסמינים הללו, מומלץ לפנות לרופא המטפל ולבקש בדיקות דם פשוטות, הכוללות בדיקת ברזל, המוגלובין (המוביל את החמצן לרקמות) וגם בדיקת פריטין (מאגרי הברזל בגוף). אם אכן יאותר מחסור באחד מהערכים הללו, ניתן לטפל בו באמצעות תרופה המכילה ברזל. במידת הצורך, חשוב לברר את הסיבה למחסור כדי להבין אם הוא נובע מתזונה לקויה, מבעיה בספיגה או ממצב רפואי אחר שניתן לטפל בו.
מהן השלכות המחסור בברזל?
הברזל הוא אחד היסודות המשמעותיים ביותר לתפקוד הגוף. הוא מסייע בתהליך ייצור האנרגיה של הגוף, ודואג להשאיר אותנו רעננים ומלאי מרץ. בעזרתו, מובל החמצן מהריאות אל כל איברי הגוף באמצעות מערכת הדם. הוא חיוני לתפקוד תקין של תאי מערכת החיסון וגם לתאי העצב במוח. בתקופת הילדות, הברזל חשוב להפתחות תקינה של המוח ומחסור בו עשוי לגרום לעיכוב בהתפתחות המוטורית, הקוגניטיבית ואף לפגוע ביכולת הקשב והריכוז. הסכנות שעלולות להיגרם כתוצאה ממחסור בברזל הן רבות:
- אנמיה: מחצית מהמקרים של אנמיה נגרמים ממחסור בברזל. מדובר בקבוצה של מחלות שמתפתחות כתוצאה משיעור נמוך של המוגלובין או של תאי דם אדומים.
- אטרופיה (ניוון) של רקמות: יכולה לגרום, בין היתר, להיווצרות פצעים בפה, בלוע ובגרון.
- ירידה באנרגיה: מכיוון שאספקת החמצן לרקמות פחות יעילה במצב של חוסר ברזל, בעת מאמץ תתכן תחושה של חולשה, דופק מואץ ואף סחרחורת. מצב זה נפוץ גם בקרב ספורטאים וכאלה העוסקים בפעילות גופנית סדירה.
- פגיעה במערכת החיסונית: חלק מהשמירה על בריאות הגוף מתבטאת גם בחוסנה של המערכת החיסונית. כאשר הברזל בגוף מתדלדל, גם המערכת החשובה הזאת נפגעת. הדבר יכול להתבטא בנטייה מוגברת להידבקות במחלות וגם בתגובה של הגוף למחלה, שעשויה להיות קשה יותר כאשר מערכת החיסון ירודה.
- פגיעה בכישורים שונים: מחסור בברזל בגיל צעיר יכול להוביל לעיכוב בהתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית. בגילים מאוחרים יותר הוא עשוי להשפיע על ההישגים בלימודים ועל יכולת הזיכרון והלמידה. כמו כן, נמצא קשר בין תסמיני הפרעות קשב וריכוז לבין אנמיה ומחסור בברזל. בגיל מבוגר, מחסור בו אף עשוי להגדיל את הסיכוי למחלות הקשורות במוח, כדוגמת דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות להן.
מי נמצא בסיכון מוגבר לסבול ממחסור בברזל?
כאמור, הברזל הוא רכיב חיוני ויסוד חשוב לגופנו, וכדאי תמיד להיות מודעים לחיוניותו, ולהימנע ממצב של מחסור בו. ובכל זאת, ישנם מצבים שבהם כדאי לשים לב לכך במיוחד:
- נשים בגיל הפוריות: בתקופה זו, בעיקר בשל המחזור החודשי והדימום המתלווה אליו, האישה מאבדת כמויות גדולות יחסית של ברזל. אף שמדובר בתקופה ארוכה הנמשכת שנים, חשוב לשים לב לרמות הברזל במהלכה ולבצע בדיקות דם בהתאם להמלצת הרופא.
- נשים בהיריון: כידוע, תקופת ההיריון משפיעה באופן משמעותי על המדדים השונים בגוף, ביניהם גם על הברזל. הסיבה לכך היא שבתקופה זו יש צריכה מוגבת של ברזל על ידי האם וגם על ידי העובר. אנמיה מחוסר בברזל נפוצה מאוד בהיריון, וחשוב מאוד להיות ערניים לכך, לבצע בדיקות תקופתיות ולטפל בעת הצורך.
- תינוקות/ילדים: תינוק נולד עם מאגרי ברזל שאותם מקבל מהאם בתקופת ההריון. בסביבות גיל ארבעה חודשים, מאגרי הברזל מתחילים להידלדל, במקביל לתקופת הגדילה וההתפתחות המואצת בה צריכת הברזל היומית עולה. הברזל חשוב מאוד להתפתחות תקינה של התינוק, ולכן ממליץ משרד הבריאות לתת טיפות ברזל לתינוק החל מגיל ארבעה חודשים ועד גיל שנה וחצי.
- צמחונים/טבעונים: בעבר רווחה התפיסה לפיה דיאטה צמחונית או טבעונית גורמת למחסור בברזל, משום שהמקור הזמין ביותר לברזל הוא בשר. כיום, התפיסה השתנתה הודות לתחליפי הבשר הרבים הקיימים בשוק, המכילים ברזל בכמות נאה. עם זאת, חשוב לזכור שברזל מן הצומח נספג בגוף בצורה פחות יעילה מאשר ברזל ממקור חי ולכן – אם אתם מקפידים על דיאטה מהסוג הזה, יש לבצע מעקב תקופתי ולוודא שאין חסרים תזונתיים.
- מבוגרים/קשישים: ככל שאנו מתבגרים ומזדקנים, כך כושר הספיגה של הגוף באופן כללי נפגע. לכן, מחסור בברזל שכיח בגיל מבוגר, ויש לשים לב לכך.
- אי ספיקת לב: מחסור בברזל הוא הפרעה נפוצה בקרב חולי אי-ספיקת לב. בדומה למחלות כרוניות אחרות, הוא עשוי להוביל לאנמיה ו/או להפרעות בתפקוד שריר הלב ללא אנמיה. חסר ברזל –עם או בלי אנמיה נמצא אצל כ-50% מכלל אוכלוסיית החולים הסובלים מאי ספיקת לב ומלווה בתמותה גבוהה יותר. בחולי אי ספיקת לב, האנמיה תורמת לירידה בתפקודו של החדר השמאלי; ואצלם דרגת אי ספיקת הלב היא קשה יותר (NYHA).
איך מטפלים בחוסר ברזל?
הדרך להגדיל את כמות הברזל בגוף ולהימנע ממצב של מחסור בו או מאנמיה, היא ראשית לעבור לתזונה עשירה בו. כאמור, ברזל קיים בכמויות גדולות במזונות מן החי, בבשר, עוף ודגים אך נמצא גם בירקות ירוקים, באגוזים, בשומשום, בשקדים (שלא עברו קלייה), בשעועית, בעדשים, בחומוס ועוד. חשוב לציין שגם אנשים שצורכים כמות גדולה של ברזל עשויים לסבול מחוסר בברזל או מאנמיה, בשל בעיות שונות כמו למשל פגיעה בספיגת הברזל, בעקבות מחלת רקע אחרת שגורמת לאובדן ברזל.