סוכרת היא המגיפה של המאה ה-21, אך לא כולם יודעים שלמעשה קיימים שני סוגים שונים - סוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2. בשני המקרים מדובר במחלות כרוניות , אשר ללא טיפול עלולות להוביל לסיבוכים לא פשוטים , ובשני המקרים מטרת הטיפול היא להביא לאיזון הסוכר בדם, אך הסיבה לרמות סוכר גבוהות בדם אצל סוכרתיים מסוג 1 שונה מזו של סוכרתיים מסוג 2. "ההבדל העקרוני בין שתי המחלות הוא הסיבה שבגללה הסוכר עולה" מסביר פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל מרפאת הסוכרת בבית החולים וולפסון ורופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת, "רמות הסוכר בדם אמורות לנוע בין מינימום 70 למקסימום 140 מיליגרם לדציליטר של דם, ויש מנגנונים בגוף שתפקידם לווסת את רמות הסוכר בטווחים האלו, ובהם הורמון האינסולין, אך אצל סוכרתיים מסוג 1 הלבלב לא יכול כלל לייצר אינסולין".
סוכרת מסוג 1 היא למעשה מחלה אוטואימונית שבה הגוף הורס את התאים שמייצרים את האינסולין בלבלב, אך אצל סוכרתיים מסוג 2 הבעיה היא לא באינסולין, לפחות לא בשלבים הראשונים, אלא במעבר של הסוכר לתאים כפי שמסביר פרופ' ויינשטיין "הסוכר עובר מהדם לתאים דרך קולטנים שנמצאים בתאים, אך אצל סוכרתיים מסוג 2 הקולטנים האלו לא פועלים בצורה תקינה. ככל שעוברות השנים ומצב החולים מתדרדר גם סוכרתיים מסוג 2 עלולים לסבול ממיעוט באינסולין ונדרשים לקבל אותו ממקור חיצוני".
דומות אבל שונות
המכנה המשותף הבולט ביותר הוא ששתי המחלות חולקות את אותו השם, אבל יש עוד שמות מוכרים– סוכרת מבוגרים וסוכרת נעורים. "'סוכרת נעורים' הידועה גם כ'סוכרת של ילדים' או 'סוכרת עלומים' היא המחלה המכונה היום 'סוכרת מסוג 1' ואילו 'סוכרת מבוגרים' היא למעשה סוכרת מסוג 2" מסביר פרופ' ויינשטיין. "עם השנים ראו כי גם מבוגרים יכולים ללקות ב'סוכרת נעורים', ובנוסף בשנים האחרונות הופיעו עוד ועוד מקרים של ילדים הסובלים מהשמנת יתר וסובלים מסוכרת 'מבוגרים', ומכאן נראה שאין יותר קשר בין הגיל החולה לסוג המחלה, אם כי נכון לומר כי רוב הסוכרתיים מסוג 1 מאובחנים בגיל ילדות ורוב הסוכרתיים מסוג 2 מאובחנים בגיל מבוגר.
שכיחותן של שתיהן הולכת ועולה מדי שנה, אך כשאנחנו שומעים על הסוכרת בהקשר של 'המגפה של המאה ה-21' הכוונה היא כמובן לסוכרת מסוג 2, ולמעשה סוכרת מסוג 1 נדירה בהרבה מסוכרת מסוג 2 ומהווה רק כ-5%-7% מכלל הסוכרתיים.
"ההסבר לעלייה בשכיחות הסוכרת מסוג 1 הוא הפיכתו של העולם המודרני לנקי יותר, עולם סטרילי שבו ילדים נחשפים פחות ופחות לנוגדנים ולמעשה החיסון העצמי שלהם פחות יעיל, ואילו הסיבה לעלייה בסוכרת מסוג 2 נעוצה בעובדה שאורח החיים המודרני הפך לפחות בריא ומתאפיין באכילת יתר, בעליה במשקל ובחוסר פעילות גופנית" אומר פרופ' ויינשטיין. "בשתיהן גם הסטרס הנפשי המאפיין את אוכלוסיית המאה ה-21 עלול לעורר אותה".
אך מלבד הגורמים הסביבתיים, השכיחות הגבוהה של סוכרת מסוג 2 קשורה רבות גם למאפיינים התורשתיים שלה, "אנחנו עדיין לא מבינים לגמרי את הגנטיקה של שתי המחלות אך שתי המחלות נובעות מתגובות גומלין בין גורמי סיכון גנטיים וגורמים סביבתיים. ההשפעה הגנטית קיימת ב- 2 סוגי הסוכרת אך בסוכרתי מסוג 2 היא גבוהה בהרבה, כך שאם בן משפחה אחד חולה בסוכרת סביר להניח שעוד חברי משפחה, הורים, אחים, דודים וכן הלאה סובלים ממנה" מסביר פרופ' ויינשטיין. " לסוכרת מסוג 2 יש גם גורמי סיכון אחרים, בעיקרם עליה במשקל והשמנת יתר , חוסר פעילות גופנית, נשים עם סוכרת הריון בעבר, נשים שילדו תינוק מעל 4 קילו, עודף שומנים בדם, יתר לחץ דם ואף חוסר בשעות שינה".
