שפעת, קורונה ו-RSV הם שלושת הנגיפים השכיחים ביותר מבין הנגיפים הגורמים לתחלואה נשימתית. יחדיו הם מניעים את התפרצות גל התחלואה הנשימתית שאנחנו חווים כעת בארץ ובעולם. חלק מהתסמינים של המחלות האלה חופפים והם כוללים: חום, שיעול, נזלת וכאב גרון, ולכן קשה להבדיל ביניהן על בסיס סימנים קליניים בלבד.
שפעת, קורונה או RSV – השאלות שיכולות לעזור באבחון
הדרך היחידה לקבל אבחון ודאי היא באמצעות תבחין מעבדתי (מטוש), אולם מאפיינים ייחודיים כגון תסמינים ספציפיים או מהלך המחלה עשויים לרמז על אבחנה. לאבחנה הספציפית תיתכן חשיבות בעיקר בקבוצות הסיכון שבהן ניתן להציע מתן טיפול תרופתי אנטי וירלי ספציפי. באופן כללי, יש מספר שאלות שאליהן נהוג להתייחס כשבאים לאבחן את סוג המחלה המדוברת:
האם ישנם תסמינים ייחודיים לנגיף הספציפי?
תסמינים כגון פגיעה בחוש הטעם והריח, תסמונות דלקתיות רב מערכתיות ותסמיני פוסט קורונה כגון ערפול מוחי ותשישות כרונית המתגלים לאחר ההחלמה, מייחדים את נגיף הקורונה. לעומת זאת, דלקת ריאות וירלית (ברונכיוליטיס) המתבטאת בנשימה מאומצת ובצפצופים הנשמעים על פני הריאות מאפיינת בעיקר את מחלת ה-RSV בתינוקות.
האם התסמינים מופיעים באופן חד או הדרגתי?
תסמיני השפעת מאופיינים בהופעה חדה ופתאומית של חום גבוה, שיעול וכאבי שרירים. לעומת זאת, תסמיני קורונה ו-RSV מתפתחים בהדרגה. לברונכיוליטיס מנגיף ה-RSV מהלך אופייני של החמרה לאורך 3–5 ימים, ואילו בקורונה, אם מתרחשת החמרה, היא מופיעה רק כעבור כשבוע.
כמה זמן חלף ממועד החשיפה לנגיף ועד להופעת התסמינים?
תקופת הדגירה היא הזמן החולף ממועד החשיפה לנגיף עד להופעת התסמינים. גם כאן קיימת שונות. התסמינים של שפעת מופיעים לאחר תקופת דגירה קצרה יחסית של יום עד יומיים ואילו תקופות הדגירה של נגיף הקורונה (זן האומיקרון) ושל נגיף ה-RSV הן ארוכות יותר (6-3 ימים).
מהו גיל המטופל ומהן מחלות הרקע מהן הוא סובל?
באופן כללי, הסימנים הקליניים וחומרת המחלה תלויים בגיל, במצב החיסוני ובמחלות הרקע. בניגוד לשפעת או לקורונה, לא סביר שמבוגר בריא שנדבק בנגיף ה-RSV ירגיש מאוד חולה. לכן, כשמדובר באדם צעיר ובריא המפתח סימני מחלה קשה, ניתן יהיה להניח שאין מדובר בזיהום RSV. לעומת זאת, בילדים עד גיל שנתיים, נגיף ה- RSV מהווה סיבה מובילה לאשפוזים בעונת החורף על רקע דלקת ריאות וירלית. פגים צעירים, ילדים עם מחלות ריאה כרוניות, ילדים עם מחלות לב ומבוגרים מעל גיל 65 – כל אלה נמצאים בסיכון לפתח מחלת RSV קשה. בשלוש המחלות – שפעת, קורונה ו-RSV, התחלואה הקשה והתמותה הן בעיקר בקרב חולים קשישים, ובקרב הסובלים ממחלות רקע וממערכת חיסון מוחלשת. יתרה מכך, גם הסימנים הקליניים הטיפוסיים תלויים בגיל. ילדים עם שפעת למשל, נוטים לסבול יותר מכאבי בטן, שלשול, בחילות והקאות; ואילו בקרב מבוגרים תלונות הקשורות במערכת העיכול פחות שכיחות.
האם ניתן לנבא אילו סוגי וירוסים צפויים על בסיס ניטור התחלואה המקומית?
בדו"ח הרשמי העדכני של משרד הבריאות כבר נרשמה עליה בתחלואה הנשימתית בשפעת ו-RSV וקיים צפי לעליה חדה בתחלואת הנגיפים הללו בשבועות הקרובים. מגמת התחלואה בקורונה (המנוטרת על בסיס מספר החולים קשה המאושפזים בבתי החולים), נותרה בינתיים יציבה, אך ישנו חשש להופעת גלי תחלואה חדשים. נוכח הפעילות המקבילה של שלושת הנגיפים בישראל כעת, לא ניתן לנבא את מחולל התחלואה הדומיננטי הצפוי.
טיפולים וחיסונים
בניגוד לשפעת וקורונה, כיום אין טיפולים תרופתיים או חיסונים זמינים כנגד RSV. הטיפול במחלה הוא תומך בלבד. תינוקות המשתייכים לקבוצות סיכון מקבלים חיסון סביל בעונת החורף על מנת לזכות למרב ההגנה האפשרית מפני מחלה קשה ואשפוזים.
גם שפעת וגם מחלת הקורונה עלולות להיות קשות ולהביא לסיבוכים שונים ואף לתמותה, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון. עבור חולים קשים או כאלה המשתייכים לקבוצות סיכון לסיבוכים, ניתן להציע טיפול תרופתי, (בשפעת מטפלים באמצעות טמיפלו ובקורונה קיימים מספר תכשירים כגון פקסלוביד או מולנופיראוויר), אולם לכל התכשירים ישנה יעילות מוגבלת.
למזלנו, ישנם חיסונים יעילים בטוחים ומצילי חיים נגד נגיף הקורונה ונגיף השפעת. חיסון נגד שפעת ניתן בתחילת כל עונת חורף. הרכב הזנים בחיסון משתנה על בסיס הנתונים המתקבלים מחצי הכדור הדרומי. החיסון המעודכן נגד קורונה המשלב תרכיב נגד זני האומיקרון ונגד הזן המקורי של הקורונה (תרכיב ביוואלנטי) הוכיח יעילות גבוהה מפני הדבקה ותחלואה קשה מזני הקורונה השליטים בעולם ומומלץ כעת לכל מי שהתחסן בשתי מנות לפחות.
לסיכום, בשנתיים האחרונות חווינו ירידה בתחלואת השפעת ברמה העולמית בשל אמצעי ההתגוננות מפני הקורונה שכללו ריחוק חברתי, בידוד וסגרים. נתוני ארגון הבריאות העולמי, לצד דיווחי התחלואה הגבוהים בחצי הכדור הדרומי מצביעים על שפעת קשה הצפויה לפקוד אותנו בחורף הקרוב וזאת בנוסף לחשש מגל קורונה נוסף. על כן, הדרך היחידה והטובה ביותר להתגונן ולמנוע את סיבוכי השפעת והקורונה היא באמצעות חיסונים.
הכותבת היא ד"ר דיאנה טשר, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי וולפסון