כאבי גב מהווים את הסיבה השנייה בשכיחותה לפנייה לרופא המשפחה, קובע פרופ' גלב סלובודין, מנהל היחידה לראומטולוגיה בבית החולים בני ציון. "על פי רוב, כאב גב תחתון נובע ממתיחה של רצועה או גיד בעמוד השדרה. לעיתים רחוקות יותר מדובר בכאב כרוני שנובע ממחלות אורתופדיות כמו היצרות התעלה, תזוזה של חוליה או כאבי גב דלקתיים", הוא מסביר.
הכאבים עלולים להשפיע על איכות החיים, בדרגות חומרה שונות, בהתאם לגיל ולאופי החולים. "כאב של מתיחת רצועה או גיד יכול להימשך בין יומיים לשבועיים, בהם החולה לעתים מרותק למיטתו. אצל צעירים, כאבי הגב השכיחים יותר הם כאבים קצרים שנובעים מבלט דיסק. הכאב בקרב האוכלוסייה הצעירה לרוב חולף לאחר כמה ימים ואז ניתן לחזור לשגרה. לעומת זאת, אצל מבוגרים, כאבי גב אורתופדיים יהיו פחות חריפים אך ממושכים יותר. לעיתים הם יידרשו להישאר במיטה גם ארבעה שבועות והחזרה לפעילות מלאה יכולה לקחת גם חודשים", מסביר פרופ' סלובודין.
>> "מבחור צעיר ואנרגטי - הפכתי לאדם מוגבל": חולה בדלקת חוליות מקשחת מספר על ההתמודדות
>> סובלים מכאבי גב? בואו לבחון את המקור לכאב שלכם
כל אלו הם כאבים מכניים (אורתופדיים) אך כאמור ישנן גם מחלות מפרקים דלקתיות שגורמות לכאבי גב תחתון, כמו למשל דלקת חוליות מקשחת (AS). מדובר במחלה כרונית שגורמת עם הזמן להתקשחות של עמוד השדרה והאגן ומובילה לכאבים באזור שבין מפרקי האגן והצוואר. "כאבי גב דלקתיים מתחילים סביב שנות ה-20–30 לחיים ואם לא מטפלים בהם - ולפעמים גם אם כן - הם ילוו את החולים לאורך כל חייהם", אומר פרופ' סלובודין. "כשמדובר בכאב כרוני שנמשך כל הזמן ההשפעה יכולה להיות עצומה. מחקרים שבדקו את השפעת כאבי הגב הדלקתיים על חיי היום-יום מצאו כי חלה ירידה דרמטית בתפקוד המשפחתי והחברתי, ביכולת הקשב ועוד. ככל שהמחלה ממושכת יותר - חלה פגיעה גם במישור הנפשי והפסיכולוגי".
האתגר – למצוא את מקור הכאב
כדי לאבחן את מקור כאב הגב נעזרים לרוב בצילום רנטגן ולעיתים בבדיקת CT. אך על פי פרופ' סלובודין בדיקות אלו לא תמיד מסייעות למצוא את המקור לכאבים. דלקת, למשל, אי אפשר לראות בהן. "בתהליך דלקתי הנזק שנגרם לעמוד השדרה מצטבר עם השנים, ואת הממצאים אפשר יהיה לראות ב-CT, למשל, בממוצע רק חמש שנים אחרי תחילת הדלקת", אומר פרופ' סלובודין, "מטופל שכאבי הגב שלו נובעים מדלקת, יכול לעשות צילום עקב תלונות על כאבים, ואז כיוון שלא יימצא כלום – הוא יקבל משככי כאבים ויישלח לדרכו. אם הכאב יחזור בשנית, הוא יפנה שוב לרופא, יעשה צילום נוסף ואז גם כנראה לא יימצא שום דבר מיוחד. וכך שוב ושוב. באיזשהו שלב כנראה שהמטופל יתחיל לחשוב שאי אפשר לגלות את המקור לכאב המסתורי שלו ויתייאש. כך קורה שפעמים רבות, אנשים מגלים את הנזקים כשהם כבר משמעותיים. בעצם, חוסר הרגישות של אמצעי הדימות הוא הסיבה לאבחון מאוחר".