מטרה משותפת – איזון הסוכר בדם
למרות שקיים הבדל משמעותי בשכיחות של שתיהן ובגורמי הסיכון, מצבם של הסוכרתיים משני הסוגים עלול להתדרדר ללא טיפול מתאים. "רמות סוכר שאינן מאוזנות אצל הסוכרתיים משני סוגי הסוכרת עלולות להוביל לעיוורון, לצורך בדיאליזה, לאירוע מוחי, להתקפי לב ולקטיעות גפיים, ולכן השאיפה היא תמיד לשמור על איזון של רמות הסוכר" מסביר פרופ' ויינשטיין.
מלבד הסיבוכים המאוחרים ישנם גם סיבוכים אקוטיים מידיים שיכולים להיגרם מרמות סוכר גבוהות מדי או נמוכות מדי, מצבים אלו מאפיינים בעיקר סוכרתיים מסוג 1 או סוכרתיים מסוג 2 הזקוקים לאינסולין, כפי שמסביר פרופ' ויינשטיין "בעבר טרם המצאת הטיפול באינסולין סוכר גבוה מדי הוביל למצב המכונה 'חמצת' שהיווה את סיבת המוות המובילה של סוכרתיים מסוג 1, ואילו היום התמותה מחמצת היא כמעט אפסית. לעומת זאת כשסוכרתי מקבל עודף אינסולין ואינו אוכל בהתאם הסוכר בדמו הולך ויורד, מדובר במצב מסוכן שעלול להביא לאיבוד ההכרה ואף למוות, אך ברוב המקרים ישנם סימנים המעידים על איבוד הסוכר כמו חולשה, הזעה, כאבי ראש וכיוצא בזה, סוכרתיים שמבחינים בכך צריכים בסך הכול להכניס מזון לגופם או עדיף תוסף של גלוקוז זמין כדי להעלות בחזרה את רמות הסוכר".
הסוד להצלחה – ניטור רציף ושמירה על אורח חיים בריא
על מנת לצמצם את הסיכון לסיבוכים המיידיים והמאוחרים, סוכרתיים משני הסוגים צריכים לעקוב אחר רמות הסוכר בדם, וכפי שפרופ' ויינשטיין מעיד, המעקב אחר רמות הסוכר הפך בשנים האחרונות לפשוט ומדויק יותר מתמיד "היום יש לסוכרתיים אמצעים המסייעים להם לנטר את עצמם, להבין מה קורה בגופם ולקבל הדרכה וטיפול בהתאם. אם בעבר נדרשו הסוכרתיים לדקור את עצמם שלוש פעמים ביום או יותר במד סוכר, היום מכשירים כמו פריסטייל ליברה מודדים באופן רציף את רמות הסוכר ומאפשרים להבין מעבר לערכי הסוכר גם את המגמה, כלומר האם הסוכר בעליה, בירידה או שהוא שומר על יציבות".
במחקר רחב שבו השתתף פרופ' ויינשטיין הוחלט לבחון את השינוי ביכולתם של הסוכרתיים לטפל בעצמם ולאזן את הסוכרת שלהם. במחקר השתתפו סוכרתיים מסוג 2 המטופלים באינסולין, קבוצה אחת של סוכרתיים המשיכה לקבל את הטיפול שלה ובמקביל נעזרה במכשיר הפריסטייל ליברה, הקבוצה השנייה ניטרה את רמות הסוכר במד סוכר רגיל . "אחרי שלושה חודשי טיפול נמצא הבדל משמעותי ביותר באיזון רמות הסוכר בקרב הסוכרתיים שקיבלו את הפריסטייל ליברה, אלו סבלו הרבה פחות מנפילות סוכר" מספר פרופ' ויינשטיין ומוסיף " אני מקווה שהמחקר בישראל שהוכיח זאת יסייע בהכנסת מכשיר הניטור לסל הבריאות גם לסוכרתיים מסוג 2 הנוטלים מספר זריקות אינסולין ביום".
האל"ף בי"ת של הטיפול בסוכרת משני הסוגים, על פי פרופ' ויינשטין, הוא לחיות חיים בריאים- "בשביל לנצח את הסוכרת צריך לישון 8 שעות בלילה, לאכול ארוחות מסודרות, להשתדל לשמור על משקל אידיאלי ולהקפיד על פעילות גופנית- די ב-150 דקות הליכה בשבוע בנעליים טובות".
בנוסף, סוכרתיים מסוג 1 מוכרחים לנטול אינסולין, אך פרופ' ויינשטיין מסביר כי פעמים רבות סוכרתיים מסוג 2 לא מחויבים כלל בטיפול תרופתי, וחלק גדול מהם יכול להגיע לאיזון דרך שמירה על אורח חיים בריא. עם זאת, הוא מוסיף כי ישנן תרופות שלא פועלות רק בהורדת הסוכר מהדם אלא מעניקות הגנה לאיברים שעלולים להיפגע בגינה. "לאחרונה יצאו תרופות חדשות שמסייעות גם בהגנה על הלב והכליות, ומאחר שמחלות הלב הן הסיבה העיקרית למוות בקרב סוכרתיים, בשנים האחרונות קיים דיון האם יש צורך לטפל בתרופות האלו כבר בשלבים מוקדמים לאחר גילויה. בכל מקרה סוכרתיים ששומרים על עצמם ונוטלים תרופות בקביעות על פי ההוראות יכולים לחיות חיים ארוכים וללא סיבוכים".