פרקינסון היא מחלה ניוונית כרונית המתאפיינת במוות של תאים המייצרים את הדופמין, מוליך עצבי שתפקידו לאפשר כושר תנועה טוב. התנוונות התאים מובילה לתסמיני המחלה, הכוללים רעד, נוקשות ואיטיות.

תסמיני פרקינסון מתחילים בצד אחד של הגוף, ועם התקדמות המחלה מתקדמים לצד השני. ירידה בחוש הריח, עצירות, הפרעת שינה וכאב יכולים להעיד על התחלה של פרקינסון אך כיוון שמדובר בתסמינים כלליים מאוד, האבחון נעשה לרוב רק כאשר מופיעים הסימנים המוטוריים. בשלב זה כ־50%-70% מהתאים שמייצרים את הדופמין כבר נהרסו. כיוון שבעתיד תהיינה תרופות שיכולות למנוע את התקדמות המחלה, יש חשיבות לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

שכיחות המחלה עומדת על כ 1%-2% בקרב בני 50 ומעלה, והיא נפוצה יותר בקרב גברים. הגיל הממוצע של אבחון המחלה נע בין 50 ל־60, אך היא יכולה להופיע גם בגילאים צעירים יותר. ככל שהמחלה מופיעה בגיל צעיר יותר, כך הסיכוי שהיא הופיעה על רקע גנטי גבוה יותר. ישנם גנים ידועים הגורמים למחלה ושכיחים יותר בקרב אוכלוסיות שונות, בעיקר באשכנזים. עם זאת אין גן אחד או גורם אחד שמוביל להופעת המחלה.

ישנם גם גורמים סביבתיים המשפיעים על הופעת פרקינסון, חלקם יחמירו את התקדמות המחלה וחלקם יגנו מפני התקדמותה. כיום ידוע כי הגורמים הסביבתיים שעלולים להחמיר את המחלה הם חומרי הדברה או חשיפה למתכות רעילות. ההשערה הרווחת כיום היא שכאשר אנו שואפים או בולעים פתוגן מהסביבה, דרך האף או מערכת העיכול, הוא גורם לשינוי באוכלוסיית חיידקי מערכת הנשימה והמעי, המשתתפים בייצור והפרשת דופמין. זה מסביר את העובדה שירידה בחוש הריח ועצירות הינם מהגורמים המקדימים את סימני המחלה אפילו בעשרות שנים. ישנם גם גורמים סביבתיים המגנים מפני התקדמות המחלה, כשהמפתיע שבהם הוא עישון. נמצא שרוב חולי פרקינסון אינם מעשנים וישנה תיאוריה כי ניקוטין מגן מפני המוות של התאים הדופמנרגיים. גם שתייה מרובה של קפה או תה ירוק, הוכחה כבעלת השפעה על התקדמות איטית יותר של המחלה.

תה ירוק (צילום: grafvision, shutterstock)
יכול לסייע. תה ירוק|צילום: grafvision, shutterstock

>> חוקרים: תזונה ים תיכונית יכולה לדחות פרקינסון ב-17 שנה

חולים צעירים נדרשים להתמודד עם אתגרים לא פשוטים בשמירה על מסגרת המשפחה והעבודה. אתגר נוסף, שמלווה בעיקר צעירים אך גם מבוגרים, הוא שיתוף של בן או בת הזוג והילדים, והתמודדות עם שאלות לא נעימות שיכולות להגיע עם השיתוף, מה שגורם לחולים רבים להשקיע אנרגיות רבות בהסתרת המחלה. כשהמחלה מתקדמת נוסף עוד אתגר, והוא שימור הקיים מבחינה קוגניטיבית וגופנית. בשלבים אלו יכולות להופיע נפילות חוזרות, הפרעות הליכה והפרעות במערכת העצבים האוטונומית. לכן, בניסיון למנוע את התופעות הללו יש להשקיע בפעילות גופנית יום-יומית. למרות הקשיים שיכולים להתעורר, מאוד חשוב לא לוותר על פעילות גופנית שתורמת להאטת קצב ירידת היכולות הפיזיות.

חולים רבים חיים תחת הנחת יסוד שגויה שהתדרדרות לכדי ריתוק לכיסא גלגלים היא בלתי נמנעת וזאת טעות. כיום ישנם טיפולים חדשים המסייעים לחולים להגיע לשליטה טובה בתסמינים ולשפר את איכות חייהם. חלקם ניטלים בצורה קלה דרך הפה ורובם זמינים בישראל, והתרופות החדשות שבהן נרשמו בארץ בשנה האחרונה. לאחר שנים רבות בהן לא היה חידוש בתחום, קיים היום טיפול חדש ומאושר FDA שנועד לספק מענה דווקא לחולים קשים שחלה החמרה ביכולותיהם המוטוריות ועד כה לא היה להם מענה מספק. מדובר בטיפול שניתן דרך משאבה שמחדירה את הדופמין החסר ישירות לתריסריון ובכך עוקפים את הבעייתיות של ספיגת תכשירי הדופמין מהקיבה. קיימת גם אפשרות ניתוחית להשתלת אלקטרודות שמסייעות בשיפור התסמינים המוטוריים של החולים. ניתוחים אלו יכולים לאפשר הפסקה כמעט מוחלטת של הטיפול התרופתי.

עוד ב-mako בריאות:
>> הסיבה שאתם מתקשים לנשום אחרי שעליתם במדרגות
>> זה מה שקורה בגוף כשאוכלים מהר מדי

מלבד הסימנים המוטוריים יש לשים דגש בטיפול גם על הסימנים הלא מוטוריים של המחלה כגון כאב, דיכאון, חוסר תאבון והפרעות שינה. השימוש בקנאביס לא פוסח גם על מחלת פרקינסון ולאחרונה הוצגו פרסומים על שימוש בצמח לטיפול בתופעות הלא מוטוריות וברעד.

הטיפול בפרקינסון כולל גם טיפול לא תרופתי, וחלק נכבד ממנו כרוך בפעילות גופנית. חשוב לגוון בפעילות הגופנית ולעבוד כל פעם על שרירים אחרים. מטופלים רבים נהנים מריקוד, טאי צ'י, פילאטיס, קיקבוקסינג ושאר פעילויות שנעשות בקבוצה ויש בהן אלמנט חברתי. עבור רבים, גם להשתתפות בקבוצות תמיכה יש חלק משמעותי, בעיקר עבור מי שמרגיש כי שיח עם אנשים דומים לו יכול לסייע לו בהתמודדות.

חודש המודעות לפרקינסון המצוין בימים אלו מהווה הזדמנות לדבר על אתגרי המחלה אך בעיקר על כך שכיום אפשר לחיות חיים מלאים ומשמעותיים גם עם מחלה מאתגרת כמו פרקינסון.

פרופ' רות ג'לדטי היא מנהלת המרפאה להפרעות תנועה, המחלקה לנוירולוגיה ביה"ח בילינסון