ומה עם MRI?
"לפני 15 שנה כשה-MRI נכנס חשבנו שזו הבדיקה המדויקת ביותר, משום ש-MRI מגלה לא רק את הנזקים הקיימים אלא מסוגל גם לזהות תהליך דלקתי", אומר פרופ' סלובודין ומוסיף: "עם הזמן התברר ש-MRI לא תמיד ספציפי, כלומר ממצאים שנראים כמו דלקת לפעמים אינם כאלה. בנוסף, לפחות ב-30 אחוז מהמקרים של חולים שסובלים ממחלה דלקתית, היא לא נראית ב-MRI".
וזה מסתבך עוד יותר: לדברי פרופ' סלובודין, גם בדיקות דם לא בהכרח יכולות לזהות מחלות דלקתיות. בקרב 40 אחוז מהחולים עם דלקת חוליות מקשחת, בדיקות הדם יציגו תוצאות תקינות לחלוטין.
אם כך, איך אפשר לקבוע אבחנה סופית?
"בראומטולוגיה האבחנה דומה להרכבת פאזל", אומר פרופ' סלובודין, "אני נוהג לקחת חלק ממה שהחולה מספר לי על הכאב, חלק ממה שאני בודק בזמן הביקור, חלק מבדיקות הדם, חלק מהסיפור המשפחתי, מהצילום, מה-MRI, ואז אני מרכיב פאזל. יכול להיות שכמה חלקים מהפאזל עדיין יחסרו ובכל זאת יהיה די כדי להגיע לאבחנה. לפעמים יש גם טעויות, כמו בכל מקצוע, אך משתדלים שיהיו כמה שפחות".
להפסיק את הכאב הדלקתי
ישנם שני מרכיבים לטיפול - טיפול לא-תרופתי וטיפול תרופתי. הראשון, לדברי פרופ' סלובודין, חשוב יותר, ועיקרו הוא פעילות גופנית. "הנזק שנגרם לעמוד השדרה מדלקת חוליות מקשחת הוא התגרמות של עמוד השדרה, כלומר הוא מאבד את גמישותו. זה תהליך איטי ואפשר להאט אותו עוד עם תרגילי חיזוק שרירים ושיפור טווח התנועה של עמוד השדרה". ההתגרמות המשמעותית ביותר מתרחשת על עמוד השדרה הטורקלי, כלומר האמצעי. "אנחנו לא יודעים מדוע, אבל ההנחה היא שזה קשור לכך שעמוד השדרה האמצעי נח משמעותית יותר מעמוד השדרה הצווארי, שמושפע מכל תזוזה של הראש, וגם מעמוד השדרה התחתון, שאנחנו מזיזים כשאנחנו מתכופפים. לכן, באזור האמצעי ההתגרמות מלאה יותר. אם חולה יפעיל את עמוד השדרה בצורה מושכלת על בסיס קבוע, כנראה שתהליך ההתגרמות יאט עם הזמן", מסביר פרופ' סלובודין.
עוד על דלקת חוליות מקשחת (AS)
>> 10 מיתוסים על כאבי גב תחתון שהגיע הזמן לנפץ
>> הכירו את המחלה השקופה שפוגעת בגב של אנשים צעירים
>> איך זה מרגיש לחלות בדלקת חוליות מקשחת? 3 חולים משתפים
לצד פעילות גופנית, קיים גם טיפול תרופתי שמורכב משני שלבים. השלב הראשון הוא מתן תרופות נוגדות כאב ודלקת נון-סטרואידליות. "התרופות נוגדות הכאב עוזרות לחלק מהחולים, אבל תופעות הלוואי שלהן עלולות להיות מסוכנות", אומר פרופ' סלובודין. "התרופות האלו בעייתיות לחולים עם מחלות כליות, הן עלולות לגרום ללחץ דם, לכיבי קיבה ולכאבי בטן. רופאי משפחה נוטים שלא לתת את הטיפול הזה לטווח הארוך, ודאי לא לחולים בגיל מבוגר או לסובלים ממחלות לב".
