כבר שנים רבות מדענים ברחבי העולם חוקרים את הסיבות לעלייה הסטטיסטית המשמעותית במספר חולי הצליאק. ד"ר פיטר גרין, מנהל המרכז למחלות צליאק באוניברסיטת קולומביה, מציין כי מחלת הצליאק עלתה פי חמישה במהלך 50 השנים האחרונות. על פי דוח של משרד הבריאות שכיחותה של מחלת הצליאק במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, מוערכת בחצי אחוז-אחוז. יש מדינות שבהן היא אף גבוהה יותר ומגיעה ל-2.5% מהאוכלוסייה. מספר בעלי הנטייה הגנטית לצליאק הוא 30%-40% מהאוכלוסייה. אגב, לא כל החולים מאובחנים, וחלקם ללא סימפטומים. היחס בין המאובחנים ללא מאובחנים עומד על 1:8, כלומר על כל אדם מאובחן יש 8 שאינם מאובחנים. מכון המחקר והחדשנות קאהן-סגול-מכבי של מכבי שירותי בריאות, גילה כי בין השנים 2007 ל-2015 מספר מקרי המחלה הוכפלו בכלל האוכלוסייה מ-25 על כל 100 אלף איש ל-52 על 100 אלף, וכמעט שולשו בקרב ילדים.
המחלה שיכולה להתגלות בכל גיל
צליאק היא מחלה אוטואימונית שנגרמת מרגישות לחלבון החיטה - גלוטן. חשיפה לחלבון זה גורמת להיווצרות של דלקת ברירית המעי. בדרך כלל, המחלה מתבטאת בהפרעות בדרכי העיכול, שכוללות ירידה במשקל, רפיון שרירים ועיכוב בגדילה. ד"ר דלית דרימן – מדינה, מומחית לרפואת המשפחה, רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית, מציינת כי אף שצליאק בדרך כלל מאובחנת אצל ילדים, גם אנשים מבוגרים לעתים מאובחנים בה. אגב, לדבריה, הסברה היא כי לפחות 50% מחולי הצליאק אינם מאובחנים. "לפעמים הביטויים לצליאק הם לא במערכת העיכול. לא רבים מודעים לכך, אך גם תופעות כמו אוטיזם, דיכאון והפרעות קשב יכולות להיות ביטוי לצליאק, אבל רבים אינם מקשרים ביניהם ולא ניגשים להיבדק". עוד היא מציינת שהטיפול במחלה כולל הימנעות מגלוטן, אבל לדבריה "צריך להיזהר, כי גלוטן יכול להופיע גם במוצרים נוספים החל מתרופות דרך קוסמטיקה ועד רטבים ומרקים וגם כמות קטנה שלו עלולה להזיק".
מהן הסיבות לעלייה הסטטיסטית בחולי הצליאק?
"כמעט בכל מקום בעולם שבו עוקבים אחרי נתונים של צליאק מבחינים בעלייה", מציין ד"ר אמיר בן טוב, גסטרו-אנטרולוג ילדים וחוקר בכיר במכון קאהן-סגול-מכבי למחקר וחדשנות. "במחקר שלנו ראינו שבישראל העלייה מתבטאת בעיקר בקרב ילדים. מחקר אחר שהתבצע בקנדה שהתבסס על נתונים ממחקרים שונים, הצביע על עלייה של 7% של חולים חדשים בכל שנה".
עד כה ישנן השערות שונות שמנסות להסביר את הנתונים הסטטיסטיים המדאיגים. האם מדובר בשינוי תזונתי רחב, בהיבטים סביבתיים או שאולי הסיבה לעלייה היא בכלל מודעות רבה יותר שמביאה אנשים להיבדק? "ברור שיש עלייה במודעות ושאנשים יותר נבדקים, אבל במחקר שלנו הראנו שזו אינה הסיבה היחידה לעלייה", אומר ד"ר בן טוב. "אף שבפועל רואים עלייה במספרים, אנחנו עדיין לא יודעים מה גורם להתרחבות הצליאק". ד"ר בן טוב מציין שלשליש מהאוכלוסייה יש תבנית גנטית של מערכת החיסון שמאפשרת התפתחות צליאק, אבל רק חלק קטן מהם מפתחים מחלה. לדבריו, מספר מחקרים הראו למשל, שילדים שאכלו פחות גלוטן בשנים ראשונות פיתחו פחות צליאק. עם זאת, אין עדיין המלצות קונקרטיות לגבי הגיל שבו רצוי לחשוף את התינוק לגלוטן או לגבי הכמויות המומלצות.
ד"ר דרימן – מדינה טוענת, שעלייה במודעות היא בהחלט חלק מההסבר לעלייה הכללית במאובחנים."לשוק נכנסו יותר ויותר מזונות נטולי גלוטן ואנשים נבדקים יותר. גם הבדיקות עצמן פשוטות יותר – אם פעם היו צריכים לעשות ביופסיות, היום יש בדיקות דם מדויקות". כמו כן, היא מציינת סיבות סביבתיות. "לא סביר שהגנטיקה שלנו השתנתה לאורך השנים, מה שהשתנה זה השפעת הסביבה על הגנטיקה. לצורך הדוגמה – נתייחס למקרה של תאומות שנולדו עם אותה גנטיקה של סרטן שד, וכל אחת אומצה על ידי משפחה אחרת. בעוד שמשפחה אחת לא עוסקת בספורט ואוכלת רק ג'אנק פוד, השנייה מקפידה על אורח חיים בריא. לכן, הסיכוי של התאומה שגדלה במשפחת הג'אנק פוד לחלות הוא גדול יותר. כלומר - גם השינוי הסביבתי בהחלט משפיע על הגנים שלנו".
באופן דומה, לדבריה, יש כמה סיבות סביבתיות נוספות שיכולות להסביר את העלייה בשכיחות בצליאק כמו: דיאטה עתירת גלוטן כבר בגיל ינקות, שימוש מרובה באנטיביוטיקה בשנים ראשונות ושמירה מוגזמת על סטריליות שהתגברה בעידן הקורונה. "ילדים צריכים להיחשף לחיידקים כדי שמערכת החיסון תתפתח ותגיע להבשלה תקינה - לאדמה, לחיות. כך למשל, השוואה בין ילדים שגדלו בסביבה עירונית לבין ילדים שגדלו בטבע, הראתה שילדים שגדלים בסביבה עירונית סובלים יותר מאלרגיות למשל. 80% ממערכת החיסון נמצאת במעי המשמשת כמסננת. כתוצאה מהחשיפה לגורמים סביבתיים, יש פגיעה במעי ובתפקוד של מערכת החיסון. כלומר, גם אנשים שיש להם גנטיקה של צליאק, לא בהכרח יחוו אותו כי חיידקי המעיים שלהם מאוזנים, כי הם חיים אורח חיים בריא".
"יש יותר ויותר אנשים עם צליאק באוכלוסייה. כבר לא מדובר בקבוצה קטנה. יש לא מעט מחקרים בעולם שעובדים על הנושא, ואני מקווה שבקרוב נדע יותר על הסיבות שגורמות לעלייה הזאת", מסכם ד"ר בן טוב.