לפני מספר ימים, חשף אריה מליניאק, פרשן הספורט הוותיק ומאמן נבחרת ישראל לשעבר, כי הוא מתמודד בימים אלה עם לוקמיה חריפה. כך כתב בפוסט: "חיים ומוות ביד הלשון...השמועות על מותי היו מוקדמות ומוגזמות, לכן עדיף שתשמעו ממקור ראשון. כבר כמה שבועות אני מרגיש שמשהו בגוף שלי השתבש, אבל לך תקשור דלקת בחניכיים עם שיעול ובצקת ברגליים. ביום שלישי הגעתי למיון ב'שיבא' לטיפול במה שניראה כמו דלקת ריאות, וכעבור כמה שעות מצאתי את עצמי מאושפז במחלקה המטו-אונקולוגית. הסבירו לי שאני חולה בלוקמיה חריפה, שזה להבנתי סוג של סרטן דם".
מהי לוקמיה חריפה?
מדי שנה מאובחנים כ-500 חולי לוקמיה חריפה חדשים בישראל. לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML) היא מחלה שבמהלכה תאי הדם הצעירים רוכשים תכונות ממאירות, דוגמת כושר שגשוג גבוה, אובדן בקרה על חלוקת התא וחוסר יכולת של מערכות הגוף להכחיד את התאים הממאירים. תהליך חולני זה מוביל למצב שבו מח העצם, האיבר האחראי על ייצור תאי הדם בגופינו, מוצף בתאי לוקמיה ולא מצליח לייצר תאי דם רגילים. הדבר מוביל לירידה קשה בייצור בתאי דם אדומים וכתוצאה מכך לאנמיה, למחסור בתאים לבנים וכתוצאה מכך ישנה נטייה לזיהומים קשים ולמחסור בטסיות דם האחראיות על עצירת דימומים בגוף. בנוסף קיימת סכנה של התפשטות התאים הנגועים אל מחזור הדם ומשם אל כל הגוף.
לוקמיה חריפה (חדה) היא מחלה המתפתחת מהר, תוך ימים עד שבועות, וללא טיפול מתאים החולים עלולים להידרדר למצבים מסכני חיים בסמוך לאבחונם. הדחיפות באבחנה והצורך בטיפול מידי מחייבים מענה ייחודי, אשר מתאפשר רק בבי”ח גדול.
מי בסיכון לחלות בלוקמיה?
במרבית המקרים אין סיבה ברורה להתפתחות המחלה, אך ישנם כמה גורמים העלולים להעמיד אוכלוסיות מסוימות בסיכון מוגבר לפתח לוקמיה.
גיל מתקדם: AML שכיחה יותר באופן משמעותי בקרב אנשים בני 60 ומעלה - פי 10-5.
חשיפה לקרינה מייננת: גם אם מדובר בקרינה שנעשתה במסגרת טיפול אונקולוגי, היא עלולה לגרום לשינויים במבנה הDNA- וכך להוביל להתפתחות לוקמיה. הקשר בין הדברים נמצא במחקרים רבים. גם לכימותרפיה השלכה דומה.
מחלות המטולוגיות מסוימות: אלה עלולות להוות מצב מקדים ל-AML, חולים במחלות אלו נמצאים במעקב תדיר מחשש להתקדמות מחלתם ללוקמיה חריפה.
מחלות גנטיות מסוימות: כמו תסמונת דאון למשל, ומחלות המאופיינות בחוסר יכולת של הגוף להגיב בצורה מותאמת לנזקי DNA המתרחשים מדי יום לתאי הדם. חולים במחלות אלה נוטים לפתח AML בשכיחות גבוהה ובגיל צעיר יותר מאשר שאר האוכלוסייה.
שהייה בסביבה של כימיקלים מסרטנים לאורך זמן רב: כגון לחומרים הנפוצים בשימוש בתעשיות ייצור פלסטיק, דלק, חומרי ניקוי וחומרים אחרים הנמצאים בשימוש בתהליכי הייצור של נייר, טקסטיל וצבעים.
מהם התסמינים שכדאי לשים לב אליהם?
המחסור בתאי דם תקינים הוא הגורם האחראי למרבית הסימנים המקדימים ללוקמיה חריפה. המחלה יכולה להתפתח במהירות, ולכן יש חשיבות גדולה לאבחון מהיר ולטיפול מרגע שאלו מופיעים. בשלבים הראשונים להתפתחות המחלה הסימנים העיקרים עלולים להטעות ולהזכיר מחלה וירלית כגון שפעת: חום, צמרמורות, כאבי ראש, הזעה ותחושה כללית ירודה. האנמיה, שנגרמת עקב המחסור בתאי דם אדומים, עלולה להוביל לחיוורון, עייפות, סחרחורות ולקוצר נשימה. גם דימומים חריגים ומשמעותיים, למשל באזור החניכיים, יכולים להיות אינדיקציה להתפתחות לוקמיה, ובחלק מהמקרים ישנה הופעה של נקודות אדומות. תסמינים נוספים הם הופעה חוזרת של זיהומים, ירידה משמעותית ולא מוסברת במשקל ובלוטות לימפה מוגדלות.
תסמינים שכיחים פחות הם כאבי עצמות, תסמינים נוירולוגיים או גושים תת-עוריים (אלה הם בעצם הסננה עורית של הצטברות תאי לוקמיה).
איך מאבחנים?
תהליך הבירור המהיר כולל בדיקות דם מקיפות ובדיקת מח עצם. במקרים מסוימים יחליט צוות הלוקמיה, שפועל מול המעבדות, לבצע הרחבה של הבירור הגנטי. בסיום האבחון נקבעת תוכנית טיפול ע"י רופאי הלוקמיה ובשיתוף פעולה עם הרופאים של מחלקת השתלות מח עצם.
הטיפול בלוקמיה
הטיפול ב-AML מבוסס על כימותרפיה, לרוב אינטנסיבית הניתנת באשפוז ממושך. על בסיס המידע הגנטי המופק בבירור הראשוני ועל סמך מאפייני החולה לעיתים יתווספו תרופות ביולוגיות, דוגמת מעכבי טירוזין קינאז או מעכבי BCL2 לטיפול הכימותרפי. מטרת האשפוז הממושך היא לאפשר מתן רציף של הטיפול הכימותרפי ובעיקר לנטר ולהשגיח על חולה הלוקמיה מחשש לסיבוכים בשבועות הראשונים מעת אבחנת המחלה.
מטרת הטיפול היא להשיג תגובה ראשונית לטיפול, להוריד את מסת התאים הממאירים ולאפשר למוח העצם להתאושש במידה מספקת שתאפשר לו לייצר את הרכיבים הנחוצים. לאחר השגת הפוגה, נדרשים טיפולים שיכחידו את שארית התאים הממאירים בגוף וימנעו הישנות עתידית. טיפולים אלה יכולים להיות כימותרפיים, ביולוגיים או השתלת מוח עצם. סוג הטיפול הממצק או המשמר נקבע בהתאם למאפייני הלוקמיה והחולה, תוך שימוש במעקב מדויק אחר שארית מחלה מינימלית, דבר המאפשר ניבוי רגישות הלוקמיה לטיפולים ומציאת הטיפול הנכון ביותר. אגב, ברמב"ם, מתקיימים במכון ההמטלוגי מחקרים קליניים רבים המיועדים לחלק מחולי הלוקמיה החריפה בקו ראשון, בהישנות, במהלך ולאחר ההשתלה.
מהו שיעור ההישרדות?
השיעור תלוי במשתנים רבים, ביניהם גיל המטופל, השלב שבו נמצאת המחלה, רקע בריאותי ועוד. על פי הנתונים, שיעור ההישרדות ל-5 שנים בקרב חולי AML, הנמנים עם אוכלוסייה בוגרת, נע בין 20% ל-45%.
הכותב הוא ד"ר אברהם פריש, מנהל שירות לוקמיה, המכון ההמטולוגי ברמב"ם