השלב השני כולל תרופות ביולוגיות, שניתנות על ידי ראומטולוגים בלבד. "מדובר בטיפול אלגנטי מאוד, מעין טיפול בפינצטה שמנטרל מולקולה אחת וייחודית החשובה בהתפתחות המחלה. הטיפול לא משפיע על מולקולות אחרות, והוא לרוב יעיל מאוד. התרופות הללו יכולות להוריד את הכאב ואת קשיון הבוקר, הנוקשות הקשה בגוף שמאפיינת את הסובלים מדלקת חוליות מקשחת. הן יכולות גם להעלות את היכולת התפקודית, ואם מקפידים עליהן לאורך זמן הן יכולות למנוע את ההתגרמות של עמוד השדרה", אומר פרופ' סלובודין.
ומה לגבי תופעות לוואי?
"דיכוי של אותה מולקולה שאחראית להתפתחות המחלה גורם בעצם לזרוע אחת של מערכת החיסון להיחלש. כך עלולות להיווצר תופעות לוואי מסוימות כמו הופעת זיהומים", מציין פרופ' סלובודין, "אבל אלו לא תופעות לוואי שרואים הרבה ואפשר למנוע אותן אם בוחנים נכון את החולה ועוקבים אחריו. בסך הכול מדובר במחלה של צעירים, שהם לרוב בריאים ואין להם מחלות רקע, ולכן הטיפול הביולוגי יכול לעזור להם בצורה נפלאה. אפשר להגיד שהיחס של תועלת לעומת סיכון בטיפול הזה הוא הרבה לטובת התועלת. למעשה אם ניקח 100 חולים עם AS, כ-70 אחוז מהם ייהנו מהטיפול ובערך 6 אחוזים יפתחו איזשהן תופעות לוואי משמעותיות שבגינן יצטרכו להחליף את התרופה".
מתי צריך להתחיל את הטיפול הביולוגי?
"במחקרים האחרונים נראה כי ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך גם התועלת עולה", אומר פרופ' סלובודין. "כשחולה מתחיל בטיפול תרופתי בשלב הראשון ולא מסתדר עם הטיפולים הנון-סטרואידלים הוא יכול לעבור לטיפול ביולוגי והתגובה יכולה להיות מלאה לגמרי. יש לי לא מעט מטופלים שקיבלו טיפול ביולוגי והם מרגישים רגיל ולא מוגבלים בדבר כבר שנים".
עוד מבקש פרופ' סלובודין להדגיש כי הטיפול הביולוגי יעיל מאוד אך מטפל בכאב הדלקתי בלבד. "מטופלים עלולים לחשוב שהטיפול הביולוגי יעזור להם לחזור למה שהיו לפני 20 שנה, וזה לא נכון. מי שחולה במחלה הרבה שנים ובעמוד השדרה כבר נוצרה התגרמות שגורמת להגבלת התנועה, הטיפול הביולוגי לא יחזיר את התנועה. גם לכאבים המלווים את ההתגרמות או כאבים כרוניים שנוצרים כתגובה ללחץ או לסטרס הטיפול הביולוגי לא יעזור, וכדאי להבהיר זאת מראש למטופל כדי למנוע אכזבה", מסביר פרופ' סלובודין ומסכם: "ועם כל זאת יש לזכור שהטיפול הביולוגי מביא לשינוי דרמטי במצב חולים רבים. הטיפול יכול לטפל בכאב בצורה יעילה ואלגנטית. אני משווה את האמצעים שהיו לטיפול בחולי דלקת חוליות מקשחת לפני 30 שנה ועכשיו, וזה הבדל של יום ולילה".
מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס